ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת האנציקלופדיה התלמודית
לְפָנֵינוּ וגו'. (לב א)
מתי ואיך מקיימים את המצוה לזכור את מעשה העגל?
נאמר בדברים (ט ז): זְכֹר אַל תִּשְׁכַּח אֵת אֲשֶׁר הִקְצַפְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בַּמִּדְבָּר, ואמרו בתורת כהנים (ריש פרשת בחוקותי): יכול בלבבך? כשהוא אומר "אל תשכח" הרי שכחת הלב אמורה, הא מה אני מקיים "זכור" - שתהא שונה בפיך. והסתפק הרמב"ן (בספר המצוות בעשין הנוספים ז) אם זוהי אזהרה למקציפים עצמם, היינו לאנשי דור המדבר; או שהיא מצוה לדורות, ועניינה לדעת חסד האלקים עלינו ושומרו ברית אבותינו, ולתת הודאה לשמו ולברך אותו על הכל, וכענין שהנביא מזכיר: עַמִּי זְכָר נָא מַה יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב וּמֶה עָנָה אֹתוֹ בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר וגו' לְמַעַן דַּעַת צִדְקוֹת ה' (מיכה ו ה), ואם כן ראוי למנותה מצוה מן המצוות. ולכן כתב החרדים (עשין פד סי' כב-כג ולאוין פ"א סי' יג) שספק דאורייתא לחומרא. וכענף למצוה זו כתב, שאם מצווים אנו לזכור מה שהקציפו אבותינו במדבר, קל וחומר שחובה לכל איש ואיש לזכור מה שהוא בעצמו הקציף מיום היותו. וכן חובה לזכור עוונות אבותינו הקרובים לנו, כמו שנאמר: וְהִתְוַדּוּ אֶת עֲוֹנָם וְאֶת עֲוֹן אֲבֹתָם (ויקרא כו מ), ונבוש מלפניו יתברך, ואז יכנע לבבנו הערל. ואפשר לקיים מצות זכירה זו בכל יום.
מוני המצוות הראשונים, כגון הרמב"ם והסמ"ג והחינוך, לא מנו זכירה זו בכלל מנין המצוות, לא במצוות העשה ולא במצוות הלא תעשה. הקרן אורה (ברכות דף ה מהספר) ביאר שהרמב"ם לא מנה אותה מפני שלא נאמר בתלמוד, ולא מסתבר להזכיר תמיד מעשה העגל. וערוך השולחן (סי' ס ס"ה) ביאר שנאמרה רק לדור המדבר (ולא הביא את דברי הרמב"ן הנ"ל). המגן אברהם (סי' ס ס"ק ב) כתב לקיים זכירה זו כשאומר בברכת אהבת עולם תיבת "ליחדך באהבה" - פרט לאותה שעה שלא היו אוהבים את השם. ובסידור רבי יעקב עמדין כתב שבזה מקיים זכירה בלב. ומה שלא תיקנו לה קריאה מיוחדת כמו בזכירת מעשה עמלק, ביאר המגן אברהם (שם) שהוא מפני שהיא גנותם של ישראל.
השיער שכורכים בו את הפרשיות של תפילין, שנהגו שיהיה של עגל (עי' רמב"ם תפילין פ"ג ה"ח ושולחן ערוך אורח חיים לב מד), ביאר השמושא רבא (בהלכות קטנות של הרא"ש הלכות תפילין) שהרי זה כדי שיזכור מעשה העגל ולא יחטא, שנאמר: הַמְעַט לָנוּ אֶת עֲוֹן פְּעוֹר אֲשֶׁר לֹא הִטַּהַרְנוּ מִמֶּנּוּ המעט לנו את עון פעור אשר לא הטהרנו ממנו (יהושע כב יז).
חמדת האנציקלופדיה התלמודית (84)
רבנים שונים
20 - הפרשה בהלכה יתרו תשע"ז
21 - זכירת מעשה העגל
22 - אֶת תֹּאכְלוּ מִכֹּל אֲשֶׁר בַּמָּיִם
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
