- הלכה מחשבה ומוסר
- מצוות
כ"ב שבט תשע"ז
מצוות חלק ג'
המבט על עניינן של המצוות אותו למדנו אתמול הוא בעצם אמירה שהמצוות הן דרך המביאה את עם ישראל אל הגשמת מהותו הפנימית בצורה מלאה. המבט הפשטני אומר שאנו מקיימים את המצוות ו'נראה לאן זה יקח אותנו' הרב קוק אומר הפוך בדיוק! העתיד הוא ש'מושך' אותנו אליו בחבלי עשיית המצוות.
"וְזֶהוּ רַז הַתְּשׁוּבָה הַמְּבִיאָה לִידֵי גְּאֻלָּה. לֶעָתִיד יוּחַל הַבִּנְיָן מִפְּנִימִיּוּתוֹ. מִנְּקֻדַּת-צִיּוֹן יֵלֵךְ הָלוֹךְ וְהִתְפַּשֵּׁט עַד חוּצוֹת יְהוּדָה וּגְבוּלוֹת יִשְׂרָאֵל. "הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלִָם"
(אורות, זרעונים, מעשי יצירה)
ציון מבטאת את המקום הפנימי בעם ישראל, שבו קיימים האידיאלים בצורה יותר מכונסת. ומתוך הנקודה הזו, שכל הערכים נמצאים בה בצורה מזערית (ונמצאים בה תמיד, בלי קשר למצב החיצוני של עם ישראל) – האור הולך ומתפשט במהלך ההסטוריה עוד ועוד על כל מחנה ישראל. גם באופן פיזי הקדושה הולכת ומתפרסת הלאה, אך אולי עוד יותר באופן רעיוני – הקדושה הולכת ומשתרעת במרחבים הרעיוניים על מקומות נוספים. לא רק בתוך בית המדרש אלא גם לנושאים רבים: ספרות, שירה, חקלאות, בנקאות, מכונאות, תעשיה, עיצוב-פנים. כל דבר – מתוך הקודש.
וזו כוונת הפסוק: קודם כל "הטיבה ברצונך את ציון" – הפנימיות, ואח"כ ייבנו גם ה"חומות" – הבניין הגשמי יותר, שמבטא חיים שלמים יותר של עם. וזה שייך לצד של "ירושלים":
"וְהֶעָתִיד הִנֵּהוּ הוֹלֵךְ וְצוֹעֵד, הוֹלֵךְ וְנִגָּשׁ לָנוּ. נִתְרוֹמֵם מְעַט, נְזַכֵּךְ מְעַט אֶת רִגְשׁוֹתֵינוּ וְשִׂכְלֵנוּ וְהִנְנוּ עוֹמְדִים סָמוּךְ לוֹ, הִנְנוּ רוֹאִים אֶת רַעֲדַת קַרְנֵי אוֹרוֹ הַמְעֻלָּפִים בְּצָעִיף, אֲשֶׁר מִדַּת דַּקּוּתוֹ אוֹ עָבְיוֹ תְּלוּיָה הִיא בְּחֶשְׁבּוֹנֵנוּ הַפְּרָטִי וְכָל אֶחָד וְאֶחָד יוּכַל לִמְצא מֵהִרְהוּרֵי לִבּו. אַשְׁרֵי מִי שֶׁמִּלֵּא אֶת לִבּוֹ תִּקְוַת חַיִּים וּצְפִיַּת יְשׁוּעָה, שֶׁהוּא רוֹאֶה כְּבָר אֶת אוֹר הַיְשׁוּעָה, כְּשֶׁהִיא שׁוֹלַחַת לָנוּ אֶת קַוֶּיהָ"
(אורות, זרעונים, מעשי יצירה)
מתוך ההסבר הרעיוני של המצוות בצורה הזו – הרב קוק קורא קריאה אל הציבור. "העתיד הולך וצועד", זו עובדה. הוא הולך ומתקרב אלינו. ולכן הבה "נתרומם מעט", נזדכך במחשבותינו והרגשותינו ונגיע אליו ממש. את מידת הריחוק מקרני האור שלו אנחנו קובעים וככל שנרגיש יותר את מציאות האור קרובה אלינו כך נתמלא חיים ותקוה.
"וְזֶהוּ רַז הַתְּשׁוּבָה הַמְּבִיאָה לִידֵי גְּאֻלָּה. לֶעָתִיד יוּחַל הַבִּנְיָן מִפְּנִימִיּוּתוֹ. מִנְּקֻדַּת-צִיּוֹן יֵלֵךְ הָלוֹךְ וְהִתְפַּשֵּׁט עַד חוּצוֹת יְהוּדָה וּגְבוּלוֹת יִשְׂרָאֵל. "הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלִָם"
(אורות, זרעונים, מעשי יצירה)
ציון מבטאת את המקום הפנימי בעם ישראל, שבו קיימים האידיאלים בצורה יותר מכונסת. ומתוך הנקודה הזו, שכל הערכים נמצאים בה בצורה מזערית (ונמצאים בה תמיד, בלי קשר למצב החיצוני של עם ישראל) – האור הולך ומתפשט במהלך ההסטוריה עוד ועוד על כל מחנה ישראל. גם באופן פיזי הקדושה הולכת ומתפרסת הלאה, אך אולי עוד יותר באופן רעיוני – הקדושה הולכת ומשתרעת במרחבים הרעיוניים על מקומות נוספים. לא רק בתוך בית המדרש אלא גם לנושאים רבים: ספרות, שירה, חקלאות, בנקאות, מכונאות, תעשיה, עיצוב-פנים. כל דבר – מתוך הקודש.
וזו כוונת הפסוק: קודם כל "הטיבה ברצונך את ציון" – הפנימיות, ואח"כ ייבנו גם ה"חומות" – הבניין הגשמי יותר, שמבטא חיים שלמים יותר של עם. וזה שייך לצד של "ירושלים":
"וְהֶעָתִיד הִנֵּהוּ הוֹלֵךְ וְצוֹעֵד, הוֹלֵךְ וְנִגָּשׁ לָנוּ. נִתְרוֹמֵם מְעַט, נְזַכֵּךְ מְעַט אֶת רִגְשׁוֹתֵינוּ וְשִׂכְלֵנוּ וְהִנְנוּ עוֹמְדִים סָמוּךְ לוֹ, הִנְנוּ רוֹאִים אֶת רַעֲדַת קַרְנֵי אוֹרוֹ הַמְעֻלָּפִים בְּצָעִיף, אֲשֶׁר מִדַּת דַּקּוּתוֹ אוֹ עָבְיוֹ תְּלוּיָה הִיא בְּחֶשְׁבּוֹנֵנוּ הַפְּרָטִי וְכָל אֶחָד וְאֶחָד יוּכַל לִמְצא מֵהִרְהוּרֵי לִבּו. אַשְׁרֵי מִי שֶׁמִּלֵּא אֶת לִבּוֹ תִּקְוַת חַיִּים וּצְפִיַּת יְשׁוּעָה, שֶׁהוּא רוֹאֶה כְּבָר אֶת אוֹר הַיְשׁוּעָה, כְּשֶׁהִיא שׁוֹלַחַת לָנוּ אֶת קַוֶּיהָ"
(אורות, זרעונים, מעשי יצירה)
מתוך ההסבר הרעיוני של המצוות בצורה הזו – הרב קוק קורא קריאה אל הציבור. "העתיד הולך וצועד", זו עובדה. הוא הולך ומתקרב אלינו. ולכן הבה "נתרומם מעט", נזדכך במחשבותינו והרגשותינו ונגיע אליו ממש. את מידת הריחוק מקרני האור שלו אנחנו קובעים וככל שנרגיש יותר את מציאות האור קרובה אלינו כך נתמלא חיים ותקוה.
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
אחדות זו מעבדה של בירורים
ניסוך מים: איך שמחים גם בדרך ליעד?
איך ללמוד גמרא?
איך התפילה מקשרת אותנו לקב"ה?
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך יוצרים את השבת ?
מה מחבר שמיים וארץ?
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
ארץ החיים – הקשר המיוחד שלנו לארץ
הלכות קבלת שבת מוקדמת