ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הרב קוק
האדמו"ר מגור בעל ה'אמרי אמת', אמר על הרב קוק: 'מוח כזה לא היה בעם ישראל - מאה שנה'.
הרב איסר זלמן מלצר, אמר פעם : 'אני נקרא 'גדול', עד ידית הדלת של הרב קוק'.
הרב יוסף שלום אלישיב , שהרב שידך אותו ואף סידר לו חופה וקידושין, התבטא אודותיו שהוא היה 'הגדול מכולם'.
הרב שלמה זלמן אויערבך בעת שהיה בחור ישיבה צעיר, כחלק מלימודו היה צריך ללמוד גם מוסר. במקום ללמוד מוסר מתוך ספר, הוא היה הולך עם החברותא שלו דאז, רבי אריה לוין, לביתו של הרב קוק, והם היו מסתכלים מבחוץ כיצד הרב לומד וזה הספיק להם, כך היה לימוד המוסר שלהם.
הרב חרל"פ, תלמידו המובהק של הרב קוק, מספר:
פעם התעוררתי באמצע הלילה, וראיתי את הרב נישא בסערת רוח, הלוך ושוב לאורך החדר. נחרדתי והתרוממתי. והנה ניגש אלי ואחז בי, ידיו היו קרות כקרח, ופניו בערו-זהרו כלפידים, ומפיו פרצו דברי להבה: "רבי יעקב משה, איך ווער פארברענט פון אהבת השם!" 'אני נשרף, מאהבת השם...' ('שיחות הראי"ה', עמ' שנא).
מדברי הרב אברהם שפירא:
"בדורנו היה הרב זצ"ל, מוסר התורה. הרב היה חד בדרא (אחד בדור), הוא היה יחיד בדורו בהיקף התורה: היו הרבה גאונים, הרבה צדיקים והיו עמיתים במקצועות שונים של תורה, אך בהיקף התורה לא היה לו דומה . בזה הוא היה שר-התורה'.
הרב זצ״ל הקיף גם את הנגלה וגם את הנסתר, גם את ההלכה וגם את האגדה, והכול היה פתוח לפניו. הכול היה חרוט במוחו. לא רק המקורות משני תלמודים, ולא רק ארבעת חלקי השולחן ערוך היו פרוסים לפניו, אלא אחרונים, ואחרוני אחרונים, וספרי קבלה נסתרים וצדדיים - הכול היה גלוי לפניו... הוא היה בעל זיכרון אדיר ונדיר.. הוא ידע את כל התלמוד בעל פה, והיה יכול לחזור על ספרים שלמים בעל פה גם לעת זקנותו, בהזדמנויות שונות שמעו ממנו ציטוטים של פסקאות שלמות מדברי הט״ז, רבי עקיבא איגר, וה״שאגת אריה", הוא היה בקי בכל המדרשים, בכל הזוהר, בכל ספרי האר״י, ובכל ספרי הקבלה. בזה לא היה דומה לו. לא היה אדם גדול שמרכז את שני הדברים יחד. לא היה אדם שהוא גם פוסק ההלכות לדור, וגם פוסק ההשקפה לדור . ובמיוחד הוא היה יחיד במינו בעניינים של הנהגת הדור. הנהגת הדור, זהו מקצוע מיוחד. זוהי תורה שעל פיה מתנהג כלל ישראל, וזוהי תורה שצריכים להעמיק בה הרבה כדי להבין ולדעת אותה. זוהי חטיבה מיוחדת של לימוד.
אולי גדול כמו הרב בלימוד היה, אבל לא היה גדול כמותו בכל חלקי התורה ביחד, בכל זמן ביום, אפילו ב'נעלי בית'. גם בבית, הרב היה 'גדול', עשרים וארבע שעות ביממה"
מספר הרב חרל"פ (מובא ב'אורות התפילה' עמוד 18):
"בקיץ תרפ"א יצא הרב לנופש להר טוב ובאתי לבקרו שם, והמשכנו בסוד שיח עד שעה מאוחרת בלילה. והנה בבוקר, הרגשתי שהרב מתאחר בתפילתו. ולא עוד, אלא שלא כדרכו שלא לעסוק בשום דבר לפני התפילה, ראיתיו שהוא ניגש אל בעל האכסנייה והתחיל מגלגל עמו שיחה על ענייני גידול צמחים ואיזה עצי פרי ניתן לנטוע בסביבה, ורק אחר כך הלך להתפלל. האיחור והשיחה גם יחד הפליאו אותי מאוד, והרהבתי עוז בנפשי לשאול את הרב לפשר הדבר. ותשובתו הייתה: 'בבוקר זה התלהטה בלבי תבערת צימאון לאל חי עד שחששתי לכלות הנפש בתפילה . ונאצלתי להקטין את יקוד רגשי הקודש בירידת המחשבה לעניינים מוחשיים ומעשיים'"
אלו היו רגשות הנפש הנעלים של הרב זצ"ל.
הרב יצחק אפשטיין (תלמידו של הרב איסר זלמן מלצר) אמר על הרב קוק: "ולואי והייתי מתפלל מנחה בערב יום הכיפורים כמו שהרב מתפלל מנחה ביום רגיל"..
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך מותר להכין קפה בשבת?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך ללמוד גמרא?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך ללמוד אמונה?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הכוח המיוחד של שבת שובה
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
