ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
בריתו נערכה בשבת הגדול ושמו נקרא בישראל איתן. הוא היה תינוק מקסים, שאכל, ישן וחייך, ובכל זאת משהו בנפשה של עמליה אמו לא היה רגוע. היא חיכתה לרגע שבו איתן יביט בעיניה, חיכתה לקשר עין, אך הוא בושש לבוא.
היא פנתה לרופא המשפחה, אבל הוא לא ייחס משמעות להעדר המבט. כשהגיע איתן לגיל ארבעה חודשים ועדיין לא חל שיפור במבטו וגם ההתפתחות הכללית החלה להתעכב, קבעה האם תור לרופא עיניים.
עמליה המתינה לתור יחד עם אמה שולה. הרופא החל לבדוק את איתן והבעת פניו הביעה חוסר שביעות רצון. הוא הרחיב את אישוני הפעוט ובדק פעמיים נוספות.
"מה ראית, דוקטור?", שאלו האם והסבתא, "מה הוא רואה?"
"הוא לא רואה כלום", השיב הרופא נחרצות.
"כלום?!" נדהמו.
"הוא אפילו לא מגיב לאור. הוא לא רואה שום דבר", פסק הרופא.
בדרך הביתה עמליה נהגה, כאשר איתן יושב על כיסא התינוק מאחור. יותר נכון לומר שהיא אחזה בהגה והקדוש ברוך הוא נהג במקומה. כל הדרך בכתה ללא הרף. לא היה לה מושג איך הצליחה לנהוג. עיניה היו מלאות דמעות, ורק בדרך נס מצאה את עצמה בבית הוריה.
למחרת בבוקר הגיעה עם בעלה לבית החולים שניידר כדי לפגוש רופא עיניים מומחה לילדים. הוא בדק את עיניו של איתן והיה מודאג מאוד מהתוצאות. רופא נוסף נכנס לחדר ואחר כך שניהם קראו לראש מחלקת העיניים. גם הבעת פניו של הרופא הבכיר בישרה רעות. הוא אמר להורים שבנם אינו רואה דבר, והוא ממש עיוור.
ראש המחלקה ביקש לחזור אליו עם איתן לתור נוסף בעוד חודשיים, ובינתיים שלח אותו לסדרת בדיקות: אם-אר-איי, בדיקת עיניים, בדיקה נוירולוגית, בדיקה אלקטרו-פיזיולוגית, הכול כדי למצוא מהי הסיבה לחוסר הראייה של איתן.
באותו יום חזרו בני הזוג לביתם וידעו שהגיעה שעת האמונה. הם החלו להתפלל, נסעו עם איתן לצדיקים שונים בארץ ולקברי צדיקים, וקבעו במשפחה לסיים ספר תהילים מדי יום. לכך הוסיפו מדי יום את פרק ו' בתהילים, המסוגל לרפואת העיניים, ותלו אותו על המקרר. במקביל קבעו תור לבדיקות הנדרשות והמתינו במתח ובחשש מהבלתי נודע.
הגיע גיל חצי שנה, ואיתן נלקח לבדיקה אצל מומחה עיניים בשניידר. הרופא אבחן שאיתן מגיב ורואה באופן קלוש, לא ברור מה, כמה, מאיזה מרחק ובאיזו איכות, אבל משהו הוא רואה. לאחר מכן כשחזרו לביתם, איתן הרים מעט את ראשו ועיניו ננעצו בחלל הבית.
דאגה רבה ותקווה קלושה שימשו בערבוביה.
יום אחד פגשה עמליה בדרכה עם איתן את הרבנית צביה אליהו. היא סיפרה לרבנית כל מה שעבר עליהם ועדיין עובר, איך שראייתו של איתן מוטלת בספק, והוסיפה בצער שאינו זוחל עדיין. הרבנית אליהו בירכה את איתן, וכאשר הבחינה בכך שעמליה עדיין אינה רגועה, הוסיפה: "אז מה אם הוא לא זוחל?! בגיל תשעה חודשים הוא יזחל!".
מילותיה של הרבנית אליהו היו כה החלטיות, עד שנטעו בעמליה אמונה שהכול יסתדר.
בגיל תשעה חודשים, בבת אחת ובלי שום הקדמה, איתן החל לפתע לזחול כאילו נכנסה בו רוח חיים חדשה, וכמו במטה קסם זחל לכל מקום בבית והגיע לחפצים קטנים שראה מרחוק.
בגיל שנה ושמונה חודשים החל ללכת בעזרת חפצים. כל הילדים בקבוצתו במעון כבר הלכו לבד, ואילו איתן נותר בקצב שלו ושל הקדוש ברוך הוא. הגננת אמרה שזה קשור לראייתו הלקויה והדאיגה את הוריו. לאחר ביקור אצל אורתופד וחיזוק של צוות מקצועי שצפה בו במעון הרגיעו את ההורים, ואמרו שכנראה יש קשר בין ראייתו ובין הביטחון שלו בעמידה ובהליכה.
ואז לפתע, בניגוד לכל הציפיות, איתן פשוט התחיל לרוץ! מרוב שמחה בני משפחתו קראו בטבעיות את פרק ק' בתהילים שנהיה כה שגור בפיהם, "מזמור לתודה". הם חשו שצריך להודות לקדוש ברוך הוא - הרופא חולים, פוקח עיוורים ומאיר לעולם בכבודו - על הכול, כי שום דבר לא מובן מאליו.
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם:[email protected]
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
