ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- כי תשא
שאלות על שבירת הלוחות
בפרשתנו מסופר שמשה רבנו שובר את הלוחות, ויש להבין הרי כבר קודם שבירתן ה' אמר למשה במפורש שעם ישראל חטא בעגל (שמות פרק לב, ז-ח) "לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה ". ומשה כבר ביקש והתחנן על עם ישראל שה' יסלח להם (שמות פרק לב, יא): "וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהָיו וַיֹּאמֶר לָמָה ה' יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּכֹחַ גָּדוֹל וּבְיָד חֲזָקָה", וה' כבר התנחם מכעסו (שמות פרק לב, יד): "וַיִּנָּחֶם ה' עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ". ואם כן, מדוע כשמשה רואה את חטא העגל פתאום הוא כועס ושובר את הלוחות (שמות פרק לב, יט): "וַיִּחַר אַף מֹשֶׁה וַיַּשְׁלֵךְ מִיָּדָיו אֶת הַלֻּחֹת, וַיְשַׁבֵּר אֹתָם תַּחַת הָהָר"?
ועוד יש לשאול, מדוע משה בכלל שובר את לוחות הברית, הרי הלוחות הם דבר קדוש, והוא לא קיבל על כך ציווי אלוקי? ויש בכך נזק עצום לעם ישראל, כפי שכתוב בגמרא שעם ישראל הפסיד רבות משבירת הלוחות (בבלי עירובין נד ע"א): "ואמר רבי אלעזר: מאי דכתיב "חרות על הלחת"? - אלמלי לא נשתברו לוחות הראשונות לא נשתכחה תורה מישראל. רב אחא בר יעקב אמר: אין כל אומה ולשון שולטת בהן, שנאמר חרות אל תיקרי חרות אלא חירות". ועוד כתוב בזוהר (זוהר משפטים קיג ע"ב): "מאי חרות על הלחת? הכי אוקמוה חירות ממלאך המות, חירות משעבוד מלכיות... ואלמלא לא אתברו כל מה דאתא לעלמא לבתר לא אתא והוו ישראל דיוקנא דמלאכין עלאין דלעילא".
ועוד יש לשאול, הרי חז"ל לומדים שה' הסכים לשבירת הלוחות, ואמר למשה על כך יישר כח (בבלי שבת פז ע"א): "ומנלן דהסכים הקדוש ברוך הוא על ידו - שנאמר "אשר שברת" ואמר ריש לקיש: יישר כחך ששיברת". ויש להבין מדוע ה' מרוצה משבירת הלוחות, הרי יש בכך פגיעה בתורה שנתן לבניו, ונזק לבניו כפי שראינו לעיל?
שבירת הלוחות כביטוי לעמל בעבודת ה'
ונראה לענות, שהלוחות הראשונים היו בדרגה גבוהה מאוד של שפע אלוקי, אך בני ישראל לא עמדו בכך מבחינה רוחנית. משה הבין שבני ישראל זקוקים לתהליך רוחני של עמל כדי לקבל את השפע הרוחני של הלוחות. רק כשהם יעברו את התהליך הארוך הם יהיו ראויים לקבל את הלוחות. ולכן ה' מסכים עם משה, הלוחות הראשונים לא מתאימים לדרגתו של עם ישראל באותה העת.
חסד ודין בקבלת התורה
רעיון זה מתאים לדברי המדרש (שיר השירים רבה פרשה ב, ב): "שמאלו תחת לראשי, אלו לוחות הראשונים, וימינו תחבקני, אלו לוחות השניים". בפנימיות התורה, צד השמאל הוא כנגד מידת הדין. מידת הדין היא דורשת שלימות מהאדם, אך בני ישראל לא הצליחו לעמוד במציאות הזו, והיו זקוקים גם לצד ימין שהוא בחינת החסד. ואפילו שיש בכך וויתור גדול של הפסד השפע האלוקי, אנו זקוקים לתהליך חינוכי כדי להתקדם בחיים, ולזכות לקניין תורה. הלוחות השניים הם לוחות של עמל ומאמץ, של תהליך, של סבלנות, בני ישראל זוכים לקנות בעצמם את הזכות לקבלת השפע של הלוחות.
השוואה בין חטא אדם הראשון לחטא העגל
רעיון זה מזכיר לנו את חטאו של אדם הראשון, שנופל בחטאו כבר ביום הראשון ללידתו לעולם, כמה שעות אחרי יצירתו. וה' מגרש אותו מגן עדן. ואפילו שבגן עדן הוא היה יכול לזכות לשפע אלוקי אינסופי ולחיות לעולם (כפי שמופיע במדרשים), הוא מושלך מגן עדן, כי האור שהוא מקבל לא מתאים לכלים שיש לו. מושג זה נקרא בקבלה "שבירת הכלים".
תפקידנו בעולם הזה
תפקידנו בעולם הזה לבנות כלים כדי להיות ראויים לקבלת האור האינסופי הזה. העולם בנוי באופן כזה שבהתחלה ה' נותן את האור השלם, ואח"כ צריך להגיע אליו מתוך עמל ועבודה מרובה. כשמקבלים שפע במתנה הוא לא מצליח להחזיק זמן רב (איוב פרק ה, ז): "אָדָם לְעָמָל יוּלָּד" רק מתוך מאמץ והשקעה ניתן להגיע לקבלת השפע באופן נכון ומדויק.
חסד ודין בבריאת העולם
רעיון זה מתאים להבנת בריאת העולם, כדברי רש"י (בראשית פרק א, א) ע"פ מדרש רבה (בראשית יב, טו): "שבתחלה עלה במחשבה לבראתו במדת הדין, ראה שאין העולם מתקיים, הקדים מדת רחמים ושתפה למדת הדין". דהיינו שה' רצה לברוא את העולם במידת הדין, עולם מושלם. אך אין לנו את הכלים כדי להכיל את הדין במלואו, ולכן שיתף את הרחמים. ואפילו שיש מחיר יקר למציאות החסרה הזו, כך העולם שלנו בנוי. שפע, שבירה ואח"כ בנייה של כלים לקבלת השפע.
אם נעמיק בכך נראה, שחטא אדם הראשון וחטא העגל אלו שני החטאים שאנו מתקנים כל חיינו. חטא אדם הראשון הוא שורש כל החטאים והירידה לעולם הזה. ובחטא העגל נאמר עליו (שמות פרק לב, לד): "וּבְיוֹם פָּקְדִי וּפָקַדְתִּי עֲלֵהֶם חַטָּאתָם" ומבאר רש"י על פי המדרש פסיקתא זוטרתא שמות פרשת פרק לב): "ותמיד תמיד כשאפקוד עליהם עונותיהם ופקדתי עליהם מעט מן העון הזה עם שאר העונות, ואין פורענות באה על ישראל שאין בה קצת מפרעון עון העגל".
לסיום...
שנזכה להכין את הכלים שבתוכנו לקבלת השפע האלוקי שיחול בנו, ומתוך כך נזכה לתקן את חטא העגל וחטא אדם הראשון, ומתוך כך תשרה עלינו השכינה הקדושה.
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך עושים קידוש?
כשר קצר ולעניין!
הלכות שטיפת כלים בשבת
ארץ החיים – הקשר המיוחד שלנו לארץ
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
