ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- הלכות פורים
אם נמשכה סעודה שלישית עד הלילה – האם יאמר גם "על הנסים"? במציאות דומה, כשחל ראש חודש במוצאי שבת, ישנן כמה שיטות: יאמר רצה בלבד, יאמר יעלה ויבוא בלבד, יאמר שניהם. אולם, במקרה שלנו, כתב המשנה ברורה (קפ"ח, ס"ק לג) שיאמר "רצה" בלבד, ולא יאמר "על הניסים", כיוון שהזכרת המאורע בחנוכה ובפורים היא רשות.
ייתכן להוסיף טעם: יש כאלו הסבורים שבשבת ניתן לומר רצה ואחר כך יעלה ויבוא, כי תחילה היתה שבת ואחר כך מגיעים לראש חודש (עיין אשל אברהם מבוטשטש, קפ"ח, ותרצ"ה, א. ויש שכתבו להרהר "ברוך המבדיל" בין רצה ליעלה ויבוא). אולם, בחנוכה ובפורים אמירת "על הנסים" קודמת לאמירת "רצה", וממילא הסדר איננו תואם.
האם ניתן ללמוד ולהכין את המגילה בשבת לצורך מוצאי שבת?
בשדה חמד (ה') דן בעניין זה, והוא כותב שברור שמותר להכינה בשבת. טעם הדבר: כשאדם לומד את המגילה, עצם הלימוד הוא תועלת בפני עצמה, ולכן יש בכך תועלת כבר בשבת עצמה! וכך דעת הגרשז"א (בשש"כ, כ"ח, הע' קסט).
האם ניתן להביא את המגילה בשבת לבית הכנסת (לצורך מוצאי שבת)?
במקום שיש עירוב, ואין בעיה של טלטול האם ניתן להביא את המגילה בשבת? במחצית השקל (תרפ"ח) החמיר בכך, וכן כתב גם בחיי אדם. לדעתם, הבאת המגילה בשבת נחשבת כהכנה מקודש לחול.
בשערי תשובה כותב שאם לא הביא את המגילה לפני שבת, יכול להביאה לאחר שתחשך, וייתכן שיכול להביא בשבת, אם ילמד ממנה קצת גם ביום, וכך כתב גם בערוך השלחן (תרצ"ג, ג. אפשרות כזו מעלה גם במחצית השקל).
למעשה, הדבר הרצוי ביותר הוא לדחות מעט את ערבית, כך שכל הציבור יוכל לומר בביתו "ברוך המבדיל בין קודש לחול", ואז לקחת את המגילה לבית הכנסת (והילדים יוכלו להתחפש ולהביא רעשנים).
מתי עושים הבדלה?
נחלקו הראשונים האם יש לעשות הבדלה לפני קריאת המגילה (אשכול, ספר המאורות, כל בו בשם ר"ח וראב"ד) או לאחריה (כל בו, אגודה בשם הרוקח ועוד).
מצד אחד, ישנו עניין לאחר את ההבדלה עד כמה שניתן, שהרי מאחרין לצאת מן השבת (לבוש תרצ"ג ס"ק א; גר"א ס"ק ג). מאידך, כיוון שנהנה מאור הנר, הרי ראוי לברך קודם את ברכת הנר (ספר המאורות; כל בו).
להלכה פסק הרמ"א (תרצ"ג, א) שיש לקרוא את המגילה ואחר כך להבדיל, וכן מנהג האשכנזים (מ"ב ס"ק ב; ערוה"ש סעיף ג; לוח א"י).
דעת השו"ע לא ברורה (ב"י תרצ"ג הביא את שני המנהגים; ובסוף סימן רצ"ח, נראה שניתן להבדיל לאחר הקריאה) ובספרדים מצאנו כמה מנהגים: להבדיל לפני המגילה (פרי חדש; מאמר מרדכי); להבדיל לאחר המגילה (שכנה"ג). המנהג הרווח אצל הספרדים הוא מנהג ביניים: לברך "מאורי האש" לפני הקריאה, ואילו את שאר ההבדלה לאחר הקריאה (ברכי יוסף ס"ק א; בית דוד תצא; שלחן גבוה ס"ק ד. ועיין גם בחזון עובדיה עמ' סז, ובכף החיים ס"ק יא).
ומי שקורא בביתו נוהג לעשות הבדלה ואחר כך לקרוא את המגילה (דעת תורה תרצ"ג; כף החיים ס"ק ט בשם בגדי ישע).
אמירת ויהי נועם ו"ואתה קדוש"
בעל שיבולי הלקט (קצ"ט) כותב בשם רב עמרם גאון, שאין אומרים ויהי נועם בפורים במוצ"ש. אולם, הוא כותב שנוהגים לומר, וכך דעת רוב הראשונים (סדור רש"י שכ"ט; רוקח ר"מ, אבודרהם, מהרי"ל, ועוד), כפי שנוהגים גם כשפורים חל באמצע השבוע, כי פורים מותר במלאכה מצד הדין (למרות שנוהגים שלא ללכת לעבודה). וכך נפסק בשו"ע (תרצ"ג, א).
סדר התפילה לאשכנזים: ערבית, מגילה, ויהי נועם, ואתה קדוש, הבדלה בבית הכנסת [לנוהגים בכל מוצ"ש בביהכ"נ], עלינו לשבח, הבדלה בבית.
סדר התפילה לספרדים (כף החיים ס"ק ו; חזון עובדיה עמ' קו): ערבית, ויהי נועם ותחילת "ובא לציון" עד "ואתה קדוש", ברכת הנר, מגילה, ואתה קדוש, יתר ההבדלה ללא ברכת הנר.
לסיכום – פורים במוצאי שבת
בסעודה שלישית שנמשכה ללילה – אין אומרים "על הנסים".
מותר לקרוא ולהתכונן להכנת המגילה בשבת.
מאחרים את תפילת ערבית במוצ"ש. בזמן מוצאי שבת (או חמש דקות קודם) אומרים "ברוך המבדיל בין קודש לחול", לוקחים את המגילה, הילדים יכולים להתחפש ולקחת רעשנים והולכים לבית הכנסת.
הבדלה נעשית לאחר קריאת המגילה (רבים מן הספרדים מברכים על הנר לפני המגילה, ואת שאר ההבדלה לאחריה).
סדר התפילה: ערבית, מגילה, ויהי נעם, ואתה קדוש, הבדלה [לנוהגים בכל מוצ"ש בביהכ"נ], עלינו, הבדלה בבית (ספרדים אומרים ויהי נעם וברכת הנר לפני המגילה, ו"ואתה קדוש" לאחריה).
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
הדלקה וכיבוי ביום טוב
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
אנחנו בצד של החזקים!
איך ללמוד גמרא?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
למה באנו לעולם הזה?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
אנחנו קודש למענך
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
