הדורש לציון | הרב אברהם וסרמן | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

מדורים
תולדותיהם של צדיקים
מאמרים נוספים

קטגוריה משנית

משפחה חברה ומדינה
ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
מצוות ישוב וכיבוש הארץ

5 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

חילוקי דעות רבים בחברה הישראלית מתחילים בשאלה: מהו הבסיס להיותנו כאן? פליטי חרב הפוגרומים והשואה או שאיפת הגאולה? מי היו יוזמי הקמתה של המדינה: חילונים שרצו להקים כאן מדינה מערבית עם סממנים יהודיים, או שומרי מצוות שרצו להגשים את חלום הדורות של שיבת ציון?
האמת ההיסטורית שיש המנסים לעמעם ואף להעלים היא כי יוזמי הקמתה של המדינה היו גאונים וצדיקים, שלא מחמת רדיפות אלא מתוך רצון לגאולה הניחו את התשתית האידאולוגית והמעשית להקמת המדינה.
כך כתב הרב צבי יהודה קוק (לנתיבות ישראל, א, רא), כי בתשובה לשאלה כיצד ומתי התחילה תקופת הגאולה, יש לומר כי היו אלה הרבנים קלישר וגוטמכר, תלמידי הגאון רבי עקיבא אייגר, אשר עוררו את העם לעלייה ולייסוד היישוב החקלאי בארץ ישראל.
הזדמנות מיוחדת נקרתה השבוע לעסוק בעניין חשוב זה, במלאת 150 שנה לפטירתו של הרב צבי הירש קלישר, רבה של העיר טהורן בפולין. ספרו 'דרישת ציון', שראה אור בתרכ"ב (1862), היה פורץ דרך בשעתו, ושלל את התפיסה שרווחה עד אז בקרב היהודים ולפיה המשיח עתיד לבוא מן השמיים ללא שתקדם לכך עשייה מצידנו ביישוב הארץ. הוא ביסס על מקורות רבים את התפיסה כי הגאולה עתידה לבוא בשלבים לאחר שעם ישראל יעלה לארצו. לכן קרא לעלייה ארצה ולחידוש ההתיישבות בה, ואף לחידוש עבודת הקורבנות. לספרו ומעשיו של הרב קלישר נודעה השפעה רבה, משום שהיה דמות ידועה ומוערכת בפולין ובמזרח אירופה בכלל. הרב מוהליבר, מראשיה הבולטים של תנועת חיבת ציון, אימץ את שיטת הרב קלישר וקרא ליהודים לעלות ארצה ולהקים יישובים חקלאיים. הייתה זו העלייה הראשונה, בשנת 1882, עוד טרם הקמת התנועה הציונית־חילונית, שאנשיה היו שומרי תורה ומצוות, והייתה הבסיס לכל העליות שיבואו אחריה.

תורה ועבודה
לצד קריאתו לתמיכה בעניי ארץ ישראל העוסקים בתורה ובתפילה, קרא הרב קלישר לאפשר לצעירים יושבי הארץ חיי עבודה ועשייה, בייחוד בעבור מי שאין ביכולתו להתמיד בלימוד לאורך שנים והוא חי חיי בטלה תוך שהוא מקבל כספי חלוקה, והביא לכך ראיות ממעשי האמוראים והתנאים שעסקו בעבודת אדמה ועשו תורתם עיקר ומלאכתם טפל. במסגרת זו הדגיש הרב קלישר כי עבודת הארץ ויישובה הם מצווה ולא ביטול תורה. גם בפעולות מונטיפיורי להקמת תעשייה בארץ ישראל ראה הרב קלישר את תחילתה של תנועת השיבה לארץ ששיאה הקרבת קורבנות, שלדעתו הינה מרכזית במיוחד בתהליך זה.
כמו כן הרב קלישר הביא את דברי הרמב״ן כמקור לגאולה ברישיון האומות, לכן דרש לפעול בכל המרץ לשם השגת רישיון זה להקמת מדינה. "אביב העמים" של אמצע המאה ה־19 עורר אותו לדרוש גם מאחיו היהודים מסירות נפש על התקומה הלאומית. בדבריו היה חידוש גדול נוסף על האמור לעיל, שכן מושג הלאומיות נשכח בגלות מרוב העם ומנהיגיו.
אלא שבשונה משאר העמים, אנו מוזהרים שלא למרוד באומות, ולכן העלה הרב קלישר הצעה נועזת במיוחד: להפעיל את הכוח הכלכלי העצום שבידי משפחת רוטשילד ומשפחת מונטיפיורי. לדעתו, יד ההשגחה היא שישנם יהודים עשירים שמדינות אירופיות רבות לוו כסף מהבנקים שלהם, ולכן השפעתם גדולה במיוחד. אפילו על הקמת צבא דיבר הרב קלישר, תוך שהוא מעריך שכל העולם הדתי המאמין בכתבי הקודש, מוסלמים ונוצרים, יסייע בהגשמת הנבואות לשיבת ציון.
לימים, התגשמו דבריו לפחות בנוגע לנוצרים, שהרי תמיכתו של לויד ג'ורג', ראש ממשלת אנגליה, בהצהרת בלפור נבעה מתוך אמונה נוצרית וקריאה בכתבי הקודש.
והייתה לכך גם תוצאה מעשית. הרב קלישר פנה לאנשל רוטשילד וביקש ממנו שינצל את רכושו הרב ומעמדו הרם כדי לקנות את ארץ ישראל מידי הטורקים, על מנת ליישב בה יהודים ולחדש את עבודת הקורבנות. עוד הוסיף כי אם הדבר קשה, לכל הפחות יקנה רוטשילד את ירושלים או למצער את הר הבית. הרב קלישר פנה גם למשה מונטיפיורי, שאף נפגש עם מוחמד עלי וביקש לחכור אדמות בארץ ישראל אך נענה בשלילה.
דברי הרב קלישר ומאמציו נשאו פרי, גם אם חלק מהצעותיו המעשיות לא יצאו לפועל. ספרו 'דרישת ציון' החדיר לתודעה ציבורית את אפשרות הגאולה בימינו, ודבריו שימשו לרבים בדורות הבאים כבסיס תורני איתן להיתכנותה, שלא לומר הכרחיותה, של הגאולה בדרך הטבע. התוצאה המעשית הבולטת ביותר של מאמצי הרב קלישר הייתה תמיכתו הכלכלית והמעשית של רוטשילד בהקמת 'מקווה ישראל', מוסד חינוכי־חקלאי שמטרתו חינוך ילדי ירושלים לעבודה חקלאית. הרב קלישר אף הוזמן לשמש חבר בהנהלת המוסד. הוא התכונן לעלות לארץ ולהתיישב בה, אך נפטר בטרם עלה. ערכו של מוסד זה בהיותו פורץ דרך בתחום ההתיישבות, העלייה והמלחמה על הארץ גדול מאוד.
לאחר מלחמת העולם הראשונה, שימש המוסד מקום הכשרה לחלוצים רבים שייסדו לאחר לימודיהם יישובים רבים. המוסד שימש גם מקום לאימונים צבאיים, ובסיס לכוחות ההגנה והפלמ"ח במאבק מול הבריטים ובמלחמת השחרור. תלמידי המוסד השתתפו במלחמה זו. רבים מהם נפלו בקרבות, בתוכם שנים עשר מחניכי המדור הדתי שנפלו על כיבוש גוש עציון. בן־גוריון אמר: "אלמלא הוקם מקווה ישראל – ספק אם הייתה קמה מדינת ישראל. הכול התחיל מאז, ואנו רק באנו להשלים את המעשה מבחינה פוליטית ולאומית".

המשך המהלך
היסטוריונים רגילים לכנות את הרב קלישר ואישים נוספים 'מבשרי הציונות', כביכול הציונות החילונית עיקר והם רק מבשריה. אבל הרב אברהם יצחק הכהן קוק הביע בכמה מקומות את דעתו כי הרבנים, ובעקבותיהם חובבי ציון המאמינים, אנשי העלייה הראשונה וממשיכיהם הדתיים, הם הזרם הגאולי המקורי, והציונות החילונית נבנית עליו. אלא שהאחרונה מטה אותו לכיוונים חילוניים, ועל כן יש להשיבו למסלולו המקורי. לכן כתב "במהדורה שנייה, וביתר תוקף ועוז, ביתר עומק וקדושה, הננו קריבים לחדש עכשיו את כל הרוחניות של חיבת ציון, כמו שהייתה בשחר טל ילדותה, כמו שהייתה חיה בליבות אנשי קודש אשר החלו לטפחה ולטפל בה, כמו שהייתה באוצר־הלב של הגר"צ קאלישער והגר"א גרידיץ וסייעתם ז"ל".
בהמשך דבריו הוא מגדיר את השתלטות התנועה הציונית־חילונית על התחייה הלאומית במונח הקבלי "שבירת הכלים", שגרם לאור הגדול של יישוב הארץ ושיבת ציון ליפול ולהידרדר עד לנטישת התורה ומצוותיה, (אגרות הראיה, חלק א, איגרת מז).
יותר מעשר שנים לאחר מכן, בשנת תרע"ט, שנה לאחר ייסודה של דגל ירושלים, שאותה הקים כאלטרנטיבה משלימה לציונות החילונית, כתב הרב קוק לרב חרל"פ: "התנועה הירושלמית הנקראת בשם ההסתדרות 'ירושלים' ו'דגל ירושלים', מוכרחת היא להיות מתפשטת במלוא עולם להמתיק על ידי הוד קדושתה את מרירות החול אשר נסתבכה בהתנועה הציונית, ולהציל את אור הקודש אשר בשם ציון מידי עושקיו". לדעתו של הרב קוק על התנועה הציונית־חילונית לעסוק בבניין החול בלבד. אומנם מהלך זה התרחק משיבת ציון המקורית וקדושתה, אבל תפקידנו אינו להילחם בו אלא לרומם אותו (אגרות הראיה, חלק ג, איגרת תתקלו).
אלא שהתנועה הציונית לא הסכימה להארת קודש זו ולחלוקה שהרב קוק הגדיר. לכן נוצר מאבק תרבותי מורכב, שהרב אברהם יצחק הכהן קוק עצמו לקח בו חלק חשוב. הוא נלחם על דמות הפרהסיה היהודית בכל מקום, על מצוות התלויות בארץ, על חינוך לתורה ומצוות ועוד. הוא שיצק את דמותה של הרבנות הראשית ואת השפעתה ואחריותה על המדינה כולה, למרות התנגדות עזה של חוגי השמאל.
בשנים האחרונות שבה ומתעוררת האידאולוגיה של הרב קלישר, שאותה החל הרב קוק ליישם בתנועתו דגל ירושלים. זו בולטת בחלקים רבים של הציונות הדתית, בייחוד בחלק התורני שבה. אך גם גורמים חרדיים, אשר אינם מוכנים להתחבר לתנועה הציונית־חילונית, רואים ברב קלישר את מורה דרכם ועוסקים ב"גאולת ציון על טהרת הקדש". השבת התחייה הלאומית למקורה הראשוני הינה משימת חיינו, להצלחת המדינה בכל התחומים.
(מבוסס על הספר 'קורא לדגל' שפרסמתי בשנת תש"פ)
מתוך העיתון 'בשבע'

הרב אברהם וסרמן

רב בישיבת רמת גן ורבה של קהילת 'גבורות מרדכי' בגבעתיים

בירורי אמונה
מורג חרוץ
אנלוגיות תנ"כיות לאחר הגירוש מגוש-קטיף ומצפון השומרון
תשרי תשס"ז
תורה והלכות ציבור
כן, להשליט את חוקי התורה
סיון תשפ"ג
הפצת יהדות
אני הוא אמצע העולם
טבת תשע"ט
התבוננות אמונית
חוקת השבת

מאמרים נוספים

חיי שרה
למה 3000 דולר?
הרב נתנאל יוסיפון | כ' חשוון תשפ"ה
מאמרים נוספים
אש התורה ואור הנר
עודד מזרחי | כסלו תשע"ו
רביבים
דברים לזכרו של הרב גדעון פרל זצ"ל
הרב אליעזר מלמד | טבת תשפ"ב
8 דק'
עניני ספירת העומר
ספירת העומר ע"י הרב י.ל זוסמן זצ"ל
הרב הצדיק יוסף ליב זוסמן תלמיד הרב חרל"פ
הרב יוסף ליב זוסמן

מאמרים נוספים

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

חקת
כשהבעש"ט היה דוקטור
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ה
חקת
רעיונות לפרשת חוקת
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א
22 דק'
חקת
מדוע נענש משה שלא יכנס לארץ
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ה
חקת
רעיונות לפרשת חוקת
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב ינון גרוסברג
הרב חגי לונדין
הרב יהושע שפירא
הרב משה אליה
הרב אליהו ברין
הרב שבתי סבתו
הרב נחשון רבינשטיין
הרב חיים דרוקמן
הרב מרדכי שטרנברג זצ"ל

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו