ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
יָפָה מַרְדּוּת אַחַת בְּלִבּוֹ שֶׁל אָדָם יוֹתֵר מִכַּמָּה מַלְקֻיּוֹת. כָּאן הוֹרוּנוּ חֲזַ"ל נֹעַם דֶּרֶךְ הַחִנּוּךְ*, כִּי לֹא בְּמַהֲלֻמּוֹת יְחֻנַּךְ הָאָדָם כִּי אִם בְּדַרְכֵי נֹעַם. וְהַיִּרְאָה הָאֲמִתִּית הִיא יִרְאַת הָרוֹמְמוּת הַבָּאָה מִצֵּרוּף הָאַהֲבָה הַנֶּאֱמָנָה. וְעַד הַזְּמַנִּים הָאַחֲרוֹנִים לֹא יָרְדוּ חַכְמֵי הַפֶּדָגוֹגְיָא* לָזֶה, וְהָיָה דֶּרֶךְ חִנּוּכָם רַק בְּמַקֵּל חוֹבְלִים, עַד הַיָּמִים הָאֵלּוּ שֶׁהַנִּסְיוֹנוֹת הָרַבּוֹת הוֹכִיחוּם לְהַשְׂכִּיל אֶת אֲשֶׁר הוֹרוּ לָנוּ חֲזַ"ל בְּרוּחַ קָדְשָׁם.
עדיף חינוך שכלי
"רֵישׁ לָקִישׁ אוֹמֵר יוֹתֵר מִמֵּאָה מַלְקֻיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר תֵּחַת גְּעָרָה בְמֵבִין מֵהַכּוֹת כְּסִיל מֵאָה". נִרְאֶה שֶׁהוֹסִיף עַל דִּבְרֵי רַבִּי יוֹחָנָן הַקּוֹדְמִים, שֶׁאָמַר יוֹתֵר מִכַּמָּה מַלְקֻיּוֹת, דְּיֵשׁ שְׁנֵי עִנְיָנִים בַּחִנּוּךְ הַמּוּסָרִי - יֵשׁ חִנּוּךְ תְּמִידִי לְהַרְגִּיל אֶת הָאָדָם בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים וּבְמִדּוֹת טוֹבוֹת, וְיֵשׁ חִנּוּךְ פִּתְאֹמִי, מִקְרִי, בְּשָׁעָה שֶׁמִּזְדַּמֵּן שֶׁסָּר מִדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר וְנָחוּץ לְהוֹכִיחוֹ. וְהִנֵּה רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר יוֹתֵר מִכַּמָּה מַלְקֻיּוֹת, הַכַּוָּנָה שֶׁהוּא טוֹב לְהִשְׁתַּדֵּל שֶׁתִּהְיֶה הַהַדְרָכָה הַמּוּסָרִית בָּאָה בַּמְחֻנָּךְ מִצַּד שִׂכְלוֹ וְהַכָּרָתוֹ בִּתְמִידוּת יוֹתֵר מֵאִלּוּ נַכֵּהוּ וְעַל יְדֵי זֶה נְחַנְּכֵהוּ לָסוּר מֵרַע בִּכְלָל וְלָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ טוֹבִים. וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר יוֹתֵר מִמֵּאָה מַלְקֻיּוֹת, הַכַּוָּנָה אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת הַחִנּוּךְ הַמִּקְרִי, כִּי הִשְׁחִית דַּרְכּוֹ בְּחֵטְא וּפֶשַׁע חָמוּר שֶׁרָאוּי לִלְקוֹת מֵאָה מַלְקֻיּוֹת, הָאֹפֶן הַיּוֹתֵר גָּדוֹל בַּמֻּכִּים בְּעַד פִּשְׁעָם לְפִי הַנֹּהַג מִדֶּרֶךְ הַחִנּוּךְ, גַּם עַל זֶה יָפָה הַמַּרְדּוּת הַשִּׂכְלִית, כִּי הַנִּיצוֹץ הַשִּׂכְלִי שֶׁבָּאָדָם יָאִיר גַּם מַחֲשַׁכֵּי לֵב אוֹתָם שֶׁכְּבָר הֶעֱווּ דַּרְכָּם. רַק* הַחוֹבָה לְהַעֲלוֹתָם בְּמַעֲלַת נְבוֹנִים, שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לְהַכִּיר עֵרֶךְ הַמַּרְדּוּת שֶׁבַּלֵּב.
(עֵין אַיָּה, בְּרָכוֹת א, פֶּרֶק א פִּסְקָאוֹת ע-עא)
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
133 - לימוד שבועי באמונה כט תמוז - ו אב תשעז
134 - חינוך חלק י"ז
135 - חינוך חלק י"ח
טען עוד
הַפֶּדָגוֹגְיָא – חכמת החינוך. רַק – אלא.
ביאורים
מה עושים כשלנער יש שאיפות ורצונות משלו, והם אינם עולים בקנה אחד עם דרך הישר? אפשר לנסות לכופף אותו, ולהכריח אותו להתנהג בניגוד לעצמו. לא חשוב מה הוא מרגיש, העיקר שיעשה מה שצריך. הבעיה היא שבכפייה אמנם משיגים תוצאות מהירות, אך גם מותירים לב חצוי. כשהמחנך מנסה לשבור את רוחו של הנער במשך תקופה, אישיותו נהיית מרוסקת, עד שיום אחד הוא עלול להחליט שנמאס לו, ושהוא לא מסוגל יותר. הוא לא מוכן להמשיך לדכא את הרוח שלו, ולחיות תחת איומים ועונשים. האני האמִתי יפרוץ החוצה באיזשהו שלב, כי אי אפשר להתכחש לטבע ולהתנהל בצורה מלאכותית באופן קבוע. כך מנתח הרב קוק את הסיבה שהביאה לכפירה ולפריקת-עול המונית בדורות האחרונים. היא נעוצה, בין היתר, בשיטת החינוך הכוחנית. חינוך אמִתי הוא עיצוב האישיות, ודרכיו הן דרכי נועם. החכמה היא להביא את המתחנך לשכנוע פנימי עמוק שעליו לשנות את דרכיו. המחנך אמור לחולל שידוד מערכות בכל העולם הפנימי של המתחנך, ולהפנות את כל הרצונות וכוחות הנפש לכיוון חדש. חינוך מוצלח נמדד במידת ההזדהות של המתחנך עם דרך התורה, ולא במידת הביצועים. כשמתעוררת בנער התשוקה לחטא, לא יעמוד כנגדה רק פחד מהשוט שיונף עליו, אלא גם בושה וסלידה טבעית. חינוך כזה הוא גם יותר משמעותי, וגם יותר יעיל. הוא יבטיח יציבות רוחנית של המתחנך גם כנגד ניסיונות ומשברים, כי התורה ורצון ה' כבר נמזגו בדמו. חינוך כזה אמנם דורש יותר זמן ויצירתיות, אבל זו השקעה כדאית לטווח הארוך.
שיטת החינוך המומלצת מתבטאת לא רק בדרך שבה המחנך מוביל ומנהיג את המתחנך, אלא גם בתגובתו לנפילה. גם אז, המחנך לא רודה במתחנך ואינו מצליף בו תוכחה מרה, אלא מדבר דברי טעם וחכמה. הוא לא נבהל מהמעשים של המתחנך, אלא נותן אמון בטוב הפנימי שבו שיתעורר, אם רק יפנה אל התבונה ויכבוש אותה.
הרחבות
מתכון לקדושה
כָּאן הוֹרוּנוּ חֲזַ"ל נֹעַם דֶּרֶךְ הַחִנּוּךְ. הרב קוק מסביר שחז"ל הקדימו את חוקרי החינוך של ימינו בכמה מאות שנים, והדריכונו שהחינוך צריך להיות בדרכי נעם והארת פנים, ולא באמצעות אלימות בכל רמה שהיא.
באורות הקודש כותב הרב קוק על תהליך ההתקדמות הרוחנית של האדם. נושא זה נוגע לחינוך ילדים, אך באותה מידה קשור להתקדמות האדם בכלל: " כיצד היא הקדושה ? מאירים את הדעת בבירור ההכרות היותר טהורות ועליונות. מתוך מילוי האורה של ההכרה בא החפץ הקבוע להיות תמיד שרוי בספירה כזאת שחיי הרוח העליונים שולטים שם. מתוך התגברותה של ההכרה, המכה גלים בתהום החפץ, מתפתחים רשמי הענוגים העליונים, הקישור הנפשי לצורה של חיים רוממים הולך ומתחזק, עד שמרכז החיים הולך ונקבע במרומים הללו" [אורות הקודש ב, הקודש הכללי ד].
אנחנו מפחדים לאבד את 'ההנאות הקטנות' של החיים שלנו. הקפה של הבוקר, הסטייק המוצלח או איזה ספר טוב על הכורסה מול השקיעה. יש פחד שאם נהיה 'דוסים' מדי – לא יהיה לנו את זה ואנחנו נלחצים. הרב קוק משחרר אותנו מהלחץ הזה. שום דבר לא יילקח בכפיה או בשטיפת מוח, אלא פשוט לא נהיה זקוקים לזה. נהיה במקום עליון הרבה יותר! בתענוג גדול הרבה יותר מכל מה שאנחנו מסוגלים לשער. הרב קוק נותן נוסחה שהיא צורת ההתקדמות של כל אדם מכל מקום אל הקודש. ראשית, 'מאירים' את השכל באמצעות בירור תחושות עמוקות בנפש. וכך, לאט לאט, התהליך הזה גורם לאדם לרצות דברים עליונים וטהורים יותר, כיוון שהוא רואה וחוֹוֶה את הנעימות והעונג הגדולים שנמצאים ב'שלב הבא'. וחוזר חלילה: ככל שדעתו של האדם גדֵלה, היא שולחת יותר 'פעימות' לעומק הרצון והוא רוצה לגדול ולהיטהר, עד שהמוקד העיקרי של חיי האדם נמצא ברוח. בזמן הזה כל החיים, אפילו החלקים הנמוכים והגסים, הולכים ומתקדשים עם הזמן, והאדם הולך ומתעלה.
לעילוי נשמת ר' יהושע בן הרב אברהם חיים ורבקה ז"ל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
האם מותר לטייל במקום בלי מניין?
ניסוך מים: איך שמחים גם בדרך ליעד?
מה מברכים על מנה אחרונה?
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך ללמוד גמרא?
אנחנו קודש למענך
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
שתי דקות על בדיקת חמץ
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
