ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- הלכות פורים
אם נמשכה סעודה שלישית עד הלילה – האם יאמר גם "על הנסים"? במציאות דומה, כשחל ראש חודש במוצאי שבת, ישנן כמה שיטות: יאמר רצה בלבד, יאמר יעלה ויבוא בלבד, יאמר שניהם. אולם, במקרה שלנו, כתב המשנה ברורה (קפ"ח, ס"ק לג) שיאמר "רצה" בלבד, ולא יאמר "על הניסים", כיוון שהזכרת המאורע בחנוכה ובפורים היא רשות.
ייתכן להוסיף טעם: יש כאלו הסבורים שבשבת ניתן לומר רצה ואחר כך יעלה ויבוא, כי תחילה היתה שבת ואחר כך מגיעים לראש חודש (עיין אשל אברהם מבוטשטש, קפ"ח, ותרצ"ה, א. ויש שכתבו להרהר "ברוך המבדיל" בין רצה ליעלה ויבוא). אולם, בחנוכה ובפורים אמירת "על הנסים" קודמת לאמירת "רצה", וממילא הסדר איננו תואם.
האם ניתן ללמוד ולהכין את המגילה בשבת לצורך מוצאי שבת?
בשדה חמד (ה') דן בעניין זה, והוא כותב שברור שמותר להכינה בשבת. טעם הדבר: כשאדם לומד את המגילה, עצם הלימוד הוא תועלת בפני עצמה, ולכן יש בכך תועלת כבר בשבת עצמה! וכך דעת הגרשז"א (בשש"כ, כ"ח, הע' קסט).
האם ניתן להביא את המגילה בשבת לבית הכנסת (לצורך מוצאי שבת)?
במקום שיש עירוב, ואין בעיה של טלטול האם ניתן להביא את המגילה בשבת? במחצית השקל (תרפ"ח) החמיר בכך, וכן כתב גם בחיי אדם. לדעתם, הבאת המגילה בשבת נחשבת כהכנה מקודש לחול.
בשערי תשובה כותב שאם לא הביא את המגילה לפני שבת, יכול להביאה לאחר שתחשך, וייתכן שיכול להביא בשבת, אם ילמד ממנה קצת גם ביום, וכך כתב גם בערוך השלחן (תרצ"ג, ג. אפשרות כזו מעלה גם במחצית השקל).
למעשה, הדבר הרצוי ביותר הוא לדחות מעט את ערבית, כך שכל הציבור יוכל לומר בביתו "ברוך המבדיל בין קודש לחול", ואז לקחת את המגילה לבית הכנסת (והילדים יוכלו להתחפש ולהביא רעשנים).
מתי עושים הבדלה?
נחלקו הראשונים האם יש לעשות הבדלה לפני קריאת המגילה (אשכול, ספר המאורות, כל בו בשם ר"ח וראב"ד) או לאחריה (כל בו, אגודה בשם הרוקח ועוד).
מצד אחד, ישנו עניין לאחר את ההבדלה עד כמה שניתן, שהרי מאחרין לצאת מן השבת (לבוש תרצ"ג ס"ק א; גר"א ס"ק ג). מאידך, כיוון שנהנה מאור הנר, הרי ראוי לברך קודם את ברכת הנר (ספר המאורות; כל בו).
להלכה פסק הרמ"א (תרצ"ג, א) שיש לקרוא את המגילה ואחר כך להבדיל, וכן מנהג האשכנזים (מ"ב ס"ק ב; ערוה"ש סעיף ג; לוח א"י).
דעת השו"ע לא ברורה (ב"י תרצ"ג הביא את שני המנהגים; ובסוף סימן רצ"ח, נראה שניתן להבדיל לאחר הקריאה) ובספרדים מצאנו כמה מנהגים: להבדיל לפני המגילה (פרי חדש; מאמר מרדכי); להבדיל לאחר המגילה (שכנה"ג). המנהג הרווח אצל הספרדים הוא מנהג ביניים: לברך "מאורי האש" לפני הקריאה, ואילו את שאר ההבדלה לאחר הקריאה (ברכי יוסף ס"ק א; בית דוד תצא; שלחן גבוה ס"ק ד. ועיין גם בחזון עובדיה עמ' סז, ובכף החיים ס"ק יא).
ומי שקורא בביתו נוהג לעשות הבדלה ואחר כך לקרוא את המגילה (דעת תורה תרצ"ג; כף החיים ס"ק ט בשם בגדי ישע).
אמירת ויהי נועם ו"ואתה קדוש"
בעל שיבולי הלקט (קצ"ט) כותב בשם רב עמרם גאון, שאין אומרים ויהי נועם בפורים במוצ"ש. אולם, הוא כותב שנוהגים לומר, וכך דעת רוב הראשונים (סדור רש"י שכ"ט; רוקח ר"מ, אבודרהם, מהרי"ל, ועוד), כפי שנוהגים גם כשפורים חל באמצע השבוע, כי פורים מותר במלאכה מצד הדין (למרות שנוהגים שלא ללכת לעבודה). וכך נפסק בשו"ע (תרצ"ג, א).
סדר התפילה לאשכנזים: ערבית, מגילה, ויהי נועם, ואתה קדוש, הבדלה בבית הכנסת [לנוהגים בכל מוצ"ש בביהכ"נ], עלינו לשבח, הבדלה בבית.
סדר התפילה לספרדים (כף החיים ס"ק ו; חזון עובדיה עמ' קו): ערבית, ויהי נועם ותחילת "ובא לציון" עד "ואתה קדוש", ברכת הנר, מגילה, ואתה קדוש, יתר ההבדלה ללא ברכת הנר.
לסיכום – פורים במוצאי שבת
בסעודה שלישית שנמשכה ללילה – אין אומרים "על הנסים".
מותר לקרוא ולהתכונן להכנת המגילה בשבת.
מאחרים את תפילת ערבית במוצ"ש. בזמן מוצאי שבת (או חמש דקות קודם) אומרים "ברוך המבדיל בין קודש לחול", לוקחים את המגילה, הילדים יכולים להתחפש ולקחת רעשנים והולכים לבית הכנסת.
הבדלה נעשית לאחר קריאת המגילה (רבים מן הספרדים מברכים על הנר לפני המגילה, ואת שאר ההבדלה לאחריה).
סדר התפילה: ערבית, מגילה, ויהי נעם, ואתה קדוש, הבדלה [לנוהגים בכל מוצ"ש בביהכ"נ], עלינו, הבדלה בבית (ספרדים אומרים ויהי נעם וברכת הנר לפני המגילה, ו"ואתה קדוש" לאחריה).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
