ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
בעת שהבעל שם טוב הקדוש התפרסם בעולם, חששו הרבנים מהדרכים החדשות שסלל בעבודת ה', והחליטו לבדוק אם תלמיד חכם הוא. שלחו אליו רב אחד, שיבחן אותו בהלכה. אותו רב חשד בבעש"ט, שאף הלכות פשוטות אינו יודע. לפיכך, שאל את הבעש"ט שאלה פשוטה – מה דינו של אדם ששכח בתפילת ראש חודש להזכיר יעלה ויבוא? (התשובה היא, שבתפילות שחרית ומנחה, על השוכח לחזור ולהתפלל פעם נוספת).
ענה לו הבעש"ט – התשובה לשאלה זו אינה משמעותית לא לי ולא לך. אני לא ישכח גם בפעם הראשונה, ואתה תשכח גם כשתחזור ותתפלל פעם שניה. ואכן, מספרים החסידים, אותו היום ראש חודש היה, ובעת התפילה – הבעל שם טוב אמר יעלה ויבוא בפעם הראשונה, והרב האורח שכח פעמיים.
פעם שמעתי מאבי מורי שליט"א, שעיקר עניינו של סיפור זה אינו במופת שהתחולל בו אלא במסר הצפון בו. סיפור זה מבטא את נקודת החידוש היסודית שבא הבעש"ט הקדוש ללמד לעולם דרך תנועת החסידות – כוונת הלב והדבקות הפנימית בה'.
בכל מעשה, ובמיוחד בעת התפילות, לימוד התורה וקיום המצוות על האדם לחוש את הדבקות בה'. אדם שחי כך, הרי בראש חודש כל כולו מרוכז בכך שעכשיו הוא פוגש את ה' בדרך המתאימה לראש חודש. אדם כזה, וודאי לא ישכח יעלה ויבוא. לעומתו, מי שמתפלל מהשפה ולחוץ, ורק ממלמל את מילות התפילה ללא כוונה, וודאי יכול לשכוח יעלה ויבוא גם בפעם השנייה.
אופיינית לדרכו זו היא העובדה, שהמילים האחרונות ששמעוהו תלמידיו אומר בעת פטירתו מהעולם הם: "אל תבואני רגל גאווה". עד רגע פטירתו עמל הבעש"ט על מידה זו של ביטול מוחלט לה'.
(אכן, כולם מסכימים שחייב האיש הישראלי להידבק בה', גם במעשיו וגם במחשבותיו. כולם מסכימים שתפילה שלימה היא רק תפילה עם כוונה. ובכל זאת, יש מחלוקת במינונים ובסוגי הכוונות, ועד כמה על האדם לחשוב ישירות על ה' או על התגלויותיו דרך התורה וכו'. וכן נחלקו כיצד יש לנהוג כשמחשבתו של האדם עדיין לא בשלה לדבקות בה' וכו – עיין תניא פרק ה', והפרקים ושער ד' בנפש החיים. מבחינה זו החסידות הדגישה יותר את מחשבת הדבקות הישירה בה').
כחלק מהמאמץ להגיע לכוונה שלימה ודביקות בה' בעת התפילה, טיפחה החסידות את ההכנה לתפילה. מי שמרכז מחשבות ומתבונן בקשר לה' לפני התפילה, תפילתו תהא מלאה כוונה. סמך קדום להכנה למצווה, אפשר למצוא בימים אלו של ערב שבועות.
שבועות הוא רק יום אחד, אך אנו מתכוננים אליו במשך 49 יום. גם בני ישראל, התכוננו למתן תורה במשך שלושה ימים – ימי ההגבלה. יתר על כן- רגע השיא של חג השבועות הוא קבלת התורה בעת קריאת התורה בבוקר (ויש המדגישים את קדושת 'כתר' בתפילת מוסף), ולקראת רגע קצר זה נהגו ישראל קדושים להתכונן ולהיות נעורים כל הלילה, ולתקן בכך את מי שלא התכוננו כיאות בהר סיני.
אם כן, בחג השבועות ובימים שלפניו, אנו משקיעים את עיקר הזמן בהכנה למצווה. מכאן למדנו את חשיבות ההכנה למצווה. מי שמתכונן כיאות, הרי בכוחו להגיע לדבקות גדולה יותר בה' בעת המצווה.
ועוד דבר – בהר סיני קיבלנו את התורה בקולות וברקים וענן וכו'. במילים אחרות – בהר סיני, לא קיבלנו רק את התורה, אלא חווינו את עצם המפגש עם ה' (בעומק – זה אותו דבר). זכינו כולנו להתנבא, ובכך זכינו לשיא הדבקות האפשרית בה'.
זו הסיבה, שאנו אומרים בהגדה של פסח – 'אילו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה – דיינו'. והלא אמירה זו תמוהה מאד – לכאורה, מה תועלת יש בעמידה בהר סיני ללא קבלת התורה? והתשובה (חלק מהתשובה) – מעמד הר סיני הוא מעמד הדבקות בה', ועצם המעמד גם בלי נתינת התורה, הוא חשוב מאד.
אמור מעתה – בשבועות אנו מודים לה' גם על המתנה הנפלאה שהעניק לנו – התורה, וגם על שקרבנו אליו וזכינו להידבק בו (בעומק – זה אותו דבר, אנו דבקים בו תדיר דרךתורתו).
ויהי רצון, שנזכה אנו וצאצאנו להידבק בה' וללמוד את תורתו הקדושה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
