ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- יסודות בדיני ממונות
לֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ נֶשֶׁךְ כֶּסֶף נֶשֶׁךְ אֹכֶל נֶשֶׁךְ כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יִשָּׁךְ.
מדוע קיים איסור ריבית דווקא בהלוואה? הרי, במקרה שאדם מוכר חפץ מסוים לאדם אחר, מותר לו להעלות את המחיר ולהרוויח מן המכירה (בכפוף להסכמת הקונה). מדוע, בניגוד לשאר התחומים הממוניים, אסור לאדם שמלווה כסף להרוויח מהלוואתו?
שאלה זו מתחברת להלכה נוספת המבחינה בין הלוואה להסכמים ממוניים אחרים:
הגמרא (ערכין כב. וכתובות פו.) דנה בחיוב החזרת הלוואה ומתלבטת אם יש חובה ממונית להחזיר הלוואה, או שמא זו רק מצווה, וכלשון הסוגיא: "פריעת בעל חוב מצווה". בכל סיטואציה עסקית אחרת, ברור שאדם חייב לפרוע את חובו, מדוע רק בהלוואה ישנו דיון שכזה? הרי אם אדם לווה מחברו, ברור שהוא צריך להחזיר את הכסף שלקח!
שאלות אלה מובילות ליסוד אחד. התורה קבעה שהלוואה = מענק. מצד אחד אפשרה התורה לאדם להרוויח כפי יכולתו (ולא הנהיגה כלכלה סוציאליסטית), אך מאידך, קבעה שעל האדם להלוות לחברו כשהשני נזקק. התורה קבעה שהלוואה זו תהיה מעין מענק ללווה, משום שהכסף איננו שייך באופן מוחלט לאדם שהרוויח אותו, אלא הוא בבעלותו של הקב"ה.
עיקרון זה בא לידי ביטוי גם בדברי הגמרא ש"מִלווה להוצאה ניתנה". כלומר, כאשר אדם מלווה לאחר, הרי שהמעות הללו כבר אינן שייכות לו. בעוד שהלווה, אם ירצה, יכול לקדש בהן אישה, המלווה איננו יכול לעשות זאת. כאמור, הסיבה לכך היא שהמעות לאחר שניתנו ללווה 'להוצאה', כמענק, אינן של המלווה. לכן, כיוון שההלוואה היא רכושו של הלווה, אין כעת למלווה כל זכויות בהלוואה. משום כך, אם הוא נוטל ריבית הרי שהוא גוזל את הצד השני (כך שמעתי ממו"ח הרב בלומנצויג שליט"א).
יסוד זה מבואר באור החיים (שמות כב, כד):
"אם כסף תלווה" – אם יש לך כסף יותר מכפי צרכיך, עד שאתה יכול גם להלוות, דע כי "את העני עמך" – את חלקו של העני אתה מחזיק.
ההבנה המקובלת היא שהרכוש הוא של האדם, ובנסיבות מסוימות עליו לתת ממנו לאחר. העיקרון שהזכרנו הופך את התמונה: הרכוש איננו בדיוק של האדם המחזיק בו, אלא "את חלקו של העני אתה מחזיק". הכסף שנדרש לצרכיו הוא מחזיק ברשות גמורה, אך יתרת הכסף שיש לאדם, היא למעשה פיקדון בידו, ועליו להעביר אותו למי שנזקק לכך.
ייתכן שרעיון זה גלום במלה "צדקה". המלה צדקה מתפרשת בדרך כלל במובן של "נדבה לנצרכים" (אבן שושן, ביאור 4). אולם, מקורה של המלה הוא דווקא בשורש צ,ד,ק. צדק פירושו "יושר" (אבן שושן, ביאור 1). כלומר, הנותן צדקה, לא מעניק לעני מטוב לבו, אלא הוא עושה צדק ופועל לפי מידת היושר! כאמור, גם דיני הלוואה הם חלק מתפיסה זו של הצדק!
מצד אחד, התורה איננה מנהלת כלכלה סוציאליסטית. אין שאיפה וציפייה שכולם יהיו שווים, אלא כל אחד יכול להרוויח בהתאם להצלחתו. אולם, ישנה שאיפה לכך שיהיה מספיק כסף בעולם, בכדי שתהיה אפשרות לעזור לכל האנשים שחסרים להם צרכים בסיסיים. גם בשיטה הקפיטליסטית, מדינות רבות בעולם הן מדינות רווחה. אולם, פעמים רבות, המניע למדיניות הרווחה הוא שימור הקפיטליזם מחשש למהפכות של ההמון. בניגוד לכך, בכלכלת התורה, מדיניות הרווחה היא חלק בלתי נפרד מן השיטה הכלכלית. אדם יכול להרוויח ככל יכולתו, אבל רווח זה הוא פיקדון בידו, ועליו להשתמש בו על מנת לעזור לזקוקים לסיוע זה. תפיסה כלכלית זו, מטרתה היא שבסופו של דבר ייווצר עולם טוב יותר, מתוקן יותר ושמח יותר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
