ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי איהו זצוק"ל
פרשתנו פותחת בפסוק "וידבר אלוקים אל משה ויאמר אליו אני ה'" ידוע ששֵם אלוקים - הוא דין, ושם ה' - הוא רחמים. הקב"ה פונה למשה בשם אלוקים "וידבר אלוקים אל משה", אומר רש"י "דבר אתו משפט על שהקשה לדבר ולומר למה הרעותה לעם הזה". בסוף פרשת שמות, בא משה רבנו כביכול בטרוניא לקב"ה ואמר לו "למה הרעתה לעם הזה למה זה שלחתני. ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא הצלת את עמך" וכששמעו המקטרגים את דבריו החלו לקטרג על משה. אומר לו הקב"ה: אל לך לדאוג מהם, שהרי אני פונה אליך בשם רחמים – "אני ה', וכיון שאתה התכוונת לטובה, אני אהפך לך למידת הרחמים.
הנה יוצא המימה
פרעה היה עושה עצמו שהוא אלוה – "לי יאורי ואני עשיתני" , והיה אומר שכל מה שאוכל ושותה אינו מוציא. אבל הוא נהג להשכים בבקר בהחבא כדי ללכת ליאור לעשות צרכיו. שמעתי מחכם מנשה שלו ע"ה ששמע משם בעל הבא"ח שתיאר זאת כך, כתוב שהקב"ה אומר למשה"השכם בבקר והתיצב לפני פרעה הנה יוצא המימה". פרעה יוצא בבקר לכיוון היאור, ובדרך פוגש אותו משה רבנו ואומר לו: שלום עליכם, מה שלומך אדוני המלך? איך אתה מרגיש? מה מצב הכלכלה והביטחון ? וכו' והאריך בדיבורו, והתעלם מאי הנוחות ששידר פרעה. אומר לו פרעה: נו.. נו.. ומה אתה עוד רוצה ? אך משה האריך עוד בדברים. אומר לו פרעה אני צריך ללכת. אומר לו משה להיכן ? לנוחיות ? תגיד שאתה הולך לנוחיות. ואמר לו משה: אתה רואה שאינך אלוה, אלא בן אדם, עתה נודעה רמאותך, וכבר תתפרסם בכל מצרים
ה' הצדיק ואני ועמי הרשעים
במכת ברד נשבר פרעה וקרא למשה ולאהרן והודה בפניהם על צדקותו של הקב"ה, ואמר "חָטָאתִי הַפָעַם ה' הַצַדִיק וַאֲנִי וְעַמי הָרְשָעִים", אך כשחדלו הקולות והברד, הוא שוב הקשה את לבו. ואמר פרעה למשה: כשאמרתי "ה' הצדיק ואני ועמי הרשעים", כוונתי היתה, שה' הצדיק ואני - ואילו עמי הם הרשעים. אמר לו משה: כיון שיצא מפיך בתחילה, שה' הצדיק, ואתה ועמך הרשעים אינך יכול לסתור זאת כעת.
ורב מהיות קולות
פרעה קורא למשה ולאהרן ואומר להם "העתירו אל ה' ורב מהיות קלת אלוקים וברד ואשלחה אתכם" וכו'. משה רבנו מתפלל לה' והברד נפסק, ושוב פרעה מקשה את לבו, וכתוב "וירא פרעה כי חדל המטר והברד והקלת ויוסף לחטוא". ויש לשאול, מדוע פרעה נרעש ונפחד מהקולות והברד ? אלא ידועים דברי הגמרא בברכות: "אמר ר' אלכסנדרי אמר ר' יהושע בן לוי לא נבראו רעמים אלא לפשוט עקמומית שבלב שנאמר והאלהים עשה שייראו מלפניו". הקב"ה ברא את הרעמים, כדי שאדם ישמע אותם ויאמר "ברוך שכוחו וגבורתו מלא עולם" ויישר עקמומית שבלבו, אך פרעה אינו רוצה להיות ישר, אינו רוצה להיות דתי, ולכן קולות אלו הפריעו לו
לפני כמה שנים היה ויכוח בין ישיבת 'פורת יוסף' לישיבת 'גור', למי שייך שטח אדמה בן ארבעה מטרים הנמצא בסמיכות לבנין הישיבות. לבסוף החליטו כי ראש הישיבה והאדמו"ר מגור יפסקו בנידון. ונמצא פתרון שיניחו באותו השטח גנראטור שיספק חשמל בשבת לשתי הישיבות. ובזמנם לא כל תושבי שכונת 'גאולה' היו שומרי תו"מ, ויש שהתלוננו שרעש הגנראטור מטריד את מנוחתם. כששמע זאת ראש הישיבה הרה"ג עזרא עטיה זצ"ל, אמר: איזה רעש? הגנראטור צועק "שבת, שבת" ! אמר האדמו"ר מגור: הגנראטור צועק "שבֵעס שבֵעס". אמר אחד מהנוכחים: אני אעשה פשרה בין שני הרבנים, שאם זה שנוסע בשבת הוא ספרדי - הגנראטור צועק "שבת שבת"! ואם הוא אשכנזי - הוא צועק שבֵעס שבֵעס".
ארץ ישראל – ירושה
"והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אתה לאברהם ליצחק וליעקב ונתתי אתה לכם מורשה אני ה". כתב בעל הטורים: כתוב פעמים בתורה "מורשה" כאן בפסוק על ארץ ישראל וגם בדברים לג ד כתוב על התורה "תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב" כי בזכות התורה זוכים בארץ ישראל. כדכתיב "ויתן להם ארצות גוים וכו בעבור ישמרו חוקיו ותורתיו ינצורו". ופעם אמר אחד מראשי אגודת ישראל - ר' מנחם זמבה הי"ד - שארץ ישראל היא כמו התורה וכמו שאם יחסר אות בספר תורה זה חסרון שאי אפשר להשלים איתו כך אם יחסר מטר מארץ ישראל אי אפשר להשלים עם כך.
גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם "וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב" – חבל על דאבדין ולא משתכחין מספרת הרבנית צביה שתחיה: הייתה לנו שכנה שהייתה מקורבת מאוד למשפחה. הכרנו אותם כשהיו עולים חדשים מצרפת. לפני ארבע-עשרה שנה היה לה גידול סרטני שישב על עצב הראייה. היא פנתה לרב זצ"ל, והוא השתמש בקשריו על מנת לסדר לה ניתוח דחוף בצרפת שבו הוסר הגידול ושבה אליה הראייה. כשנה וחצי לאחר פטירת הרב היא הרגישה לא טוב. הלכה לבדיקות CT ומצאו שהגידול הסרטני חזר, ועכשיו הוא כבר מתפשט בכל העצמות. מצב חמור בלי כל ספק. אותה אישה הייתה מורגלת בנסים. בצעירותה, אחרי שהתחתנה, אמרו לה הרופאים שיש לה סיכוי קטן מאוד להביא ילדים לעולם. אחרי שבע שנות נישואין של בדיקות וטיפולים אמרו לה שהיא איבדה את אחרון סיכוייה ואין לה שום סיכוי להרות. כשהיא קיבלה את הבשורה הזאת היא באה לרב ודרשה ממנו הבטחה לילדים. הרב שאל אותה אם היא מאמינה שאלוקים יכול לעשות נס, ולאחר שהשיבה בחיוב הרב הבטיח לה ילדים. באותו חודש היא התעברה, ואחרי תשעה חודשים נולדו לה תאומים. עכשיו היא באה להתפלל בציון של הרב זצ"ל וביקשה על רפואה מהמחלה הזאת, שהרופאים לא נותנים לה הרבה סיכוי. רפואה למענה ולמען בעלה, למען ילדיה ולמען נכדיה. אחרי התפילה היא הרגישה שהתפילה שלה התקבלה. בלילה אחר כך היא ראתה את הרב בחלום, מבשר לה שאכן כך, תפילתה התקבלה. באופן פלא הוא הופיע באותו לילה בדיוק אצל הבת שלה, זו שנולדה מברכתו של הרב. גם לבת הרב הבטיח בחלום שהכול עבר. למחרת היא באה לבית החולים לבצע בדיקות MRI. הבדיקות הראו שאין שום גידול סרטני. הרופאים שראו את הבדיקות הקודמות מול עיניהם לא האמינו ועשו בדיקות יותר פולשניות. רקמות ישירות מתוך העצם. בדיקה ועוד בדיקה. והתוצאה שווה. "גברת, אנחנו לא יודעים מה עשית, אבל הכול נקי", בישרו לה הרופאים, והיא שבה אל ביתה לחיים טובים ולשלום.
מכות נאמנות "וְאוּלָם בַּעֲבוּר זֹאת הֶעֱמַדְתִּיךָ, בַּעֲבוּר הַרְאֹתְךָ אֶת כֹּחִי; וּלְמַעַן סַפֵּר שְׁמִי בְּכָל הָאָרֶץ ".
הרה"ג רבי אברהם רפול זצ"ל היה בקי עצום, והייתי מכנה אותו "ש"ס מהלך", וכשהוא היה לומד היה זה בהתעוררות ובהתלהבות גדולה, ומתוך לימודו היה דופק על השולחן.
פעם אחת ישב ולמד לידו בחור אחד, ופתאום הפסיק הבחור באמצע לימודו, סגר את הספר ונישק אותו. על שניהם דורשים את הפסוק (משלי כז ו): "נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא" – המכות שרבי אברהם היה מכה על השולחן הן אהובות, כי הן באות מתוך ריתחא דאורייתא. אבל יש מי שמנשק את הספר, והנשיקות הללו שנואות הן, שמעידות על הפסקת לימוד התורה.
כוחם של האבות בדור שלנו
מסופר בגמרא, במסכת בבא מציעא (פה), שאליהו הנביא היה רגיל ללמוד מדי יום בבית המדרש של רבי. פעם אחת, ביום ראש חודש, התעכב אליהו הנביא ולא בא. כשהגיע לבסוף, שאל אותו רבי: מדוע התעכבת מלבוא? אמר לו אליהו הנביא: הלכתי למערת המכפלה, הערתי את אברהם אבינו ושטפתי את ידיו כדי שיתפלל ואחר כך השכבתיו. וכן עשיתי ליצחק וכן ליעקב. שאל אותו רבי: מדוע לא הערת את שלושתם ביחד? ענה לו אליהו הנביא: אם הייתי מעיר את שלושתם ביחד, הם היו מרבים בתפילה ומיד היה בא המשיח שלא בזמנו, לכן לא ניתנה לי הרשות להעמידם יחד.
משמעות המעשה הזה היא, שרק צירוף הכוחות של שלושת האבות ביחד – יכול להביא גאולה לעולם.
כשרש"י מפרש בתחילת הפרשה את הפסוק "וָאֵרָא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב בְּאֵל שַׁדָי", הוא כותב על כך שתי מילים בלבד: "אל האבות". כולם שואלים: מה הוסיף רש"י על הפשט? מה כוונתו בשתי המילים שכתב? ונראה להסביר ולפרש את דבריו – שצריך את כל האבות לשם דבר אחד. רק הכוח של שלושתם יחד יכול להביא גאולה. ממש כמו שסיפר אליהו הנביא לרבי יהודה הנשיא. צריך גם כוח של חסד וגם כוח של תפילה. גם כוח של לימוד תורה וגם קדושת ארץ ישראל. רק כשכולם ביחד מצטרפים – אפשר להביא גאולה לעולם.
את הדבר הזה צריך משה רבנו ללמוד כשהוא רוצה למלא את ציווי ה' להוציא את ישראל ממצרים ולהביא גאולה לעולם. לכן, בפרשה הזאת ובפרשה הקודמת, ששתיהן עוסקות בגאולה, פעמים רבות מוזכרים שלושת האבות ביחד.
כוח האבות נמצא בבנים
הגמרא ממשיכה לספר (שם), שרבי הוסיף לשאול את אליהו הנביא, האם יש דוגמת שלושת האבות גם אז בדור שלהם, ואליהו הנביא ענה לו, שרבי חייא ושני בניו הם דוגמת שלושת האבות. ומספרת הגמרא שרבי גזר מיד תענית והוריד את רבי חייא ושני בניו להתפלל לפני הדוכן. ובאמת, תפילתם עשתה רושם גדול, כך שמיד באומרם "משיב הרוח" – נשבה הרוח. ומיד כשאמרו "מוריד הגשם" – ירד גשם. אך עוד קודם שהספיקו להגיע ל"מחיה המתים", עצרו אותם מהשמים, כדי שלא יתפללו על תחיית המתים טרם שהגיע זמנה.
עצם המחשבה של רבי, כי ייתכן שיש אנשים בדורו שמתדמים בכוח תפילתם לשלושת האבות, אינה דבר פלא, כיוון שכוחם של האבות נמצא בנו, הבנים, בכל דור. בדור ההוא, כוח זה התגלם ברבי חייא ושני בניו, שהיו עסוקים גם בלימוד תורה וגם בהפצתה של תורה לרבים. גם בתפילה וגם בקדושה גדולה. שכך מעידה הגמרא על רבי חייא (שם): "גדולים מעשי חייא". ומה עם הדור שלנו? איך נדע מי הוא שמעשיו מגיעים למעשיהם של האבות? מי הם האנשים שחיבור תפילתם יכול להביא את הגאולה עוד היום?
רבנו יוסף חיים בעל הבן איש חי מסביר בשם רבנו האר"י ז"ל (בניהו על התורה, וירא), כי כשאדם עושה מעשה שמיוחס לאחד מהצדיקים, אם הוא דבק במידה של אחד מהאבות, יבוא אותו צדיק ו"יתעבר" בו. ניצוץ של הצדיק יבוא אליו וינחה אותו בעבודת ה', עד שיוכל אותו אדם להגיע לתכלית שלשמה בא לזה העולם. אם אנחנו רוצים להביא גאולה לעולם, אנחנו חייבים להדבק במידותיהם של שלושת האבות ביחד. עלינו להתחזק גם בתורה וגם בתפילה. גם בחסד ובמידות טובות וגם באמונה חזקה. גם ביישוב ארץ ישראל וגם בדרך-ארץ. אם נחזיק במעשי האבות, שהם סימן לבנים, יבואו הם ויהיו לנו לעזר ולאחיסמך בקירוב הגאולה. ובעזרת ה' יראו עינינו וישמח לבנו, ויתקיים בנו מקרא שכתוב (מיכה ז טו): "כימֵי צאתךָ מארץ מצרים אַראֶנוּ נִפלאות". אמן, כן יהי רצון
לכבוד הלולת הבבא סאלי זיע"א, סיפורים עליו מאת הרב אליהו זצוק"ל
במראה ולא בחידות - סיפור סיפר רוני, נהגו של הרב, שביום הילולת הבבא סאלי, נסע פעם הרב בבוקר לבית הדין הגדול. בדרך שאלו רוני, האם נגלה הבבא סאלי ע"ה לרב לאחר פטירתו, שמא אמר לו משהו. הרב התחמק ורוני לחץ, עד שאמר לו הרב: "כן, בא כמה פעמים". בעת רצון נוספת, שאל שוב רוני: "ומה עם הבן איש חי, גם נגלה?" והשיב הרב: "כן, כמה פעמים", ולאחר דומייה קצרה אמר הרב בלחש, כאומר לעצמו: "אצלנו הכול בהקיץ". (מתוך "באור פניך", הרב חיים בן שושן)
למה לא היית הבבא סאלי?
סיפר הרב מרדכי אליהו זצ"ל: הייתי אצל הבבא סאלי בן בית. פעם אחת שאלתי אותו: במה זכה כבודו לכך שתפילותיו מתקבלות מייד? וענה לי שזה בגלל זכות אבות. אמרתי לו: גם לי יש זכות אבות, אבל אין לי הכוח שיש לכבודו. אך הוא לא ענה. שוב הפצרתי בו ושאלתי את שאלתי, ולבסוף הוא אמר: אני שומר את פי מלדבר לשון הרע ושומר את עיניי מכל ראייה, וביחד עם זכות אבות, אני מברך את האנשים.כשהבבא סאלי נפטר, הספדתי אותו ואמרתי שכוחו העצום של הבבא סאלי היה בתפילתו שבקעה את כל המחיצות והעפילה עד לכיסא הכבוד, ולא הייתה תפילה שלו שחזרה ריקם, והבאתי כמה עובדות ומעשיות שהיו עמו בחייו. הזכרתי את דברי יעקב אבינו שאמר ליוסף "אֲשֶׁר לָקַחְתִּי מִיַּד הָאֱמֹרִי בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי". והתרגום אונקלוס מפרש "בצלותי ובבעותי" – כך היו תפילותיו וברכותיו של הבבא סאלי כחרב וקשת.והוא היה בדורנו, ודבר זה יכול לחייב כל אחד, ויבואו אליו בתביעה: מדוע לא היית כמו הבבא סאלי? ואם לא בדרגה שלו אז לפחות חמישים אחוז או עשרים אחוז כמוהו.
ואיזה מקום מנוחתי
פעם אחת בא אהרון אבוחצירא, כאשר היה שר בממשלה, ורעיון היה בידו להעלות את קברו של האביר יעקב אבוחצירא זצ"ל ממצרים לארץ ישראל, ובא לבבא סאלי זצ"ל לשואלו על רעיונו. שלחו הבבא סאלי שילך להתייעץ עם חכם מרדכי. כשבא השר אל הרב זצ"ל אמר לו הרב: קודם כל, המצרים מרוויחים כסף מזה שהוא שם, באים לשם להתפלל מכל העולם, ולכן הם לא יסכימו להפסיד את רווחיהם מהעניין.
נוסף לזה, האביר יעקב נקבר שם בכוונה כדי להגן על עם ישראל, המשיך הרב. כי כידוע ששם נעצרו במלחמת העולם צבאות הארורים ימ''ש, לכן צריך להיות דווקא שם עד שיבוא משיח צדקנו. חזר השר אל הבבא סאלי ואמר לו את תשובתו של הרב. השיב הבבא סאלי ואמר: גם אני חושב כך. אם כך, מדוע שלחת אותי? שאלו השר. ענה לו הבבא סאלי: רציתי לראות שהראש שלי והראש של חכם מרדכי שווים.
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
דווקא בשעות (הכי) חשוכות של הלילה - מתחיל להשתפר
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
אנחנו קודש למענך
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך מותר להכין קפה בשבת?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
