ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
תקיעת שופר היא מצווה מיוחדת ונפלאה, שהכוונות בה הן רבות עד בלי די. נדמה שאין עוד מצווה שכיוונו בה כל כך הרבה כוונות כמו בתקיעת שופר, ולכן עלינו לזכור את הכלל הגדול ש"לא עליך המלאכה לגמור ואי אתה בן חורין ליבטל ממנה".
נדמה לי שהכוונה הנפלאה ביותר נמצאת בדרשה בת שלוש מילים של רבי מנחם מנדל מקוצק, שהיה אומר את לשון הגמרא: "רחמנא אמר תקעו!". כלומר, שהקב"ה ציווה ולכן אנו תוקעים בשופר – , כמו שאומר הפסוק "לעשות רצונך אלוקי חפצתי", וזו הכוונה היקרה מכל הכוונות.
רבנו סעדיה גאון סידר עשר כוונות על התקיעות, שמובאות בחלק מהמחזורים – וכדאי לעיין בדבריו. העיקריות שבהן הן כדי שיעלה זיכרון וזכות עקדת יצחק לפניו יתברך, להזכירנו את מתן תורה, והחותמת היא - התפילה לשמוע במהרה את קול שופרו של משיח צדקנו.
מה בדיוק הזכות הגדולה של אברהם בעקדת יצחק?
קרוב אליך (659)
הרב יצחק גינזבורג
319 - אני רוצה שנדבר על אומן
320 - על מה כדאי לחשוב בזמן תקיעת שופר?
טען עוד
כשדבר ה' מגיע אלינו בבהירות, יש לנו יותר כוחות לעבוד אותו, אבל כשהוא מופיע באופן שסותר את רצון ה' בעצמו, הדבר יוצר ספק וערפל, ואז אנו מוצאים מפלטים ותירוצים כדי לא לקיים דברים שתובעים מאיתנו הקרבה גדולה.
אברהם ידע להיצמד למה שאמר לו הקב"ה בשעה זו, מבלי לפלפל ולהקשות מזמנים אחרים, לבקוע את חומות הספק ולהציב את נקודת מסירות הנפש לדבר ה' כיסוד היסודות של האומה הישראלית.
איך להתפלל בראש השנה: לבקש על השנה החדשה, לחזור בתשובה או להודות לה' שהוא ברא את העולם?
עיקר העבודה בראש השנה היא המלכת ה' בעולם. ההמלכה אמנם קשורה לבריאת העולם שהזכרת בשאלתך אך לא כהודאה. ההמלכה מבטאת את הרצון והשותפות שלנו במלכות ה' יתברך ועל ידי כן אנו מגבירים את האור האלוקי בבריאה כולה מצד שורש בריאתה.
הברכות המיוחדות לראש השנה פותחות במלכויות, והמלכת ה' היא הקו החורז את מירב הפיוטים של היום הקדוש הזה. מתוך המלכת ה' עלינו אנחנו מבקשים שהמלך יזכרנו לטובה, ומוסיפים את פסוקי הזיכרונות. הכלי של ההמלכה והעלאת זיכרוננו לפניו הוא השופר – וכמו שאמרו חז"ל, "אמרו לפני בראש השנה מלכויות זיכרונות ושופרות. מלכויות, כדי שתמליכוני עליכם, זיכרונות, כדי שיעלה זיכרונכם לפני לטובה, ובמה? בשופר".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
