- מדורים
- מאמרים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- מצוות ישוב וכיבוש הארץ
האמת ההיסטורית שיש המנסים לעמעם ואף להעלים היא כי יוזמי הקמתה של המדינה היו גאונים וצדיקים, שלא מחמת רדיפות אלא מתוך רצון לגאולה הניחו את התשתית האידאולוגית והמעשית להקמת המדינה.
כך כתב הרב צבי יהודה קוק (לנתיבות ישראל, א, רא), כי בתשובה לשאלה כיצד ומתי התחילה תקופת הגאולה, יש לומר כי היו אלה הרבנים קלישר וגוטמכר, תלמידי הגאון רבי עקיבא אייגר, אשר עוררו את העם לעלייה ולייסוד היישוב החקלאי בארץ ישראל.
הזדמנות מיוחדת נקרתה השבוע לעסוק בעניין חשוב זה, במלאת 150 שנה לפטירתו של הרב צבי הירש קלישר, רבה של העיר טהורן בפולין. ספרו 'דרישת ציון', שראה אור בתרכ"ב (1862), היה פורץ דרך בשעתו, ושלל את התפיסה שרווחה עד אז בקרב היהודים ולפיה המשיח עתיד לבוא מן השמיים ללא שתקדם לכך עשייה מצידנו ביישוב הארץ. הוא ביסס על מקורות רבים את התפיסה כי הגאולה עתידה לבוא בשלבים לאחר שעם ישראל יעלה לארצו. לכן קרא לעלייה ארצה ולחידוש ההתיישבות בה, ואף לחידוש עבודת הקורבנות. לספרו ומעשיו של הרב קלישר נודעה השפעה רבה, משום שהיה דמות ידועה ומוערכת בפולין ובמזרח אירופה בכלל. הרב מוהליבר, מראשיה הבולטים של תנועת חיבת ציון, אימץ את שיטת הרב קלישר וקרא ליהודים לעלות ארצה ולהקים יישובים חקלאיים. הייתה זו העלייה הראשונה, בשנת 1882, עוד טרם הקמת התנועה הציונית־חילונית, שאנשיה היו שומרי תורה ומצוות, והייתה הבסיס לכל העליות שיבואו אחריה.
תורה ועבודה
לצד קריאתו לתמיכה בעניי ארץ ישראל העוסקים בתורה ובתפילה, קרא הרב קלישר לאפשר לצעירים יושבי הארץ חיי עבודה ועשייה, בייחוד בעבור מי שאין ביכולתו להתמיד בלימוד לאורך שנים והוא חי חיי בטלה תוך שהוא מקבל כספי חלוקה, והביא לכך ראיות ממעשי האמוראים והתנאים שעסקו בעבודת אדמה ועשו תורתם עיקר ומלאכתם טפל. במסגרת זו הדגיש הרב קלישר כי עבודת הארץ ויישובה הם מצווה ולא ביטול תורה. גם בפעולות מונטיפיורי להקמת תעשייה בארץ ישראל ראה הרב קלישר את תחילתה של תנועת השיבה לארץ ששיאה הקרבת קורבנות, שלדעתו הינה מרכזית במיוחד בתהליך זה.
כמו כן הרב קלישר הביא את דברי הרמב״ן כמקור לגאולה ברישיון האומות, לכן דרש לפעול בכל המרץ לשם השגת רישיון זה להקמת מדינה. "אביב העמים" של אמצע המאה ה־19 עורר אותו לדרוש גם מאחיו היהודים מסירות נפש על התקומה הלאומית. בדבריו היה חידוש גדול נוסף על האמור לעיל, שכן מושג הלאומיות נשכח בגלות מרוב העם ומנהיגיו.
אלא שבשונה משאר העמים, אנו מוזהרים שלא למרוד באומות, ולכן העלה הרב קלישר הצעה נועזת במיוחד: להפעיל את הכוח הכלכלי העצום שבידי משפחת רוטשילד ומשפחת מונטיפיורי. לדעתו, יד ההשגחה היא שישנם יהודים עשירים שמדינות אירופיות רבות לוו כסף מהבנקים שלהם, ולכן השפעתם גדולה במיוחד. אפילו על הקמת צבא דיבר הרב קלישר, תוך שהוא מעריך שכל העולם הדתי המאמין בכתבי הקודש, מוסלמים ונוצרים, יסייע בהגשמת הנבואות לשיבת ציון.
לימים, התגשמו דבריו לפחות בנוגע לנוצרים, שהרי תמיכתו של לויד ג'ורג', ראש ממשלת אנגליה, בהצהרת בלפור נבעה מתוך אמונה נוצרית וקריאה בכתבי הקודש.
והייתה לכך גם תוצאה מעשית. הרב קלישר פנה לאנשל רוטשילד וביקש ממנו שינצל את רכושו הרב ומעמדו הרם כדי לקנות את ארץ ישראל מידי הטורקים, על מנת ליישב בה יהודים ולחדש את עבודת הקורבנות. עוד הוסיף כי אם הדבר קשה, לכל הפחות יקנה רוטשילד את ירושלים או למצער את הר הבית. הרב קלישר פנה גם למשה מונטיפיורי, שאף נפגש עם מוחמד עלי וביקש לחכור אדמות בארץ ישראל אך נענה בשלילה.
דברי הרב קלישר ומאמציו נשאו פרי, גם אם חלק מהצעותיו המעשיות לא יצאו לפועל. ספרו 'דרישת ציון' החדיר לתודעה ציבורית את אפשרות הגאולה בימינו, ודבריו שימשו לרבים בדורות הבאים כבסיס תורני איתן להיתכנותה, שלא לומר הכרחיותה, של הגאולה בדרך הטבע. התוצאה המעשית הבולטת ביותר של מאמצי הרב קלישר הייתה תמיכתו הכלכלית והמעשית של רוטשילד בהקמת 'מקווה ישראל', מוסד חינוכי־חקלאי שמטרתו חינוך ילדי ירושלים לעבודה חקלאית. הרב קלישר אף הוזמן לשמש חבר בהנהלת המוסד. הוא התכונן לעלות לארץ ולהתיישב בה, אך נפטר בטרם עלה. ערכו של מוסד זה בהיותו פורץ דרך בתחום ההתיישבות, העלייה והמלחמה על הארץ גדול מאוד.
לאחר מלחמת העולם הראשונה, שימש המוסד מקום הכשרה לחלוצים רבים שייסדו לאחר לימודיהם יישובים רבים. המוסד שימש גם מקום לאימונים צבאיים, ובסיס לכוחות ההגנה והפלמ"ח במאבק מול הבריטים ובמלחמת השחרור. תלמידי המוסד השתתפו במלחמה זו. רבים מהם נפלו בקרבות, בתוכם שנים עשר מחניכי המדור הדתי שנפלו על כיבוש גוש עציון. בן־גוריון אמר: "אלמלא הוקם מקווה ישראל – ספק אם הייתה קמה מדינת ישראל. הכול התחיל מאז, ואנו רק באנו להשלים את המעשה מבחינה פוליטית ולאומית".
המשך המהלך
היסטוריונים רגילים לכנות את הרב קלישר ואישים נוספים 'מבשרי הציונות', כביכול הציונות החילונית עיקר והם רק מבשריה. אבל הרב אברהם יצחק הכהן קוק הביע בכמה מקומות את דעתו כי הרבנים, ובעקבותיהם חובבי ציון המאמינים, אנשי העלייה הראשונה וממשיכיהם הדתיים, הם הזרם הגאולי המקורי, והציונות החילונית נבנית עליו. אלא שהאחרונה מטה אותו לכיוונים חילוניים, ועל כן יש להשיבו למסלולו המקורי. לכן כתב "במהדורה שנייה, וביתר תוקף ועוז, ביתר עומק וקדושה, הננו קריבים לחדש עכשיו את כל הרוחניות של חיבת ציון, כמו שהייתה בשחר טל ילדותה, כמו שהייתה חיה בליבות אנשי קודש אשר החלו לטפחה ולטפל בה, כמו שהייתה באוצר־הלב של הגר"צ קאלישער והגר"א גרידיץ וסייעתם ז"ל".
בהמשך דבריו הוא מגדיר את השתלטות התנועה הציונית־חילונית על התחייה הלאומית במונח הקבלי "שבירת הכלים", שגרם לאור הגדול של יישוב הארץ ושיבת ציון ליפול ולהידרדר עד לנטישת התורה ומצוותיה, (אגרות הראיה, חלק א, איגרת מז).
יותר מעשר שנים לאחר מכן, בשנת תרע"ט, שנה לאחר ייסודה של דגל ירושלים, שאותה הקים כאלטרנטיבה משלימה לציונות החילונית, כתב הרב קוק לרב חרל"פ: "התנועה הירושלמית הנקראת בשם ההסתדרות 'ירושלים' ו'דגל ירושלים', מוכרחת היא להיות מתפשטת במלוא עולם להמתיק על ידי הוד קדושתה את מרירות החול אשר נסתבכה בהתנועה הציונית, ולהציל את אור הקודש אשר בשם ציון מידי עושקיו". לדעתו של הרב קוק על התנועה הציונית־חילונית לעסוק בבניין החול בלבד. אומנם מהלך זה התרחק משיבת ציון המקורית וקדושתה, אבל תפקידנו אינו להילחם בו אלא לרומם אותו (אגרות הראיה, חלק ג, איגרת תתקלו).
אלא שהתנועה הציונית לא הסכימה להארת קודש זו ולחלוקה שהרב קוק הגדיר. לכן נוצר מאבק תרבותי מורכב, שהרב אברהם יצחק הכהן קוק עצמו לקח בו חלק חשוב. הוא נלחם על דמות הפרהסיה היהודית בכל מקום, על מצוות התלויות בארץ, על חינוך לתורה ומצוות ועוד. הוא שיצק את דמותה של הרבנות הראשית ואת השפעתה ואחריותה על המדינה כולה, למרות התנגדות עזה של חוגי השמאל.
בשנים האחרונות שבה ומתעוררת האידאולוגיה של הרב קלישר, שאותה החל הרב קוק ליישם בתנועתו דגל ירושלים. זו בולטת בחלקים רבים של הציונות הדתית, בייחוד בחלק התורני שבה. אך גם גורמים חרדיים, אשר אינם מוכנים להתחבר לתנועה הציונית־חילונית, רואים ברב קלישר את מורה דרכם ועוסקים ב"גאולת ציון על טהרת הקדש". השבת התחייה הלאומית למקורה הראשוני הינה משימת חיינו, להצלחת המדינה בכל התחומים.
(מבוסס על הספר 'קורא לדגל' שפרסמתי בשנת תש"פ)
מתוך העיתון 'בשבע'
איך עושים קידוש?
בריאת העולם בפרשת לך לך
מה הייעוד של תורת הבנים?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
'לדוד ה' אורי וישעי' מה הקשר לאלול?
מה צריך לעשות בשביל לבנות את בית המקדש?
שבועות מעין עולם הבא!
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הקשר בין ניצבים לראש השנה
חידוש כוחות העולם
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
