ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- כי תשא
שאלות על שבירת הלוחות
בפרשתנו מסופר שמשה רבנו שובר את הלוחות, ויש להבין הרי כבר קודם שבירתן ה' אמר למשה במפורש שעם ישראל חטא בעגל (שמות פרק לב, ז-ח) "לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה ". ומשה כבר ביקש והתחנן על עם ישראל שה' יסלח להם (שמות פרק לב, יא): "וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהָיו וַיֹּאמֶר לָמָה ה' יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּכֹחַ גָּדוֹל וּבְיָד חֲזָקָה", וה' כבר התנחם מכעסו (שמות פרק לב, יד): "וַיִּנָּחֶם ה' עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ". ואם כן, מדוע כשמשה רואה את חטא העגל פתאום הוא כועס ושובר את הלוחות (שמות פרק לב, יט): "וַיִּחַר אַף מֹשֶׁה וַיַּשְׁלֵךְ מִיָּדָיו אֶת הַלֻּחֹת, וַיְשַׁבֵּר אֹתָם תַּחַת הָהָר"?
ועוד יש לשאול, מדוע משה בכלל שובר את לוחות הברית, הרי הלוחות הם דבר קדוש, והוא לא קיבל על כך ציווי אלוקי? ויש בכך נזק עצום לעם ישראל, כפי שכתוב בגמרא שעם ישראל הפסיד רבות משבירת הלוחות (בבלי עירובין נד ע"א): "ואמר רבי אלעזר: מאי דכתיב "חרות על הלחת"? - אלמלי לא נשתברו לוחות הראשונות לא נשתכחה תורה מישראל. רב אחא בר יעקב אמר: אין כל אומה ולשון שולטת בהן, שנאמר חרות אל תיקרי חרות אלא חירות". ועוד כתוב בזוהר (זוהר משפטים קיג ע"ב): "מאי חרות על הלחת? הכי אוקמוה חירות ממלאך המות, חירות משעבוד מלכיות... ואלמלא לא אתברו כל מה דאתא לעלמא לבתר לא אתא והוו ישראל דיוקנא דמלאכין עלאין דלעילא".
ועוד יש לשאול, הרי חז"ל לומדים שה' הסכים לשבירת הלוחות, ואמר למשה על כך יישר כח (בבלי שבת פז ע"א): "ומנלן דהסכים הקדוש ברוך הוא על ידו - שנאמר "אשר שברת" ואמר ריש לקיש: יישר כחך ששיברת". ויש להבין מדוע ה' מרוצה משבירת הלוחות, הרי יש בכך פגיעה בתורה שנתן לבניו, ונזק לבניו כפי שראינו לעיל?
שבירת הלוחות כביטוי לעמל בעבודת ה'
ונראה לענות, שהלוחות הראשונים היו בדרגה גבוהה מאוד של שפע אלוקי, אך בני ישראל לא עמדו בכך מבחינה רוחנית. משה הבין שבני ישראל זקוקים לתהליך רוחני של עמל כדי לקבל את השפע הרוחני של הלוחות. רק כשהם יעברו את התהליך הארוך הם יהיו ראויים לקבל את הלוחות. ולכן ה' מסכים עם משה, הלוחות הראשונים לא מתאימים לדרגתו של עם ישראל באותה העת.
חסד ודין בקבלת התורה
רעיון זה מתאים לדברי המדרש (שיר השירים רבה פרשה ב, ב): "שמאלו תחת לראשי, אלו לוחות הראשונים, וימינו תחבקני, אלו לוחות השניים". בפנימיות התורה, צד השמאל הוא כנגד מידת הדין. מידת הדין היא דורשת שלימות מהאדם, אך בני ישראל לא הצליחו לעמוד במציאות הזו, והיו זקוקים גם לצד ימין שהוא בחינת החסד. ואפילו שיש בכך וויתור גדול של הפסד השפע האלוקי, אנו זקוקים לתהליך חינוכי כדי להתקדם בחיים, ולזכות לקניין תורה. הלוחות השניים הם לוחות של עמל ומאמץ, של תהליך, של סבלנות, בני ישראל זוכים לקנות בעצמם את הזכות לקבלת השפע של הלוחות.
השוואה בין חטא אדם הראשון לחטא העגל
רעיון זה מזכיר לנו את חטאו של אדם הראשון, שנופל בחטאו כבר ביום הראשון ללידתו לעולם, כמה שעות אחרי יצירתו. וה' מגרש אותו מגן עדן. ואפילו שבגן עדן הוא היה יכול לזכות לשפע אלוקי אינסופי ולחיות לעולם (כפי שמופיע במדרשים), הוא מושלך מגן עדן, כי האור שהוא מקבל לא מתאים לכלים שיש לו. מושג זה נקרא בקבלה "שבירת הכלים".
תפקידנו בעולם הזה
תפקידנו בעולם הזה לבנות כלים כדי להיות ראויים לקבלת האור האינסופי הזה. העולם בנוי באופן כזה שבהתחלה ה' נותן את האור השלם, ואח"כ צריך להגיע אליו מתוך עמל ועבודה מרובה. כשמקבלים שפע במתנה הוא לא מצליח להחזיק זמן רב (איוב פרק ה, ז): "אָדָם לְעָמָל יוּלָּד" רק מתוך מאמץ והשקעה ניתן להגיע לקבלת השפע באופן נכון ומדויק.
חסד ודין בבריאת העולם
רעיון זה מתאים להבנת בריאת העולם, כדברי רש"י (בראשית פרק א, א) ע"פ מדרש רבה (בראשית יב, טו): "שבתחלה עלה במחשבה לבראתו במדת הדין, ראה שאין העולם מתקיים, הקדים מדת רחמים ושתפה למדת הדין". דהיינו שה' רצה לברוא את העולם במידת הדין, עולם מושלם. אך אין לנו את הכלים כדי להכיל את הדין במלואו, ולכן שיתף את הרחמים. ואפילו שיש מחיר יקר למציאות החסרה הזו, כך העולם שלנו בנוי. שפע, שבירה ואח"כ בנייה של כלים לקבלת השפע.
אם נעמיק בכך נראה, שחטא אדם הראשון וחטא העגל אלו שני החטאים שאנו מתקנים כל חיינו. חטא אדם הראשון הוא שורש כל החטאים והירידה לעולם הזה. ובחטא העגל נאמר עליו (שמות פרק לב, לד): "וּבְיוֹם פָּקְדִי וּפָקַדְתִּי עֲלֵהֶם חַטָּאתָם" ומבאר רש"י על פי המדרש פסיקתא זוטרתא שמות פרשת פרק לב): "ותמיד תמיד כשאפקוד עליהם עונותיהם ופקדתי עליהם מעט מן העון הזה עם שאר העונות, ואין פורענות באה על ישראל שאין בה קצת מפרעון עון העגל".
לסיום...
שנזכה להכין את הכלים שבתוכנו לקבלת השפע האלוקי שיחול בנו, ומתוך כך נזכה לתקן את חטא העגל וחטא אדם הראשון, ומתוך כך תשרה עלינו השכינה הקדושה.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "בכל הארץ יצא קוום לשמש שם אוהל בהם"
לימוד בסידור עולת ראי"ה - סדרה חדשה (20)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
