בית המדרש

  • מדורים
  • סיפורים נוספים
לחץ להקדשת שיעור זה

מאות אלפים המתינו....

undefined

הרב נתנאל יוסיפון

חשוון תשע"ז
2 דק' קריאה
מכתבים וכרוזים בנושאים שונים ומגוונים , עליהם חתומים רשימת רבנים, הם נוהג שקיים בעם ישראל כבר מספר דורות.
כל מי שמצוי בעובי הקורה של 'גילוי דעת' כזה, (וכותב שורות אלו, חווה זאת בעבר באופן אישי) יודע שבעניינים רגישים - ניסוח המכתב הוא מלאכת מחשבת, ולנוסח הסופי שפורסם קדמו טיוטות רבות. פעמים רבות, אחד הרבנים מסכים לחתום על הכיוון הכללי של המכתב, אך דורש לשנות מילה מסויימת, ואילו עמיתו דורש דווקא את הנוסח הראשון. וכך נאלצים המחתימים לסגנן את המכתב שוב ושוב, עד שעולה בידם הנוסח המוסכם.
שמעתי פעם מתלמיד חכם חשוב, שגיבש קבוצת רבנים סביב נושא תורני חשוב, הנוגע לעניין פוליטי נפיץ, שאחד הפוליטיקאים שאל אותו – למה הרבנים מתקשים לגבש הסכמה, ודנים על כל תג ופרט?
ענה לו הרב – דברי הפוליטיקאים בנושא זה ישכחו, ככל הנראה, בעוד מספר שנים. אולם, דעת הרבנים בנושא זה היא כעין פסיקת הלכה. יתכן, ודבריהם ישמשו תקדים למקרים דומים, שיעלו בעתיד בעוד עשרות שנים. במקרים עתידיים אלו, ידונו וידייקו בדברי הרבנים, כדי לגזור מהם את פסק ההלכה העתידי, לפיכך יש חשיבות לכל תג ופרט.
ככל שחלפו השנים, נוכחתי יותר ויותר בנכונות דברי הרב. כיום, בעידן הפייסבוק והטוויטר, המילים והמשפטים מתגלגלים בחופשיות, נפלטים חופשי בנושאים חסרי חשיבות, ונדמה לרגע שאין מה לדייק ולדקדק בהם (טעות! המרשתת זוכרת הכל! כמעט הכול נשכח, אך כדאי להיזהר מפני נברן מתנכל! ). לעומתם, פסקי ההלכה ודברי רבותינו, נשקלים בפלס, והשפעתם שבה ומתגלה כעבור שנים רבות.
הרדב"ז הוא דוגמא מצוינת לפוסק חשוב, שפסקי הלכה שלו, שניתנו לשעתם בנושא נקודתי, הפכו לאחר מאות שנים לפסקים מחוללי מציאות. הרדב"ז – רבי דוד בן זמרא (שיום ההילולא שלו ב- כא' חשוון) היה ראש רבני מצריים, ממפרשי הרמב"ם, ופוסק מרכזי שמצויים בידינו כ- 2000 תשובות שלו.
כראש רבני מצריים, נשאל הרדב"ז בנוגע לאישה שהגיעה למצריים מקרב יהודי אתיופיה. בעולם היהודי כולו, לא הכירו את יהודי אתיופיה, אך למצריים הסמוכה לאתיופיה הגיעה אישה מעדה זו. הרדב"ז קבע שיהודי אתיופיה הם יהודים, ובכך קבע תקדים הלכתי לדורות הבאים.
והנה, בדורות האחרונים, עת עלתה שאלת העלאת יהודי אתיופיה לארץ, הסתמכו פוסקים רבים על תשובת הרדב"ז (ודיין בית דינו - מהר"ם אלשקר) וזיהו את העדה האתיופית כיהודים. כך סלל הפסק הנקודתי הקדמון של הרדב"ז את עליית יהודי אתיופיה לארץ, ושינה כעבור מאות שנים את פני המציאות. כך שינתה תשובה הלכתית אחת את חייהם של מאות אלפים!
פסק חשוב נוסף של הרדב"ז עוסק בזיהוי של הסלע בפסגת הר הבית, כמקום אבן השתייה וקודש הקודשים, עניין מהותי הנוגע לזיהוי המקומות הקדושים לנו ביותר.
כך עוברת התורה שבעל פה מדור לדור, ומביאה את דבר ה' למציאות המשתנה!




את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il