ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
בא אל פרעה. לך אליו. תעמוד מולו. תתמודד.
בא אל פרעה. יש רע בעולם, יש טומאה, יש מצרים. אז פשוט צריך ללכת לשם. לרדת עד לשם כדי לעמוד מולם ולומר להם: חברים, אני מכאן רק עולה. זו דרכה של הגאולה, היא חייבת לעבור דרך מצרים, דרך בא אל פרעה.
בתחילת התשובה הייתי בטוח שגלות זה עניין למי שעדיין לא קיבל את האור ולמי שלא עף השמיימה באורות הקדושה. החבטה הראשונה על הקרקע הבהירה לי שזהו בעצם תדר החיים. יש גלות ובסופה גאולה. יש ירידה ואז אם ירדת נכון אז תהיה עלייה. זה הרצוא ושוב, זו המטוטלת של החיים, רק צריך להחזיק את החבל.
קשה להבין את עומק האחיזה שהיתה לעמנו במצרים, כמה מכות, כמה אנרגיה הקדוש ברוך הוא משקיע כדי לשחרר אותנו משם. לא לחינם הסיפור נטבע בנו, זה האירוע המכונן שלנו כעם. לא הירידה שלנו למצרים אלא היציאה, או יותר נכון אופן היציאה וכיוון היציאה. זו הנקודה בה הפכנו לשונים משאר העמים. יצאנו ממצרים ויותר לא נוכל לשוב לשם. הכוונה היא שאם נשוב לשם, וכנראה זה עומד לקרות, כך הוכיח העבר, אז נזכור שיש דבר אחד שה' יתברך חרט לכל אחד בנשמה. היום הזה שבו אתה פתאום פותח את העיניים בבוקר, אומר שלום מנומס לכל הנוגשים, הולך לעבודה בלבנים, בחומר, בטיט או במחשב, ואז לפתע אתה שומע את אבחת השוט או רכב שחולף במהירות, ואז נשמעת צעקה פנימית עצומה... אני במצרים... לא רוצה... זה טבוע בנו, יהודי בכל מקום שיהיה על הכדור, באיזה סוג מצרים שהוא לא יפיל את עצמו, משהו בתוכו יצעק לו את הצעקה הזו: אתה במצרים. והחלק הפנימי יענה לו: לא רוצה את זה. היה לי טוב אבל זה לא הייעוד שלי. כיף כאן אבל כנראה מקומי קרוב יותר לנשמה שלי ולמי שברא אותי.
איי איי איי הרגעים הבודדים הללו בחיים שבוודאי היו נחלת זמנם של אבותינו, ואותנו הם תופסים ברגעי התשובה, השבר, הכאב... ברגעים שמצרים עולה על גדותיה בחיינו ואז... אז מתחילה הגאולה. הדרך לגאולה מתחילה בהכרה שאני בגלות. רבי נחמן אומר שעיקר הגלות היא בנפש וכך גם הגאולה, וצריך להיות בקיאים בעלייה ובירידה, מה שאומר שגם לירידה יש כללים.
קרוב אליך (659)
הרב ד"ר יונתן זקס זצ"ל
323 - מהי הבשורה הרוחנית של דור ה- Y ?
324 - אני במצרים!!!
325 - האם יש מתכון ליראת שמיים?
טען עוד
טוב צבי, יפה, ואיפה המצרים שלך? כאן מתחילה עבודת הבירור. שלחו אותי לכאן כדי להבחין בין מצרים לקדושה. בין הנתק לבין הקשר. בין החיוכים הצבועים לבין הכאב שאני חווה. בין הקולות שאומרים לי "תמצא את האושר רק על חופים רחוקים", לבין קירות אבן ירושלמיים ובחדר מלמולי תורה. זה הזמן לברר.
המצרים שלי זה הקיבעון שאני סוחב עוד מתקופת מצרים שלי. הילדות. לא בגלל שהייתה לי ילדות קשה; ההפך, היא הייתה נפלאה, אלא שהמערכת והחברים לא בדיוק התאימו את עצמם לתמונת העולם הרגשית שלי. לא תמיד הייתה לי יכולת לבטא כאב. "אמא אמרה לי דני/ ילדי הוא גיבור ונבון/ ילדי לא בוכה אף פעם". כך שמעתי פעם והפנמתי, אסור לבכות, אסור לדבר על כאב. אסור שיכאב. להיות שם ולא להודות - זה מצרים. לא לחלום את החלומות שלי, או נכון יותר להגשים חלומות של אחרים - זה מצרים. לעשות את 'מה שצריך' ולא לעשות את מה שנולדת עבורו - זה מצרים. לעשות מצווה ואחר כך להצטער עליה - זה מצרים. לחזור עייף מהעבודה ולא להקשיב לאשתי ולהיות קצר עם הילדים, להביט באייפון יותר מאשר על השמיים - זה מצרים. לא ליהנות מהתורה ולא לשמוח - זה מצרים.
מספיק לך צבי? איפה אתה? טוב, לפחות אני מודע. יופי עכשיו בא אל פרעה. לך אל הכאב שלך, אל תברח. לך אל המקומות הלא טובים כדי לצאת משם. כמו שליח של חב"ד, שיוצא למשימה אי שם, רק תוציא את עצמך ראשון ואז תוכל לעזור לאחרים. כמו מחלץ שקשור לחבל, יורד אט אט לתוך הבור, רואה ממה הקירות עשויים ומבין שלשם לא חוזרים. ואם פעם הוא יראה שוב את הבור הוא ידע מה לעשות - לצעוק אני במצרים! כאן גם אני (באמצע הכתיבה) מתפנה לצעוק "אני במצרים".
כן, יש תחומים שבהם אני במצרים והם מחכים לגאולה. הם רבים אך מוכנים לצאת אתי אל המרחב שאנחנו פותחים. בהבנה שזו מצרים, דרך הצעקה והרצון לצאת נוצר חלל אליו נכנס הקדוש ברוך הוא. הוא ולא מלאך.
ברגעים הקשים לפני המכות שה' ממטיר על פרעה, אני משנן לעצמי שהבשורה הטובה היא שלכל גאולה יש גלות וזו לא תקלה בתסריט. הבשורה הטובה יותר היא שיוצאים. ממצרים יוצאים. ירדנו לשם כדי לצאת. פרעה מעדיף שניקח משכך כאבים, מבחינת השמיים רוצים שנצא להגשים את החלומות שלנו ונקבל תורה. במה אתם בוחרים? איפה אתם בסיפור?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
