ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מצוות
"מֵרָחוֹק אָנוּ רוֹאִים אֶת כְּנֶסֶת-יִשְׂרָאֵל מְעֻטֶּרֶת בְּכָל הֲדָרָהּ, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ חוֹלְמִים עָלֶיהָ וּמְצַפִּים לִרְאוֹתָהּ, אָנוּ רוֹאִים שֶׁהִיא צוֹעֶדֶת בִּגְאוֹנָהּ לִרְשׁם (-לבטא) יָפֶה (-כראוי) אֶת קְלַסְתֵּרָהּ (-דמותה), כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה שְׁלֵמָה בְּכָל כֹּחוֹתֶיהָ, בַּעֲבוּר עַצְמָהּ – וּמִמֵּילָא גַּם-כֵּן בַּעֲבוּר כּל. בְּגָדְלָהּ, אֵינֶנָּה בָּאָה מִתּוֹךְ דַּרְכֵי-חַיֶּיהָ אֶל רַעְיוֹנֶיהָ, דֵּעוֹתֶיהָ וַהֲלָךְ-נַפְשָׁהּ, אֶלָּא לְהֵפֶךְ: מִמַּעְלָה לְמַטָּה, מִתּוֹךְ מַחְשְׁבוֹתֶיהָ וְהֶגְיוֹן-לְבָבָהּ עַל עַצְמָהּ וְעַל הָעוֹלָם – הִיא בָּאָה לָאוֹצָר הַמַּעֲשִׂי שֶׁלָּהּ וְהִיא מוֹצֵאת אֶת מְנוּחָתָהּ, אֶת עָצְמַת-כְּבוֹדָהּ וְעֶרְכָּהּ, כְּשֶׁהִיא מַגְשֶׁמֶת אֶת רוּחָנִיּוּתָהּ בְּחַיֶּיהָ, בְּחַיֵּי אִישֶׁיהָ הַפְּרָטִיִּים וּבְחַיֵּי לְאֻמִּיּוּתָהּ"
(אורות, זרעונים, מעשי יצירה)
הרב קוק פותח בתיאור של ראייתנו את עם ישראל בעתיד הרחוק בצורתו השלמה כמו שאנחנו מתפללים ומצפים משחר ההיסטוריה – "השיבה שופטינו", "ולירושלים עירך" וכו'. הדגש הוא השלמות שנמצאת במציאות הממשית בפועל של העם, שיודע לבטא את פנימיותו בצורה מדויקת ומלאה. בלי לומר מפורשות הרב קוק מתכוון שההתבטאות הזו מתבצעת על ידי המצוות, כי הן הדרך הכי שלמה להוציא לאור את הטבע של ישראל במציאות. (בהערת סוגריים הוא מוסיף שמטרתה המרכזית בכך היא למען עצמה אך ממילא גם למען שאר כל העולם שבהם זה תומך לא פחות).
המבט שמלמד אותנו כאן הרב קוק הוא הפוך מהצורה בה אנחנו רגילים לחשוב, וזו הנקודה המרכזית. אנחנו רגילים לפגוש את המציאות ולשאול מה המטרה מתוך עמדה נפשית של לאחר מעשה, שכבר קיים הציווי. הרב קוק כאן, מביט "מלמעלה למטה", כביכול לפני שקיים הציווי; הציווי הוא תוצאה של העולם הפנימי של ישראל. האומה לא מגיעה מתוך החיים שלה אל האידיאלים והערכים שנובעים מתוכם, "אלא להפך ": קודם כל קיימת הידיעה של האידיאלים הגדולים, ההשתייכות העמוקה לעולם הפנימי העשיר של העם, ההיסטוריה, התרבות והערכים הגדולים שמונחלים על ידי מחשבת התורה. לאחר מכן, הביטוי המעשי של כל הערכים הנצחיים הוא המצוות, המתקיימות בפועל במציאות ועל כן נקראות "האוצר המעשי". המצוות המעשיות נותנות לאומה את המנוחה, הכבוד והערך האמיתי כיוון שהן 'מורידות' את רוח האומה לעולם המעשי ומאפשרים לה לבטא את מהותה הרוחנית באופן מעשי בחיים.
משל להסברת העניין: אדם שרוצה להכין תה, כיצד יעשה? יחמם מים, יוציא כוס וכפית, יכניס סוכר ויבחש היטב את כל הנ"ל עם תיון. בבואנו לבחון את המציאות – לא נאמר שלמרבה הפלא יצא שבדיוק המים שחימם הועילו לתה, אלא ברור שמלכתחילה זו היתה הכוונה. כך המצוות: כיוון שעם ישראל צריך להגיע בסוף לצורתו השלמה – עִם מקדש, מלך, נבואה וגילוי שלם של מלכות ה' – יש צורך במצוות. זה כביכול 'המבט האלוקי' – מה מטרת עצם ציווי המצוות, מלכתחילה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
