ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת האנציקלופדיה התלמודית
לְפָנֵינוּ וגו'. (לב א)
מתי ואיך מקיימים את המצוה לזכור את מעשה העגל?
נאמר בדברים (ט ז): זְכֹר אַל תִּשְׁכַּח אֵת אֲשֶׁר הִקְצַפְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בַּמִּדְבָּר, ואמרו בתורת כהנים (ריש פרשת בחוקותי): יכול בלבבך? כשהוא אומר "אל תשכח" הרי שכחת הלב אמורה, הא מה אני מקיים "זכור" - שתהא שונה בפיך. והסתפק הרמב"ן (בספר המצוות בעשין הנוספים ז) אם זוהי אזהרה למקציפים עצמם, היינו לאנשי דור המדבר; או שהיא מצוה לדורות, ועניינה לדעת חסד האלקים עלינו ושומרו ברית אבותינו, ולתת הודאה לשמו ולברך אותו על הכל, וכענין שהנביא מזכיר: עַמִּי זְכָר נָא מַה יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב וּמֶה עָנָה אֹתוֹ בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר וגו' לְמַעַן דַּעַת צִדְקוֹת ה' (מיכה ו ה), ואם כן ראוי למנותה מצוה מן המצוות. ולכן כתב החרדים (עשין פד סי' כב-כג ולאוין פ"א סי' יג) שספק דאורייתא לחומרא. וכענף למצוה זו כתב, שאם מצווים אנו לזכור מה שהקציפו אבותינו במדבר, קל וחומר שחובה לכל איש ואיש לזכור מה שהוא בעצמו הקציף מיום היותו. וכן חובה לזכור עוונות אבותינו הקרובים לנו, כמו שנאמר: וְהִתְוַדּוּ אֶת עֲוֹנָם וְאֶת עֲוֹן אֲבֹתָם (ויקרא כו מ), ונבוש מלפניו יתברך, ואז יכנע לבבנו הערל. ואפשר לקיים מצות זכירה זו בכל יום.
מוני המצוות הראשונים, כגון הרמב"ם והסמ"ג והחינוך, לא מנו זכירה זו בכלל מנין המצוות, לא במצוות העשה ולא במצוות הלא תעשה. הקרן אורה (ברכות דף ה מהספר) ביאר שהרמב"ם לא מנה אותה מפני שלא נאמר בתלמוד, ולא מסתבר להזכיר תמיד מעשה העגל. וערוך השולחן (סי' ס ס"ה) ביאר שנאמרה רק לדור המדבר (ולא הביא את דברי הרמב"ן הנ"ל). המגן אברהם (סי' ס ס"ק ב) כתב לקיים זכירה זו כשאומר בברכת אהבת עולם תיבת "ליחדך באהבה" - פרט לאותה שעה שלא היו אוהבים את השם. ובסידור רבי יעקב עמדין כתב שבזה מקיים זכירה בלב. ומה שלא תיקנו לה קריאה מיוחדת כמו בזכירת מעשה עמלק, ביאר המגן אברהם (שם) שהוא מפני שהיא גנותם של ישראל.
השיער שכורכים בו את הפרשיות של תפילין, שנהגו שיהיה של עגל (עי' רמב"ם תפילין פ"ג ה"ח ושולחן ערוך אורח חיים לב מד), ביאר השמושא רבא (בהלכות קטנות של הרא"ש הלכות תפילין) שהרי זה כדי שיזכור מעשה העגל ולא יחטא, שנאמר: הַמְעַט לָנוּ אֶת עֲוֹן פְּעוֹר אֲשֶׁר לֹא הִטַּהַרְנוּ מִמֶּנּוּ המעט לנו את עון פעור אשר לא הטהרנו ממנו (יהושע כב יז).
חמדת האנציקלופדיה התלמודית (84)
רבנים שונים
20 - הפרשה בהלכה יתרו תשע"ז
21 - זכירת מעשה העגל
22 - אֶת תֹּאכְלוּ מִכֹּל אֲשֶׁר בַּמָּיִם
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
