ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ירושלים ובית המקדש
- הלכות ירושלים והמקדש
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמחה בת חנה
"ואם תאמר אדרבה (תודה) ראשונה נמי תאכל דכל זמן שלא קידשה העיר אף על פי שקדשה העזרה נאכלין קדשים בכל הרואה כדתנן בפרק בתרא דזבחים (דף קיב:) בשילה ונוב וגבעון שנאכלין בכל הרואה לפי שאין חומת העיר קדושה"
ומתרצים"ויש לומר דמכיון שהלכה התודה (הראשונה) כל שהוא הויא לה (לראשונה דין קרבן ש)יוצא (ממקומו המותר) במקום שמהלכת (ולכן נפסלת)" (ד"ה דקדשה לה ראשונה - שבועות דף טו ע"ב).
מסביר מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל את כוונת התירוץ
"ונראה כוונתם דבשעה שהלכו (התודות) כל שהו (והתחילו לקדש את העיר) פקע שוב (מרגע זה ואילך) דין "כל הרואה" מכל המקומות. שלא היה דין "כל הרואה" אלא במקום שאין קדושת חומה כל עיקר, וההליכה כל שהוא קדשה על כל פנים במקום שכבר הלכה, ועל כן כל שממשיכה ללכת הרי זה כבר בגדר "יוצא" (והתודה הראשונה נפסלת) כיון שלפני ההליכה לא נתקדש שם (עדיין) ודין "כל הרואה" פקע משם" (עמוד הימיני סימן א אות ב' ס"ק ב).
נסביר יותר את כוונתו. כל עוד לא נבנתה ירושלים ולא נתקדשה היה מותר לאכול קדשים קלים, בזמן משכן שילה "בכל הרואה" כלומר בכל מקום בסביבות שילה ממנו היה אפשר לראות את שילה. איזור גדול זה לא היה מוקף חומה ולא נתקדש. כאשר הוקדשה ירושלים שבתוך החומות היה מותר לאכול קדשים קלים בתוך העיר. לכן ברגע שהחל תהליך ההקדשה פקע ההיתר הקודם של "בכל הרואה" ומאידך גיסא עדיין לא הוקדש המקום בו התודה הראשונה מהלכת ולכן היא נפסלת ונשרפת.
הלכות ירושלים והמקדש (23)
הרב יוסף כרמל
20 - כיצד קדשו את ירושלים? (חלק כ')
21 - שתי חלות תודה בהקדשת ירושלים (חלק כ"א)
22 - קדשים קלים (חלק כ"ג)
טען עוד
הרשב"א בחידושיו למסכת שבועות (שם ד"ה בשלמא) מקשה בכיוון ההפוך וז"ל:
"קשיא לי השתא (לפי ההו"א) היכי אפשר והלא לא הקיפה (התודה) החיצונה עדיין כל התוספת וא"כ היאך נתקדשה? (וכיצד נאכלת חלת התודה השניה-הפנימית), ומכאן נראה דקמא קמא כי מקיף מתקדש, ומיהו אכתי תמיה לי הלא בתחלת יציאת הראשונה נפסלת (חלת התודה הראשונה) שיצאה ואיך תקדש אחר שנפסלה אע"פ שהיתה קדושה מעיקרא …, וי"ל … הכא הכל בא כאחד (וכיון שבסוף התהליך נתקדש המקום אע"פ שהראשונה נפסלת אין כאו בעיה), (מסיים הרשב"א את הדיון, כי כל זה רק להו"א בסוגיא ולא למסקנה, כי) מיהו במסקנא לא קשיא מידי דהכל (נעשה) ע"פ נביא (בהוראת שעה ולא על פי כללי ההלכה הקבועים), כנ"ל".
בשבוע הבא נסביר מה ההבדל בין שיטת בעלי התוס' לשיטת הרשב"א.

הקשר אל ה' – תפילה

אושפיזין לדורנו | משה רבינו

איך עושים קידוש?

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

למה אומרים "במה מדליקין" בערב שבת?

הלכות קבלת שבת מוקדמת
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מאמר שלישי החסיד והמצוות בספר הכוזרי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בדמותו של החסיד על פי ספר הכוזרי, המנהל את חייו מתוך מודעות מתמדת לכך שהבורא רואה ובוחן כל מחשבה, דיבור ומעשה שלו. בנוסף, השיעור מסביר כיצד החסיד מושל בכל איבריו וכוחותיו, ומכוון אותם לשמש ככלים ייעודיים לעבודת השם ולחיבור אמיתי אל השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן זדונות נהפכות לזכויות
אורות התשובה פרק ו פסקה ה' - ו'
הרצון והמעשים קשורים אחד בשני, לכן כאשר האדם משנה את רצונו לטובה הוא נותן משמעות אחרת למעשה.

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א לגלות את אלוקים כאבא אוהב
אורות התחיה -פסקה א'
השיעור מעמיק בפער שבין תפיסת אלוקים כשליט חיצוני הזר לנפש, לבין ההכרה האמיתית בו כנשמת העולם וכאבא אוהב המהווה את מקור החיים. מתוך עיון ב"אורות התחיה", נלמד כיצד התפתחות המידות הטובות והחיבור האורגני לכלל האומה מאפשרים לנו להתעלות מעבודת השם שמבוססת על פחד אל חיבור פנימי ועמוק של אהבה ויראת הרוממות.

תשעה באב איך לחיות את החיסרון?
מבט על תשעה באב
אופני התבוננות שונים על צום תשעה באב - בבחינת אבלות ובבחינת תשובה

הלכות שלושת השבועות הלכות תשעה באב: מערב הצום ועד מוצאי התענית
הלכה למעשה
בשיעור זה נעבור בצורה מסודרת על פני כל סדר הזמנים – החל מדיני ערב תשעה באב ומחצות היום של יום רביעי, דרך גדרי שני תבשילים בסעודה מפסקת, ועד לחמשת העינויים, הפטורים לצום (חולים, מעוברות ומניקות) ומנהגי האבלות בתפילה ובבית. דגש מיוחד בשיעור זה ניתן להלכות מוצאי תשעה באב שחל בשנה זו ביום שישי (ערב שבת) – כיצד מאזנים בין מנהגי עשירי באב לבין כבוד שבת? מתי מותר להסתפר, להתרחץ, ולכבס לבני אשכנז ולבני ספרד?

מידות הראי"ה חיבור השכל והרגש באמונה
אמונה י"ח - כ'
השיעור עוסק בחשיבות השילוב ההכרחי בין בירור שכלי לרגש פנימי חי בבניית קשר אותנטי לבורא, תוך אזהרה מפני תפיסות אמונה שטחיות או ילדותיות. כמו כן, מודגש ההכרח המעשי להתאים את ההדרכה הרוחנית ואת רמת הלימוד במדויק לכלים, למידה ולמדרגה האישית של כל לומד.

לקראת הנישואין הדרכה לשידוכים ובניית בית תורה
הרב נותן הדרכה מעשית ותורנית לבחורי ישיבה לקראת תקופת השידוכים, תוך שימת דגש על שמירה על צניעות ופנימיות הקשר, הימנעות מהשפעות תרבותיות זרות, ופרופורציות נכונות סביב אירוע החתונה ולימוד התורה. בנוסף, הרב מציג מודל מובנה בן שלושה שלבים לקבלת החלטות בבחירת בת זוג – בירור חזון הבית, בחינת תכונות אופי וכישורים, ומציאת חן – מתוך מטרה עליונה להקים יחד בית של תורה, קדושה והערכה הדדית.

דברים סוד האחדות והשראת השכינה
שיחת מוצ"ש פרשת דברים
הרב מסביר כיצד השכינה ממשיכה לשרות בעם ישראל גם לאחר חורבן בית המקדש, במיוחד כאשר העם מאוחד סביב ההלכה, בבתי הכנסת ובבתי המדרש. כמו כן, מודגש כי אימוץ "עין טובה" וחיפוש נקודות הזכות בכל אדם הם המפתח לתיקון עוון שנאת חינם ולקירוב הגאולה השלמה.

דברים חומש דברים והכמיהה לבניין המקדש
השיעור עוסק בקשר שבין פרשיות "בין המצרים" וספר דברים, לבין תהליך הכניסה לארץ ישראל והצורך בהקמת חברה ומערכת משפט מתוקנות. מתוך הלימוד על חורבן הבית, מודגשת החובה להעמיק את הכמיהה הפנימית למשכן השכינה, לפעול לתיקון רוחני ומעשי, ולצפות באופן פעיל לגאולה השלמה.

לנתיבות ישראל קץ המגולה ונצחיות הכותל המערבי
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"א
הרב מסביר את המושג "הקץ המגולה", המהווה תוכנית אלוקית וסימן מובהק לגאולה שאינו תלוי בתשובה, ומתבטא בפריחתה ומתן פירותיה של ארץ ישראל. בנוסף, הרב מסביר כי הכותל המערבי מסמל את לב האומה ומקום משכנה הנצחי של השכינה שלא זזה ממנו, והוא עומד איתן כעדות חיה לברית ולתקומת ישראל.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א השאיפה לגדלות
דרך הקודש טז - יז
לבעלי נשמות גדולות אין מרגוע עד שהם יממשו את מדרגתם. ואסור להם לחשוש לגאווה, אדרבה, הם צריכים להזהר הרבה יותר מענווה פסולה. אמנם מיצנו שנאמר על הראשונים שהם כמלאכים, אבל אל לנו להבהל אם נמצא דבר שאנו מגיעים בו למדרגה פנימית יותר מהם. כמו שמצינו שיש יתרונות לבני אדם על מלאכים

מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק לאור דמותם ותפקידם של הראי"ה והרצי"ה קוק זצ"ל
שיעור מיוחד לרגל סיום ספר אורות במסגרת התוכנית הישיבתית - סקירה על תפקידם הגדול של הראי"ה קוק ובנו הן ברובד המעשי והן ברובד השמיימי.













