ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הרב קוק
"תנא: אותו יום נטל עשר עטרות:
1. ראשון למעשה בראשית
2. ראשון לנשיאים
3. ראשון לכהונה
4. ראשון לעבודה
5. ראשון לירידת האש
6. ראשון לאכילת קדשים
7. ראשון לשכון שכינה
8. ראשון לברך את ישראל
9. ראשון לאיסור הבמות
10. ראשון לחדשים"
(שבת פז:)
רש"י שם מסביר מה הכוונה בכל אחד מהדברים:
"עשר עטרות - ראשון לעשרה דברים:
1. ראשון לבריאת עולם – שאחד בשבת היה:
2. ראשון לנשיאים – להקרבת נשיאים לחנוכת הבית:
3. ראשון לכהונה – אותו היום שמיני ל(ימי ה)מילואים ועבודה (התחילה אז) באהרן ובניו. ועד עכשיו היה בבכורות:
4. ראשון לעבודה – לסדר עבודת ציבור, תמידין ושאר קרבנות של תרומת הלשכה:
5. לירידת אש – "ותצא אש מלפני ה' ותאכל על המזבח" וגו' (ויקרא ט):
6. לאכילת קדשים – במחיצה (-בתוך גבולות העזרה). ועד עכשיו היו נאכלים בכל מקום:
7. לשכון – בישראל, שכינה שרתה שם. כדכתיב "ושכנתי בתוכם", מכלל דעד השתא לא שרתה:
8. לברך – ברכת כהנים. כדכתיב "וישא אהרן את ידיו" וגו':
9. לאיסור הבמות – מעכשיו נאסרו (:כל קרבן) שהוא ראוי לפתח אהל מועד. כדכתיב "ואל פתח אהל מועד לא הביאוֹ":"
10. (ראש השנה לספירת החדשים לפי מניין התורה)
(רש"י שם)
הרב קוק בדבריו העמוקים ובלשונו המיוחדת שבספר עין אי"ה על אגדות חז"ל במקום, מסביר את משמעותה של הראשוניות הזו – שבכל המימדים עליהם מדברת הברייתא, התבטאה בעולם לראשונה בהסטוריה נקודת שיא בפתח עיסוקם של ישראל בנושא:
ראשון למעשה בראשית, ראשון לנשיאים, ראשון לכהונה, ראשון לעבודה, ראשון לירידת האש, ראשון לאכילת קדשים, ראשון לשכון שכינה, ראשון לברך את ישראל, ראשון לאיסור הבמות, ראשון לחדשים.
ישראל בתור תמצית האנושיות כולה ותמצית היש בכללותו, מאוסף בצורה מרכזית לרומם ולשגב הכל – הוֹפָעוֹ (-הופעתו מגיעה) – בהשלמתו הצוּרית, אוצרות האורה הכוללים כל החמודות האישיות, החברותיות, ההיסתוריות והעולמיות.
עם ישראל מהווה תמצית וריכוז של כל העולם, כדי לרומם את העולם כולו. על כן, ההופעה שלו צריכה להביא לידי ביטוי את השלמות של כל צורות המציאות שקיימות בעולם, וזה מה שהולך ומתפרט:
הקישור שבין ההקמה המשוכללת של ישראל לחזון כל היקום יחד, הובלט בראשון למעשה בראשית של יום הפלאים הלזה, של ההופעה הראשונה של שכלול צורת האומה גם בתכונה המוחשית.
' ראשון למעשה בראשית ' הוא הביטוי של עם ישראל כפסגת כל הבריאה והמנוע שלה. החזון שאליו שואפים ושנמצא בעולם הזה איתנו.
ובאשר המשטר הלאומי איננו יונק ממקור דל ורזה, לא מתביעות ארעיות ושלהביות בשריות של צרכי שעה לבדם או של נטיות פורחות ונמללות, כי אם ממקור חיי העולמים, מידי אביר יעקב , יוצר בראשית, נוסדה המשטריה הלאומית אשר לגוי קדוש. על כן אז ביום השכלול הגדול, הוכרה גם כן ראשוניות של הנשיאים, ראשון לנשיאים.
הנשיאים מסמלים את מקור האידיאלים של העם, מבטאים מהיכן הכלל יונק את ערכו. המסר של ' ראשון לנשיאים ' הוא שערכו של העם הזה לא ארעי ונפרך אלא נובע ממקום עליון מעל העולם שלנו. לכן גם לנשיאים המייצגים את השלטון של עם ישראל היום הזה נחשב ראשון.
וכאשר הסדר המשטרי של האומה יוצא לאור בקויו היותר יסודיים, כבר מתבלטת היא הצורה הרוחנית העליונה בקביעות אישיה נושאי דגלה, בתכונה מכוננת מראשית היצירות הנפשיות, ראשון לכהונה.
המקום שבו הסדר השלטוני והניהולי הבסיסי של הכלל (הנשיאים) בא לידי ביטוי בצורה רוחנית בפועל זו הכהונה, אנשי הרוח ונושאי הדגל של העם. וגם היא הופיעה לראשונה באותו יום.
והכהונה בו ביום גומלת היא את פריה, מראה את חילה, לא בכח בשר ולא ביסוד הסכמת בן אדם חציר, כי אם על פי עצת ד', העבודה המוארה מפי יוצר כל, עצת ד' אשר יעץ על עמו ועל כל מעשיו, אשר נמסרה לנחלה להתמלאות על ידי בחירי קדושי עם קדשו, ראשון לעבודה.
ההכרזה על 'אריסטוקרטיה', על מקום משכן לאנשי רוח והוגים עלולה להיות חסרת כיסוי כיוון שהמקום עלול להישאר מאוד ערטילאי וחסר קשר והשפעה על המציאות. לכן בכהונה בעם ישראל – מיד ביום שהוכרזה, החלה בעבודת המקדש המעשית בעולם הגשמי ופתחה את מעגלי השפעתה. ובנוסף – היה זה על פי הוראות אלוקיות מדוייקות ולא דבר הנובע משכל אנושי נמוך וכלה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.

רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.

וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?













