ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ספירת העומר
- עניני ספירת העומר
- ספריה
- אמונה
- ארץ מול שמים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
הבה ונתבונן במצוות העומר - מה תוכנה, ומה היא באה לבטא? חכמינו אמרו שאת העומר עצמו יש להביא בתנופה. כי באותה פרשה חוזרת המילה תנופה כמה פעמים, באופנים שונים. נאמר:
"וְהֵנִיף אֶת הָעֹמֶר... מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת יְנִיפֶנּוּ הַכֹּהֵן" (ויקרא כג, יא).
"וַעֲשִׂיתֶם בְּיוֹם הֲנִיפְכֶם" (שם, יב),
"עֹמֶר הַתְּנוּפָה" (שם, טו).
וביום החמישים, אחרי ספירת שבעה שבועות מביאים: "וַעֲשִׂיתֶם בְּיוֹם הֲנִיפְכֶם" (שם, יב),
"עֹמֶר הַתְּנוּפָה" (שם, טו).
"לֶחֶם תְּנוּפָה" (שם, יז), "וְהֵנִיף הַכֹּהֵן... תְּנוּפָה לִפְנֵי ה'" (שם, כ).
בפרשה זו של ספירת שבעה השבועות מוזכרת התנופה שבע פעמים הלא דבר הוא! וכיצד היא התנופה?"מוליך ומביא - למי שהעולם שלו, מעלה ומוריד - למי שהעליונים והתחתונים שלו".(פסיקתא דרב כהנא, העומר)
כלומר תנועת ידינו לכל כיווני הרוחות, נועדה לעורר אותנו להתבונן בכל הסובב אותנו, לידע שהעולם ומלואו הוא של הקב"ה, כל מערכת היקום מופעלת על ידו, לידע ולהודיע לכל, שהעולם כולו שלו הוא, הוא בראו והוא ממשיך להפעילו. ואנו בתודתנו מודיעים לכל שממנו באה הברכה,
"כִּי מִמְּךָ הַכֹּל וּמִיָּדְךָ נָתַנּוּ לָךְ" (דברי הימים א, כט, יד).
זוהי התנופה, לרומם את החומר, להגביהו מעט למעלה. הדבר הגדול שאנו למדים מהבאת העומר, הוא - שכל עמלנו בחריש ובדישון הקרקע, ובהטמנת הזרעים באדמה, כל יגיעתנו הייתה לריק, אילו לא באו הרוחות והגשמים, והחמה לא הייתה באה ומחממת את האדמה ומוציאה מן הכוח אל הפועל את כל מה שהכנו והשתדלנו לעשות כפי המוטל עלינו. ברכת ה' חלה על מעשה ידינו.זוהי ההכרזה וההודעה על ידי הנפת העומר במוליך ומביא, במעלה ומוריד. הכרה שכל מפעלי הטבע מופעלים על ידי בורא העולם. וכך ציירו לנו חכמינו במדרשם:
"אמר רבי ינאי: בנוהג שבעולם אדם לוקח לו ליטרא בשר, כמה הוא יגע, כמה הוא מצטער עד שיבשלנה, והבריות הם ישנים על מטותיהן, והקב"ה משיב רוחות, מעלה עננים ומוריד גשמים, ומפריח טללים ומגדל צמחים ומדשן הפירות, ואין אנו נותנין לו שכר אלא העומר. הדא הוא דכתיב: 'ַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן'". (פסיקתא דרב כהנא, העומר)
בהביאנו את ראשית קצירנו, הננו מודים שלא היינו יכולים ליהנות מהברכה של מעשה ידינו בלבד, כי אנו תלויים בחסדי שמים המסייעים לנו, על ידי כל המערכת המורכבת של הטבע. זוהי ההוראה המסבירה לנו את איסור החָדש, שלא היינו יכולים ליהנות מהתבואה החדשה לפני שהכרנו והודינו לבורא עולם, מהיכן וכיצד צמחה הברכה, מכוח מי היא באה ויצאה מן הכוח לפועל.
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך ללמוד גמרא?
איך עושים קידוש?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
הלכות קבלת שבת מוקדמת
כשר קצר ולעניין!
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך ללמוד אמונה?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
