ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אורות התשובה
י. הַחֻצְפָּה• דְּעִקְבְתָא דִּמְשִׁיחָא•* בָּאָה מִפְּנֵי שֶׁהָעוֹלָם הֻכְשַׁר כְּבָר עַד כְּדֵי לִתְבֹּעַ אֶת הַהֲבָנָה, אֵיךְ כָּל הַפְּרָטִים הֵם מְקֻשָּׁרִים עִם הַכְּלָל•, וְאֵין פְּרָט בִּלְתִּי מְקֻשָּׁר עִם הַגֹּדֶל הַכְּלָלִי יָכוֹל לְהָנִיחַ אֶת הַדַּעַת. וְאִם הָיָה הָעוֹלָם עוֹסֵק בְּאוֹרָהּ שֶׁל תּוֹרָה• בְּמִדָּה זוֹ, שֶׁתִּתְגַּדֵּל הַנְּשָׁמָה הָרוּחָנִית עַד כְּדֵי הַכָּרַת הַקִּשּׁוּר הָרָאוּי שֶׁל הַפְּרָטִים עִם הַכְּלָלִים הָרוּחָנִיִּים, הָיְתָה הַתְּשׁוּבָה, וְתִקּוּן הָעוֹלָם, הַבָּא אִתָּהּ וְעַל יָדָהּ, מוֹפִיעָה וְיוֹצְאָה אֶל הַפֹּעַל. אֲבָל כֵּיוָן שֶׁהַהִתְרַשְּׁלוּת גָּרְמָה, שֶׁאוֹר תּוֹרָה פְּנִימִית, הַטָּעוּן רוֹמְמוּת וּקְדֻשָּׁה עַצְמִית, לֹא הוֹפִיעַ בָּעוֹלָם כָּרָאוּי, בָּאָה הַתְּבִיעָה• שֶׁל סִדּוּר חַיִּים כָּאֵלֶּה, שֶׁהַפְּרָטִים יִהְיוּ מוּבָנִים בְּמוּבַן הַכְּלָל•, בִּזְמַן כָּזֶה, שֶׁהַגְּמָר שֶׁל גִּלּוּי הָאוֹר וּסְלִילַת הַדֶּרֶךְ לַהֲבָנָה זוֹ עֲדַיִן לֹא בָּא, וּמִזֶּה בָּאָה הַהֲרִיסָה הַנּוֹרָאָה. וְאָנוּ מֻכְרָחִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּתְּרוּפָה הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁהִיא הוֹסָפַת כֹּחַ בַּכִּשְׁרוֹן הָרוּחָנִי•, עַד אֲשֶׁר הַדֶּרֶךְ אֵיךְ לְהָבִין וּלְשַׁעֵר אֶת הַקִּשּׁוּר שֶׁל כָּל עִנְיְנֵי הַדֵּעוֹת וְהַמַּעֲשִׂים הַתּוֹרִיִּים עִם הַכְּלָל הַיּוֹתֵר עֶלְיוֹן יִהְיֶה דָּבָר הַמּוּבָן וְהַמֻּצָּע• בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה עַל פִּי הַרְגָּשׁוֹת הַנְּפָשׁוֹת הַשְּׁכִיחוֹת•, וְאָז יָשׁוּב כֹּחַ הַחַיִּים הָרוּחָנִים בְּמַעֲשֶׂה וּבְדֵעָה לְהוֹפִיעַ בָּעוֹלָם, וּתְשׁוּבָה כְּלָלִית תָּחֵל לָתֵת אֶת פִּרְיָהּ.
התחדשות התשובה
יא. אָמְנָם בְּמַעֲמַקֵּי הַחַיִּים• מִתְנוֹצֵץ בְּכָל רֶגַע אוֹר חָדָשׁ שֶׁל תְּשׁוּבָה עֶלְיוֹנָה, כְּשֵׁם שֶׁאוֹר שׁוֹטֵף חָדָשׁ• הוֹלֵךְ בְּכָל הָעוֹלָמוֹת וּמְלוֹאֵיהֶם לְחַדְּשָׁם, וּלְפִי עֶרְכּוֹ שֶׁל הָאוֹר וּמִלּוּי הַחָכְמָה וְהַקֹּדֶשׁ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִתְמַלְּאוֹת הַנְּשָׁמוֹת בְּאוֹצְרוֹת חַיִּים חֲדָשִׁים, וּפְרִי הַתַּרְבּוּת הַמּוּסָרִית וְהַמַּעֲשִׂית הַיּוֹתֵר עֶלְיוֹנָה הוֹלֵךְ וְצוֹמֵחַ מִתּוֹךְ שֶׁטֶף זֶה.
כל חידושי העולם מהתשובה
וְנִמְצָא אוֹר הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וְחִדּוּשׁוֹ לְכָל צוּרוֹתָיו בְּכָל זְמַן וְעִדָּן בִּתְשׁוּבָה הוּא תָּלוּי•, וְקַל וָחֹמֶר• אוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ וִישׁוּעָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, תְּחִיַּת הָאֻמָּה וְהָאָרֶץ, הַשָּׂפָה וְהַסִּפְרוּת, שֶׁהַכֹּל מִמְּקוֹר הַתְּשׁוּבָה יוֹצֵא, וּמִמַּעֲמַקִּים אֶל מְרוֹמֵי הַתְּשׁוּבָה הָעֶלְיוֹנָה יוּבָאוּ. כל חידושי העולם מהתשובה
אורות התשובה (128)
בשביל הנשמה
73 - אורות התשובה פרק ד' ט'
74 - אורות התשובה פרק ד' י'- י"א
75 - אורות התשובה פרק ה' א'- ה'
טען עוד
___________________________
הַחֻצְפָּה - כלפי התורה ולומדיה. דְּעִקְבְתָא דִּמְשִׁיחָא - שבתקופה הסמוכה לביאת המשיח. אֵיךְ כָּל הַפְּרָטִים הֵם מְקֻשָּׁרִים עִם הַכְּלָל - איך הפרטים שהם המצוות המעשיות מקושרות עם המגמה והשאיפה לתיקון עולם במלכות שדי. בְּאוֹרָהּ שֶׁל תּוֹרָה - פנימיות התורה. בָּאָה הַתְּבִיעָה - הוכשר הדור ונולדה דרישה. שֶׁהַפְּרָטִים יִהְיוּ מוּבָנִים בְּמוּבַן הַכְּלָל - בהבנה פנימית ועמוקה המתאימה לשאיפות הגדולות. הוֹסָפַת כֹּחַ בַּכִּשְׁרוֹן הָרוּחָנִי - חיזוק הרוח על ידי לימוד של פנימיות התורה. הַמּוּבָן וְהַמֻּצָּע וכו' - מוסבר בצורה ברורה ובהירה. הַנְּפָשׁוֹת הַשְּׁכִיחוֹת - רוב הציבור. בְּמַעֲמַקֵּי הַחַיִּים - בפנימיות העולם. שֶׁאוֹר שׁוֹטֵף חָדָשׁ - אור של חיים לעולם. בִּתְשׁוּבָה הוּא תָּלוּי - בהשפעה של אור התשובה העליון. וְקַל וָחֹמֶר וכו' - ישועת ישראל איננה עניין של הצלחה חומרית בלבד, אלא היא תחייה רוחנית-פנימית, ואם כן, ודאי היא תלויה בתשובה.
ביאורים
חז"ל מתארים, שבתקופת הגאולה, 'עקבתא דמשיחא', תתרבה החוצפה. החוצפה היא מרידה במוסכמות, סירוב לקבל עול ומרות מגורם חיצוני שמכתיב לאנשים כיצד עליהם להתנהג. את החוצפה הזו מזהה הרב קוק עם תופעת הכפירה שהתחדשה בסמיכות לתהליך הגאולה, והתחזקה עם הזמן. למרות הנזקים הרוחניים העצומים שהיא חוללה לעם ישראל בניכור למסורת ולקיום המצוות, מבחין הרב קוק במקורות הנסתרים, מתחת לפני השטח, שממנה היא יונקת, והוא רואה בהם בשורה חיובית. יש בחוצפה היכולת 'לשחרר סתימות' שמהן סובלת היהדות במשך שנים ולחלץ אותה ממסגרת צרה של דת לתרבות שמקיפה את מכלול החיים. בפסקה הקודמת תיאר הרב את המיאוס שחשה הכפירה כלפי עבודת ה' שמבוססת על רחשי כבוד בעלמא, מתוך שאיפה לעבודת ה' שמבוססת על חיבור למקור החיים. כאן מתאר הרב נקודה שונה. לא ביחס למניעים של עבודת ה', אלא ביחס לפן המעשי שלה. גם מי שמוכן להזדהות עם הערכים הכלליים של התורה באמונה בבורא עולם ובהשגחה ובשאיפה לחיי צדק ומוסר, מוצא קושי רב כשהוא פוגש את עולם ההלכה. הוא מוצא אוסף של דרישות פרטניות, שנראות כדקדוקי עניות וטרחנות יתרה, ושאין ביניהן ובין המגמה הכללית שום קשר הנראה לעין. הכפירה לא הייתה מסוגלת לקבל על עצמה אורח חיים מעשי מפורט כל כך, תוך אמונה עיוורת שהכול נובע מאיזשהו רעיון צודק כשלעצמו. השניוּת הזו לא התיישבה על לבה, ולכן היא בחרה להסיר מעליה את יראת השמים ולחפש מענה אחֵר לשאיפות הערכיות שהיא חפצה בהם. היא מצאה זאת בתנועה הציונית ובתרבות המודרנית, ברצון לכונן 'עם חדש' על ברכי הצדק והמוסר החברתי. את הביקורת מפנה הרב כלפי פנים, לעולם התורה ולתלמידי החכמים, שלא הכשירו את עצמם מבעוד מועד כדי לספק את הדרישות הרוחניות החדשות של הדור. ההסברה שמחברת ומקשרת בין הערכים הכלליים של התורה ובין המעשים המפורטים שהיא מחייבת, נובעת מהשקפה פנימית ותובנות עומק המצויות בתורת הנסתר. העיסוק המרבי של לומדי התורה היה בתחום הנגלה, שמגלה את הים העצום של פרטי הפרטים הפרושים לאורך התורה. אולם הייתה הזנחה מתמשכת של עיסוק ברזי תורה שחושפים את המבנה הפנימי של התורה ואת הקשר ההגיוני והטבעי שבין חלקיה השונים. תורת הנסתר מעניקה ללומד את היכולת לראות את התורה כמקשה אחת, שבה כל הפרטים קשורים זה לזה בקשר אורגני, כאיברים רבים של גוף אחד. לכן, התרופה הנדרשת כדי להבריא את הדור היא עיסוק אינטנסיבי ומעמיק בתחום הרוחני הנסתר של התורה, כדי שיצליח לתת מענה הגון ומספק לתביעה של חיבור הפרטים והכלל. כך נוכל לחבר את התנועה הציונית ואת התופעות השליליות שמלוות אותה, אל שורשה. מהתשובה היא באה, ואל התשובה היא תשוב. כך יזכו גם שומרי התורה והמצוות לתשובה עליונה, שתרומם את הדבקות שלהם בחיי האמונה.
הרחבות
*הסיבות החיוביות לחוצפה בימי המשיח
הַחֻצְפָּה דְּעִקְבְתָא דִּמְשִׁיחָא. הרב קוק לא רואה בחוצפה המתבטאת בכפירה שבזמן עקבות המשיח דבר שלילי בלבד, אלא מביא גם תפקידים חיוביים שיש לה. וכן כתב במקום אחר "החוצפה של עקבתא דמשיחא היא מיעוט אור לשם תיקון העולם, ואינה דומה כלל למאורעות של עברינות אחרים שהם היו לקותות (מלשון ליקוי) גמורה דרך הריסה" [אורות התחיה, לט].
א. יצירת בירור אמוני עמוק יותר: בזמן תחייתה הלאומית של עם ישראל, בניין האומה צריך להיבנות מתוך אמונה מבוססת ויציבה. "זאת היא הסיבה שכח שלילי גדול מתעורר בעקבא דמשיחא בחוצפה סגיאה. ושלילה זאת תבער את כל מה שהוא חלוש... במושגים האלקיים (יסודות רוחניים שאינם מבוררים)... מכל מקום סוף סוף שהכל יצמח בטהרה וגבורה בקדושה עליונה..." [אורות התחיה, נא]. היינו, כפירה תגרום לבירור אמוני שיביא לכך שהאמונה הרדודה תוחלף באמונה עמוקה, אמיתית ומבוררת.
ב. חיזוק חומרי: התקדמות הטכנולוגיה, התעשיה והבניה מביאים ברכה לעולם. אולם, עקב העסק בעניינים רוחניים פוחת העיסוק בבניין הצד החומרי בעולם. על כן, "באים בשביל כך אנשים מקניאים (מלשון קנאות) להרעיונות המעשיים ותולדותיהם, ומשיבים את כֹחם בעולם ע"י דחיפה של הרעיונות הנאצלים (הרוחניים), לאחור". [שמונה קבצים, קובץ א, תסו].
ג. בניין האומה והארץ: חלק מבניין האומה בצורה השלמה שלה הוא חומרי. כל עם זקוק למערכת שלטון, חקלאות, תעשיה וכו'. וכן כותב הרב קוק: "כי באמת מרכז החיים הוא ההתעלות הרוחנית, אלא שאי אפשר שתהיה הרוחניות מפותחת כראוי אם לא יהיו שלמים... כל הקניינים החֹמרִיים הנדרשים לאומה... [מאמרי ראיה, 96].
אולם, לאחר שיסיימו כוחות החוצפה את תפקידם, בניין העולם והאומה ימשיך בצורה שלֵמה יותר מתוך דרכה של תורה.
שאלות לדיון
א. מדוע הדרישה להבין איך כל פרט מתקשר על הכלל, מוכרחת לבוא על ידי החוצפה?
ב. מהן נזקיה של אותה החוצפה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
