ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מצוות
"מֵרָחוֹק אָנוּ רוֹאִים אֶת כְּנֶסֶת-יִשְׂרָאֵל מְעֻטֶּרֶת בְּכָל הֲדָרָהּ, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ חוֹלְמִים עָלֶיהָ וּמְצַפִּים לִרְאוֹתָהּ, אָנוּ רוֹאִים שֶׁהִיא צוֹעֶדֶת בִּגְאוֹנָהּ לִרְשׁם (-לבטא) יָפֶה (-כראוי) אֶת קְלַסְתֵּרָהּ (-דמותה), כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה שְׁלֵמָה בְּכָל כֹּחוֹתֶיהָ, בַּעֲבוּר עַצְמָהּ – וּמִמֵּילָא גַּם-כֵּן בַּעֲבוּר כּל. בְּגָדְלָהּ, אֵינֶנָּה בָּאָה מִתּוֹךְ דַּרְכֵי-חַיֶּיהָ אֶל רַעְיוֹנֶיהָ, דֵּעוֹתֶיהָ וַהֲלָךְ-נַפְשָׁהּ, אֶלָּא לְהֵפֶךְ: מִמַּעְלָה לְמַטָּה, מִתּוֹךְ מַחְשְׁבוֹתֶיהָ וְהֶגְיוֹן-לְבָבָהּ עַל עַצְמָהּ וְעַל הָעוֹלָם – הִיא בָּאָה לָאוֹצָר הַמַּעֲשִׂי שֶׁלָּהּ וְהִיא מוֹצֵאת אֶת מְנוּחָתָהּ, אֶת עָצְמַת-כְּבוֹדָהּ וְעֶרְכָּהּ, כְּשֶׁהִיא מַגְשֶׁמֶת אֶת רוּחָנִיּוּתָהּ בְּחַיֶּיהָ, בְּחַיֵּי אִישֶׁיהָ הַפְּרָטִיִּים וּבְחַיֵּי לְאֻמִּיּוּתָהּ"
(אורות, זרעונים, מעשי יצירה)
הרב קוק פותח בתיאור של ראייתנו את עם ישראל בעתיד הרחוק בצורתו השלמה כמו שאנחנו מתפללים ומצפים משחר ההיסטוריה – "השיבה שופטינו", "ולירושלים עירך" וכו'. הדגש הוא השלמות שנמצאת במציאות הממשית בפועל של העם, שיודע לבטא את פנימיותו בצורה מדויקת ומלאה. בלי לומר מפורשות הרב קוק מתכוון שההתבטאות הזו מתבצעת על ידי המצוות, כי הן הדרך הכי שלמה להוציא לאור את הטבע של ישראל במציאות. (בהערת סוגריים הוא מוסיף שמטרתה המרכזית בכך היא למען עצמה אך ממילא גם למען שאר כל העולם שבהם זה תומך לא פחות).
המבט שמלמד אותנו כאן הרב קוק הוא הפוך מהצורה בה אנחנו רגילים לחשוב, וזו הנקודה המרכזית. אנחנו רגילים לפגוש את המציאות ולשאול מה המטרה מתוך עמדה נפשית של לאחר מעשה, שכבר קיים הציווי. הרב קוק כאן, מביט "מלמעלה למטה", כביכול לפני שקיים הציווי; הציווי הוא תוצאה של העולם הפנימי של ישראל. האומה לא מגיעה מתוך החיים שלה אל האידיאלים והערכים שנובעים מתוכם, "אלא להפך ": קודם כל קיימת הידיעה של האידיאלים הגדולים, ההשתייכות העמוקה לעולם הפנימי העשיר של העם, ההיסטוריה, התרבות והערכים הגדולים שמונחלים על ידי מחשבת התורה. לאחר מכן, הביטוי המעשי של כל הערכים הנצחיים הוא המצוות, המתקיימות בפועל במציאות ועל כן נקראות "האוצר המעשי". המצוות המעשיות נותנות לאומה את המנוחה, הכבוד והערך האמיתי כיוון שהן 'מורידות' את רוח האומה לעולם המעשי ומאפשרים לה לבטא את מהותה הרוחנית באופן מעשי בחיים.
משל להסברת העניין: אדם שרוצה להכין תה, כיצד יעשה? יחמם מים, יוציא כוס וכפית, יכניס סוכר ויבחש היטב את כל הנ"ל עם תיון. בבואנו לבחון את המציאות – לא נאמר שלמרבה הפלא יצא שבדיוק המים שחימם הועילו לתה, אלא ברור שמלכתחילה זו היתה הכוונה. כך המצוות: כיוון שעם ישראל צריך להגיע בסוף לצורתו השלמה – עִם מקדש, מלך, נבואה וגילוי שלם של מלכות ה' – יש צורך במצוות. זה כביכול 'המבט האלוקי' – מה מטרת עצם ציווי המצוות, מלכתחילה.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
