ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מצוות
"וְזֶהוּ רַז הַתְּשׁוּבָה הַמְּבִיאָה לִידֵי גְּאֻלָּה. לֶעָתִיד יוּחַל הַבִּנְיָן מִפְּנִימִיּוּתוֹ. מִנְּקֻדַּת-צִיּוֹן יֵלֵךְ הָלוֹךְ וְהִתְפַּשֵּׁט עַד חוּצוֹת יְהוּדָה וּגְבוּלוֹת יִשְׂרָאֵל. "הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלִָם"
(אורות, זרעונים, מעשי יצירה)
ציון מבטאת את המקום הפנימי בעם ישראל, שבו קיימים האידיאלים בצורה יותר מכונסת. ומתוך הנקודה הזו, שכל הערכים נמצאים בה בצורה מזערית (ונמצאים בה תמיד, בלי קשר למצב החיצוני של עם ישראל) – האור הולך ומתפשט במהלך ההסטוריה עוד ועוד על כל מחנה ישראל. גם באופן פיזי הקדושה הולכת ומתפרסת הלאה, אך אולי עוד יותר באופן רעיוני – הקדושה הולכת ומשתרעת במרחבים הרעיוניים על מקומות נוספים. לא רק בתוך בית המדרש אלא גם לנושאים רבים: ספרות, שירה, חקלאות, בנקאות, מכונאות, תעשיה, עיצוב-פנים. כל דבר – מתוך הקודש.
וזו כוונת הפסוק: קודם כל "הטיבה ברצונך את ציון" – הפנימיות, ואח"כ ייבנו גם ה"חומות" – הבניין הגשמי יותר, שמבטא חיים שלמים יותר של עם. וזה שייך לצד של "ירושלים":
"וְהֶעָתִיד הִנֵּהוּ הוֹלֵךְ וְצוֹעֵד, הוֹלֵךְ וְנִגָּשׁ לָנוּ. נִתְרוֹמֵם מְעַט, נְזַכֵּךְ מְעַט אֶת רִגְשׁוֹתֵינוּ וְשִׂכְלֵנוּ וְהִנְנוּ עוֹמְדִים סָמוּךְ לוֹ, הִנְנוּ רוֹאִים אֶת רַעֲדַת קַרְנֵי אוֹרוֹ הַמְעֻלָּפִים בְּצָעִיף, אֲשֶׁר מִדַּת דַּקּוּתוֹ אוֹ עָבְיוֹ תְּלוּיָה הִיא בְּחֶשְׁבּוֹנֵנוּ הַפְּרָטִי וְכָל אֶחָד וְאֶחָד יוּכַל לִמְצא מֵהִרְהוּרֵי לִבּו. אַשְׁרֵי מִי שֶׁמִּלֵּא אֶת לִבּוֹ תִּקְוַת חַיִּים וּצְפִיַּת יְשׁוּעָה, שֶׁהוּא רוֹאֶה כְּבָר אֶת אוֹר הַיְשׁוּעָה, כְּשֶׁהִיא שׁוֹלַחַת לָנוּ אֶת קַוֶּיהָ"
(אורות, זרעונים, מעשי יצירה)
מתוך ההסבר הרעיוני של המצוות בצורה הזו – הרב קוק קורא קריאה אל הציבור. "העתיד הולך וצועד", זו עובדה. הוא הולך ומתקרב אלינו. ולכן הבה "נתרומם מעט", נזדכך במחשבותינו והרגשותינו ונגיע אליו ממש. את מידת הריחוק מקרני האור שלו אנחנו קובעים וככל שנרגיש יותר את מציאות האור קרובה אלינו כך נתמלא חיים ותקוה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
