ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- מצורע
השבוע ננסה להראות שגם אחיתופל היועץ סייע לכאורה לאבשלום אבל באמת השתמש בו באמצעות מניפולציה, כדי לסלול לעצמו, את הדרך אל כס המלכות.
הפרשיות שנקרא השבת עוסקות בהיבטים רבים של נגע הצרעת.
בספר דברים מופיע ציווי נוסף: "הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת לִשְׁמֹר מְאֹד וְלַעֲשׂוֹת" (כ"ד ח).
רש"י הסביר: "שלא תתלוש סימני טומאה, ולא תקוץ את הבהרת".
הסבירו חז"ל שהציווי במצוות המילה המופיעה בתחילת פרשת תזריע: "וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ" (יקרא י"ב ג) דוחה איסור זה -"ואף על פי שיש שם בהרת יקוץ. ומה אני מקיים השמר בנגע הצרעת - בשאר מקומות, חוץ ממילה". (שבת דף קלב ע"ב).
במסכת סנהדרין מובא: "תנו רבנן: שלשה ניבטו ולא ראו (חשבו שקיבלו נבואה ולא הבינו) ואלו הן: נבט, ואחיתופל, ואיצטגניני פרעה... אחיתופל ראה צרעת שזרחה לו על אמתו, הוא סבר איהו (שהוא) מלך, ולא היא - בת שבע בתו (נכדתו) הוא דנפקא מינה (שיצא ממנה) שלמה" (דף קא ע"ב). הסביר ה"יד רמ"ה" (שם) "איהו סבר איהו מליך (הוא חשב שהוא ימלוך) ומשום הכי סייעיה (לכן עזר) לאבשלום סבר כל כמה דקאי דוד (כל זמן שדוד קיים) לא יכילנא למיקם במלכותא (אינני יכול לקחת ממנו את מלכותו) ממשום דגבור הוא ובעל עצה הוא וגרירי ישראל בתריה (ועם ישראל תומך בו) אסייעיה לאבשלום, ולא הוינא (ולא אהיה כמי) נוגע בדבר, ולכי אזיל (וכשדוד יסולק) דוד קאמינא עילוי (אצא מול) אבשלום".
נסביר את הדברים.
אחיתופל היה בעל סמכות תורנית ורוחנית שאיש לא זכה לה לפניו. "וַעֲצַת אֲחִיתֹפֶל אֲשֶׁר יָעַץ בַּיָּמִים הָהֵם כַּאֲשֶׁר יִשְׁאַל בִּדְבַר הָאֱלֹהִים" (שמואל ב ט"ז כג). הוא הלך בגדולות ושאף לשבת על כס המלכות הישראלי. אחיתופל אפילו זכה למעין חזון שהבטיח לו זאת. הוא ראה צרעת במקום המילה וראה בכך סימן לכוח הולדה יוצא דופן שרומז לכוח הנהגתי אך לא הבין שהרמז הוא הפוך, הצרעת רומזת לאדם להנמיך עצמו כאזוב ומצוות המילה רומזת לאדם להקטין עצמו ולשלוט במאווייו ותאוותיו (לכן מותר לקוץ את הבהרת אם היא במקום המילה). אחיתופל ידע כי יהיה קשה מאוד להדיח את דוד, לכן עזר לאבשלום למרוד ולהדיח את דוד מכסאו. כך תהיה דרכו של אחיתופל קלה יותר, שהרי פשוט יותר להתמודד מול מי שבא אל פלגשי אביו מאשר מול גיבור וצדיק כדוד.
עצתו הטובה (מבחינתו) של אחיתופל, לרדוף אחרי דוד ולהכותו לפני שיתארגן ויצבור תמיכה מחדש, הוכשלה משמים, כמתואר בכתוב: "וַיקוק צִוָּה לְהָפֵר אֶת עֲצַת אֲחִיתֹפֶל הַטּוֹבָה לְבַעֲבוּר הָבִיא יקוק אֶל אַבְשָׁלוֹם אֶת-הָרָעָה" (שמואל ב י"ז יד).
כשאחיתופל הבין שתכניתו מוכשלת מלמעלה, הוא נקט בצעד של יאוש "וַאֲחִיתֹפֶל רָאָה כִּי לֹא נֶעֶשְׂתָה עֲצָתוֹ וַיַּחֲבֹשׁ אֶת הַחֲמוֹר וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל בֵּיתוֹ אֶל עִירוֹ וַיְצַו אֶל בֵּיתוֹ וַיֵּחָנַק וַיָּמָת" (שם כג).
שוב התברר כי הדרך אל כס המלכות עוברת דרך הענווה.
מי שראה עצמו כתולעת ולא איש, 'הקטן' הוא הראוי למלכות, לא זה שהיה מוכן לעשות הכל כדי לזכות בה.
בדיקת פירות ט''ו בשבט
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מדוע קוראים את מגילת רות בשבועות?
ל"ג בעומר: סוד כוחו של רשב"י
איך מותר להכין קפה בשבת?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
קשה עליי פרידתכם
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
