ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- מצורע
השבוע ננסה להראות שגם אחיתופל היועץ סייע לכאורה לאבשלום אבל באמת השתמש בו באמצעות מניפולציה, כדי לסלול לעצמו, את הדרך אל כס המלכות.
הפרשיות שנקרא השבת עוסקות בהיבטים רבים של נגע הצרעת.
בספר דברים מופיע ציווי נוסף: "הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת לִשְׁמֹר מְאֹד וְלַעֲשׂוֹת" (כ"ד ח).
רש"י הסביר: "שלא תתלוש סימני טומאה, ולא תקוץ את הבהרת".
הסבירו חז"ל שהציווי במצוות המילה המופיעה בתחילת פרשת תזריע: "וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ" (יקרא י"ב ג) דוחה איסור זה -"ואף על פי שיש שם בהרת יקוץ. ומה אני מקיים השמר בנגע הצרעת - בשאר מקומות, חוץ ממילה". (שבת דף קלב ע"ב).
במסכת סנהדרין מובא: "תנו רבנן: שלשה ניבטו ולא ראו (חשבו שקיבלו נבואה ולא הבינו) ואלו הן: נבט, ואחיתופל, ואיצטגניני פרעה... אחיתופל ראה צרעת שזרחה לו על אמתו, הוא סבר איהו (שהוא) מלך, ולא היא - בת שבע בתו (נכדתו) הוא דנפקא מינה (שיצא ממנה) שלמה" (דף קא ע"ב). הסביר ה"יד רמ"ה" (שם) "איהו סבר איהו מליך (הוא חשב שהוא ימלוך) ומשום הכי סייעיה (לכן עזר) לאבשלום סבר כל כמה דקאי דוד (כל זמן שדוד קיים) לא יכילנא למיקם במלכותא (אינני יכול לקחת ממנו את מלכותו) ממשום דגבור הוא ובעל עצה הוא וגרירי ישראל בתריה (ועם ישראל תומך בו) אסייעיה לאבשלום, ולא הוינא (ולא אהיה כמי) נוגע בדבר, ולכי אזיל (וכשדוד יסולק) דוד קאמינא עילוי (אצא מול) אבשלום".
נסביר את הדברים.
אחיתופל היה בעל סמכות תורנית ורוחנית שאיש לא זכה לה לפניו. "וַעֲצַת אֲחִיתֹפֶל אֲשֶׁר יָעַץ בַּיָּמִים הָהֵם כַּאֲשֶׁר יִשְׁאַל בִּדְבַר הָאֱלֹהִים" (שמואל ב ט"ז כג). הוא הלך בגדולות ושאף לשבת על כס המלכות הישראלי. אחיתופל אפילו זכה למעין חזון שהבטיח לו זאת. הוא ראה צרעת במקום המילה וראה בכך סימן לכוח הולדה יוצא דופן שרומז לכוח הנהגתי אך לא הבין שהרמז הוא הפוך, הצרעת רומזת לאדם להנמיך עצמו כאזוב ומצוות המילה רומזת לאדם להקטין עצמו ולשלוט במאווייו ותאוותיו (לכן מותר לקוץ את הבהרת אם היא במקום המילה). אחיתופל ידע כי יהיה קשה מאוד להדיח את דוד, לכן עזר לאבשלום למרוד ולהדיח את דוד מכסאו. כך תהיה דרכו של אחיתופל קלה יותר, שהרי פשוט יותר להתמודד מול מי שבא אל פלגשי אביו מאשר מול גיבור וצדיק כדוד.
עצתו הטובה (מבחינתו) של אחיתופל, לרדוף אחרי דוד ולהכותו לפני שיתארגן ויצבור תמיכה מחדש, הוכשלה משמים, כמתואר בכתוב: "וַיקוק צִוָּה לְהָפֵר אֶת עֲצַת אֲחִיתֹפֶל הַטּוֹבָה לְבַעֲבוּר הָבִיא יקוק אֶל אַבְשָׁלוֹם אֶת-הָרָעָה" (שמואל ב י"ז יד).
כשאחיתופל הבין שתכניתו מוכשלת מלמעלה, הוא נקט בצעד של יאוש "וַאֲחִיתֹפֶל רָאָה כִּי לֹא נֶעֶשְׂתָה עֲצָתוֹ וַיַּחֲבֹשׁ אֶת הַחֲמוֹר וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל בֵּיתוֹ אֶל עִירוֹ וַיְצַו אֶל בֵּיתוֹ וַיֵּחָנַק וַיָּמָת" (שם כג).
שוב התברר כי הדרך אל כס המלכות עוברת דרך הענווה.
מי שראה עצמו כתולעת ולא איש, 'הקטן' הוא הראוי למלכות, לא זה שהיה מוכן לעשות הכל כדי לזכות בה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
