ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ספירת העומר
- עניני ספירת העומר
- ספריה
- אמונה
- ארץ מול שמים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
הבה ונתבונן במצוות העומר - מה תוכנה, ומה היא באה לבטא? חכמינו אמרו שאת העומר עצמו יש להביא בתנופה. כי באותה פרשה חוזרת המילה תנופה כמה פעמים, באופנים שונים. נאמר:
"וְהֵנִיף אֶת הָעֹמֶר... מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת יְנִיפֶנּוּ הַכֹּהֵן" (ויקרא כג, יא).
"וַעֲשִׂיתֶם בְּיוֹם הֲנִיפְכֶם" (שם, יב),
"עֹמֶר הַתְּנוּפָה" (שם, טו).
וביום החמישים, אחרי ספירת שבעה שבועות מביאים: "וַעֲשִׂיתֶם בְּיוֹם הֲנִיפְכֶם" (שם, יב),
"עֹמֶר הַתְּנוּפָה" (שם, טו).
"לֶחֶם תְּנוּפָה" (שם, יז), "וְהֵנִיף הַכֹּהֵן... תְּנוּפָה לִפְנֵי ה'" (שם, כ).
בפרשה זו של ספירת שבעה השבועות מוזכרת התנופה שבע פעמים הלא דבר הוא! וכיצד היא התנופה?"מוליך ומביא - למי שהעולם שלו, מעלה ומוריד - למי שהעליונים והתחתונים שלו".(פסיקתא דרב כהנא, העומר)
כלומר תנועת ידינו לכל כיווני הרוחות, נועדה לעורר אותנו להתבונן בכל הסובב אותנו, לידע שהעולם ומלואו הוא של הקב"ה, כל מערכת היקום מופעלת על ידו, לידע ולהודיע לכל, שהעולם כולו שלו הוא, הוא בראו והוא ממשיך להפעילו. ואנו בתודתנו מודיעים לכל שממנו באה הברכה,
"כִּי מִמְּךָ הַכֹּל וּמִיָּדְךָ נָתַנּוּ לָךְ" (דברי הימים א, כט, יד).
זוהי התנופה, לרומם את החומר, להגביהו מעט למעלה. הדבר הגדול שאנו למדים מהבאת העומר, הוא - שכל עמלנו בחריש ובדישון הקרקע, ובהטמנת הזרעים באדמה, כל יגיעתנו הייתה לריק, אילו לא באו הרוחות והגשמים, והחמה לא הייתה באה ומחממת את האדמה ומוציאה מן הכוח אל הפועל את כל מה שהכנו והשתדלנו לעשות כפי המוטל עלינו. ברכת ה' חלה על מעשה ידינו.זוהי ההכרזה וההודעה על ידי הנפת העומר במוליך ומביא, במעלה ומוריד. הכרה שכל מפעלי הטבע מופעלים על ידי בורא העולם. וכך ציירו לנו חכמינו במדרשם:
"אמר רבי ינאי: בנוהג שבעולם אדם לוקח לו ליטרא בשר, כמה הוא יגע, כמה הוא מצטער עד שיבשלנה, והבריות הם ישנים על מטותיהן, והקב"ה משיב רוחות, מעלה עננים ומוריד גשמים, ומפריח טללים ומגדל צמחים ומדשן הפירות, ואין אנו נותנין לו שכר אלא העומר. הדא הוא דכתיב: 'ַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן'". (פסיקתא דרב כהנא, העומר)
בהביאנו את ראשית קצירנו, הננו מודים שלא היינו יכולים ליהנות מהברכה של מעשה ידינו בלבד, כי אנו תלויים בחסדי שמים המסייעים לנו, על ידי כל המערכת המורכבת של הטבע. זוהי ההוראה המסבירה לנו את איסור החָדש, שלא היינו יכולים ליהנות מהתבואה החדשה לפני שהכרנו והודינו לבורא עולם, מהיכן וכיצד צמחה הברכה, מכוח מי היא באה ויצאה מן הכוח לפועל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
