ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
וכך עיקרו של מעשה- הימים היו ימי ראשית האימפריה הסובייטית – הקומוניסטית, שדגלה בתפיסה ש'הדת היא אופיום (סמים) להמונים'. הקומוניסטים רדפו כל מה שריח דת נדף ממנו, וניסו לעקור את היהדות מהיהודים. שלטון טרור שלט ברוסיה ומתנגדי המשטר נאסרו ונרצחו כמו זבובים.
באותם ימים, עלה על כס אדמו"רות חב"ד, האדמו"ר הריי"צ. הרבי שלח את חסידיו לפתוח ישיבות ותלמודי תורה חשאיים ברחבי רוסיה, ומסר נפשו על קיום היהדות. פעם אף אסף מניין אנשים בביתו, כשהוא אחד מהם, וכולם נשבעו יחד למסור נפשם על הפצת היהדות עד טיפת דמם האחרונה.
הקומוניסטים ידעו היטיב על מעשיו של הרבי, אך נרתעו בתחילה לפגוע בו, מפני שהיה מנהיג יהודי בולט. אחרי מספר שנים, החליטו לחסל את 'ראש ארגון הפשע', ואסרוהו. בתחילה החליטו להורגו, אך בעקבות לחץ בינלאומי, שחררוהו, ועל כך חוגגים ביב' – יג' תמוז.
אדמו"ר הריי"צ נאסר במהלך חייו – 7 (!) פעמים. באחד המאסרים – הניף החוקר את אקדחו כלפיו, ואמר: 'צעצוע' זה... מסוגל לפתוח את הפה גם לאילמים". על כך השיב לו האדמו"ר: "צעצוע זה עושה רושם רק על מוגי לב שאין להם אלא עולם אחד וכמה אלים. אבל אנחנו, שיש לנו א-ל אחד ושני עולמות, צעצוע זה שאתם מראים לא רק שאינו מבהיל אלא גם לא עושה כל רושם".
רעיון עמוק יש כאן. שתי סיבות גורמות לרבי לא לפחד מהאקדח – הראשונה – האמונה באחדות ה', השנייה – הישארות הנפש לטובה בעולם הבא. התבוננות מחשבתית עמוקה בשתי הסיבות תלמד שהן כרוכות זו בזו. ונבאר:
האמונה בעולם הבא היא חלק מהאמונה היסודית יותר, שסוף הכול להגיע לטוב. המוות אינו רוע, כיליון ואובדן, אלא מעבר הנשמה מעולם לעולם, כאשר בסופו של דבר נשמות ישראל מגיעות לתיקונן, שהרי "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, שנאמר: ועמך כולם צדיקים...".
אמונה זו, שהכול בסוף מגיע לתיקון ולטוב, נובעת מהאמונה באחדות ה'. רק מי שמאמין, שיש אלוקים אחד, יכול להאמין שיש תוכנית לעולם, וממילא יכול להאמין שהתוכנית האלוקית היא שהכול יגיע לטוב. לעומתו, המאמין באלילים רבים, הרי מאמין שהעולם פועל לפי כוחות רבים המתאבקים זה בזה. ממילא, אין לו ערובה לכך שהטוב ינצח, ובהחלט יתכן שהרע יגבר. נמצא, שרק המאמין באלוקים אחד, מאמין בעומק בטוב העולם, ובטוח שמחכה לו בעתיד עולם שכולו טוב.
שילובם של שני עקרונות אלו הוא גם הבסיס לפרשת בלק. בלעם עניינו המרכזי העין הרעה והדיבור הרע. התכונה הראשונה, שמציינת המשנה באבות (ה, יט) כהבדל בין אברהם אבינו לבלעם – עין טובה מול עין הרע. ואכן, ממשיכה המשנה – תלמידי אברהם נוחלים עולם הבא, לעומת – תלמידי בלעם היורשים גהינום ואובדן.
אולם, תכונה זו של בלעם נובעת מחוסר אמונתו בתוכנית האלוקית, שזו תפיסה אלילית מובהקת. גם כשברור לבלעם, שה' לא רוצה שהוא ילך לקלל את ישראל, הוא בכל זאת מנצל את הפרצה של הרישיון הדחוק שה' מעניק לו להליכה בלבד, והולך בתקווה להצליח 'לגרור' את ה' לכיוון אחר – "אמר: שמא אפתנו ויתרצה".(רש"י כב, ב). הוא ממשיך ללכת גם כשהמלאך מתייצב בדרכו, וממשיך לנסות לקלל גם כשה' מכריח אותו לברך. בכך הוא מצהיר על תפיסתו האלילית, כאילו אין לה' תוכנית מוסדרת לניהול העולם.
הסוף ידוע – ה' ביצע את תוכניתו, ישראל התברכו, ובלעם אבד מן העולם הזה והבא. לאלוקים האחד יש תוכנית אחת, והיא להביא טוב לעולם דרך ישראל.
ןבחזרה לברית המועצות. הייתה זו מעצמה של רשע, שדיכאה את האדם, ורדפה את עובדי ה'. מעצמה חזקה, שבמשך כ- 70 שנה התמודדה על הנהגת העולם. והנה, היא התמוטטה מתוכה וקרסה ללא מלחמה. כך זכינו בימינו אלה לראות בעינינו שהרע מכלה את עצמו, ודבר אלוקינו המבשר טוב לעולם לא שב ריקם. יש אלוקים אחד ושני עולמות, ויראי ה' לא צריכים לפחד מבשר ודם! ולוואי, ונחייה את חיינו לפי תובנות אלו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
