ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- קרח
- מדורים
- שבת הראי"ה
מרן הראי"ה קוק זצ"ל , מכוון אותנו בהתייחסו לפרשת השבוע, לראיית עם ישראל כמקשה אחת. אכן, יש לעם
משימות שונותו ומגוונות, . אולם אלו נחלקות בין ציבורים שונים. לכל ציבור משימותיו שלו המותאמות לו.
התרכזות כזאת, של כל פרט באותו ציבור, בתחום משימותיו, מאפשרת מיצוי היכולת למען העם כולו.
ולכאורה, החלום הגדול של התנחלות בארץ לא יתגשם ולא יחול על 2 הקב"ה אומר לאהרון: כי "בארצם לא תנחל "
בניו. הייעוד המוביל את בני ישראל ממצרים, דרך שנות המדבר, לארץ ישראל, לא עומד לכאורה להתמלא !
. אולם, דבר זה איננו בבחינת עונש. להיפך, לבני אהרון, 3 ויתירה מזו : אפילו "וחלק לא יהיה לך בתוכם "
4 הכוהנים, יש משימה נעלה יותר. "אני חלקך ונחלתך בתוך בני ישראל"
.
כי הפעילות האישית של האדם בענייני קרקעות וכיבוש, פוגם ביחס האידיאלי 5 בכתביו מסביר מרן הרב 4 קוק
ובקדושה של יישוב הארץ. והכוהנים אשר הם נושאי לפיד המהות והעיקרון , ומתוקף מהותם ומעמדם הם נעלים
מכל עיסוק בצד המעשי של ההתיישבות, ומן המלחמה והביזה הכרוכים במלחמה.
גם את צידו השני של העניין וכותב כי 'אלו המוכשרים לעשייה המעשית- 6 ועוד מוסיף מרן הרב קוק 5 במקום נוסף
נועדו לה. שם היא יכולתם המרבית. וביסוד החלוקה הזאת הוא חוסר המסוגלות שלהם לתפוס לעומק את העניין
האלוקי. לפחות בטהרה הדרושה להיות יסוד לעבודת ד המתמדת . לעומתם, יש בנפשם של הכוהנים יכולת
להאיר את הצורה האידיאלית של עבודת ד .'
אלו למעשה משמרי הקודש. כל חגווי נשמתם מלאים בתוכן האידיאלי של העולם. סוד האלוקי המוחלט שבהוויה
הוא בלבד תוכן חייהם. ולכן, אסור להטיל עליהם שום עול אחר אשר חורג מן העיקר. הרוח - היא משימתם ולא
חיי המעשה. נחלתם היא בד' ולא בעניינים ארציים של מלחמה וביזה.
התובנה הזאת, של שלימות העם, כשכל ציבור בתוכו מתרכז במשימותיו על פי יכולותיו, מובילה אותנו מהתחום
האגואיסטי-הפרטי אל המרחב הציבורי של ישות לאומית אחת בעלת יכולת מיצוי של מירב יכולותיה, להגשמת
האידיאל האלוקי בעולם , בצורה הטובה והנעלה ביותר.
ספר במדבר, פרק י, כ 1
שם 2
שם 3
שם 4
שמונה קבצים , קובץ א , אות תפג 6 שמונה קבצים, קובץ ג, אות קנא 5
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












