ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
כל מי שמצוי בעובי הקורה של 'גילוי דעת' כזה, (וכותב שורות אלו, חווה זאת בעבר באופן אישי) יודע שבעניינים רגישים - ניסוח המכתב הוא מלאכת מחשבת, ולנוסח הסופי שפורסם קדמו טיוטות רבות. פעמים רבות, אחד הרבנים מסכים לחתום על הכיוון הכללי של המכתב, אך דורש לשנות מילה מסויימת, ואילו עמיתו דורש דווקא את הנוסח הראשון. וכך נאלצים המחתימים לסגנן את המכתב שוב ושוב, עד שעולה בידם הנוסח המוסכם.
שמעתי פעם מתלמיד חכם חשוב, שגיבש קבוצת רבנים סביב נושא תורני חשוב, הנוגע לעניין פוליטי נפיץ, שאחד הפוליטיקאים שאל אותו – למה הרבנים מתקשים לגבש הסכמה, ודנים על כל תג ופרט?
ענה לו הרב – דברי הפוליטיקאים בנושא זה ישכחו, ככל הנראה, בעוד מספר שנים. אולם, דעת הרבנים בנושא זה היא כעין פסיקת הלכה. יתכן, ודבריהם ישמשו תקדים למקרים דומים, שיעלו בעתיד בעוד עשרות שנים. במקרים עתידיים אלו, ידונו וידייקו בדברי הרבנים, כדי לגזור מהם את פסק ההלכה העתידי, לפיכך יש חשיבות לכל תג ופרט.
ככל שחלפו השנים, נוכחתי יותר ויותר בנכונות דברי הרב. כיום, בעידן הפייסבוק והטוויטר, המילים והמשפטים מתגלגלים בחופשיות, נפלטים חופשי בנושאים חסרי חשיבות, ונדמה לרגע שאין מה לדייק ולדקדק בהם (טעות! המרשתת זוכרת הכל! כמעט הכול נשכח, אך כדאי להיזהר מפני נברן מתנכל! ). לעומתם, פסקי ההלכה ודברי רבותינו, נשקלים בפלס, והשפעתם שבה ומתגלה כעבור שנים רבות.
הרדב"ז הוא דוגמא מצוינת לפוסק חשוב, שפסקי הלכה שלו, שניתנו לשעתם בנושא נקודתי, הפכו לאחר מאות שנים לפסקים מחוללי מציאות. הרדב"ז – רבי דוד בן זמרא (שיום ההילולא שלו ב- כא' חשוון) היה ראש רבני מצריים, ממפרשי הרמב"ם, ופוסק מרכזי שמצויים בידינו כ- 2000 תשובות שלו.
כראש רבני מצריים, נשאל הרדב"ז בנוגע לאישה שהגיעה למצריים מקרב יהודי אתיופיה. בעולם היהודי כולו, לא הכירו את יהודי אתיופיה, אך למצריים הסמוכה לאתיופיה הגיעה אישה מעדה זו. הרדב"ז קבע שיהודי אתיופיה הם יהודים, ובכך קבע תקדים הלכתי לדורות הבאים.
והנה, בדורות האחרונים, עת עלתה שאלת העלאת יהודי אתיופיה לארץ, הסתמכו פוסקים רבים על תשובת הרדב"ז (ודיין בית דינו - מהר"ם אלשקר) וזיהו את העדה האתיופית כיהודים. כך סלל הפסק הנקודתי הקדמון של הרדב"ז את עליית יהודי אתיופיה לארץ, ושינה כעבור מאות שנים את פני המציאות. כך שינתה תשובה הלכתית אחת את חייהם של מאות אלפים!
פסק חשוב נוסף של הרדב"ז עוסק בזיהוי של הסלע בפסגת הר הבית, כמקום אבן השתייה וקודש הקודשים, עניין מהותי הנוגע לזיהוי המקומות הקדושים לנו ביותר.
כך עוברת התורה שבעל פה מדור לדור, ומביאה את דבר ה' למציאות המשתנה!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
















