ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- האבילות על החורבן
לכל בעל לב מרגיש, ימים אלו שאחרי תשעה באב מורכבים הם. במוצאי יום הכיפורים, מתחלפת אווירת היראה של הימים הנוראים, בפרץ אדיר של שמחה והודיה לה', שוודאי שמעת תפילותינו וחתם את ישראל לשנה טובה ומתוקה. אולם, במוצאי תשעה באב, הרי עבר קציר כלה קיץ ועדיין לא נושענו, וכיצד נתנחם?
ואולי התשובה נעצה בסיפור הבא. פעמים רבות גלה ישראל מירושלים עיר קודשנו ותפארתנו. חורבן ראשון, חורבן שני, מסעי הצלב ועוד ועוד. הפעם האחרונה בה גלו יהודים מירושלים הייתה ב... תש"ח. עת נכבש הרובע היהודי של העיר העתיקה במלחמת השחרור, ותושביו נאלצו ליטול את מקל הנדודים ל- 19 שנה עד שובנו ב"ה בששת הימים.
סיפור מפעים, שכולו גלות ונחמה, מסופר על רגעי גלות זו (מספרת הרבנית פועה שטיינר - 'ההר הטוב הזה'). רבני העיר העתיקה באותם ימים היו – הרב האשכנזי - הרב ישראל זאב מינצברג, והרב הספרדי – הרב בן ציון חזן. הרובע נכתש כולו בהפגזות ומתקפת הלגיון, ורגע לפני שנפל בקרב – הוחלט להיכנע ולהציל את התושבים מטבח. הניפו הרבנים דגל לבן, ובסיכון עצמי יצאו אל חיילי הלגיון.
הלגיון דרש, שלכניעה יצטרף המפקד הצבאי, והרב בן ציון חזן שב לקרוא לו. בשעה הרת גורל זו, נשאר הרב מינצברג לבדו במפקדת הלגיון. והנה, מבחין מפקד הלגיון, שהרב פותח ספר ומעיין בו. התפלא המפקד ושאל- בשעת סכנה זו, אתה מעיין בספר?
ענה הרב – דווקא בשעה זו, אני לומד בספר. היום יום שישי, והלילה ליל שבת. עדתי תיאלץ, כנראה, לגלות מכאן, ובוודאי יתעוררו שאלות הלכתיות הכרוכות בכך, ועלי להשיב לשואלים. אני מעיין בספר כדי לדעת מה להשיב.
התפעל המפקד מתשובת הרב, הבין שאדם קדוש לפניו, וביקש ממנו ברכה. דרש הרב שהמפקד יבטיח, שלא יאונה לעדתו כל רע. הבטיח המפקד, והרב בירכו בברכה שלא תזיק לאיש מישראל – תעלה בדרגה בקרוב. (הברכה התקיימה).
בסיפור זה מעורבים גלותם ונחמתם של ישראל. כשנחרב הבית השני, ביקש רבן יוחנן בן זכאי את יבנה וחכמיה. ידע, שהתורה היא הערובה לנצחיות ישראל. התורה היא נצחית, ומי שחי על פיה מחובר לנצח. אדם זה, משתחרר מכבלי המציאות העכשווית העגומה, וכל כולו חי בעולם רוחני עליון ונצחי.
ואכן, מאותו יום נדודים, השתמר גם סיפור על אחיינו של הרב מינצברג, הלא הוא – הרב מן ההר, המבטא רעיון זה ('ההר הטוב הזה'). באותה שבת, נלקח הרב מן ההר בשבי מירושלים למחנה שבויים בירדן. אותה שעה, טרודות היו מחשבותיו בשאלה – כיצד עליו לנהוג על פי ההלכה. מה מותר לטלטל ומה אסור ועוד.
לימים, סיפר, שאותה שעה נעלמו לו כל נקודות העוגן של אדם רגיל. הוא הורחק ממשפחתו, מביתו, מרכושו ומכל העולם הסובב ומעגן את חיי האדם. אולם, באותה שעה, נותר עולם יציב אחד שעיגן וייצב אותו, היה זה – עולם ההלכה. התורה וההלכה הציבו לו תמרורים – כיצד עליו לנהוג, ועולם זה השאירו קשור ומחובר.
ואולי, זהו עומק דברי חז"ל – "משחרב בית המקדש, אין לקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה". כשאין בית מקדש, המקום המייצב את ישראל הוא עולם ההלכה.
אכן, התורה הופכת אותנו לעם הנצח. אך עדיין אין זו נחמה בשלמות, שהרי זו מציאות של 'בדיעבד'. זה המצב "משנחרב בית המקדש".
דומה, שהנחמה השלימה דורשת מאיתנו בדורינו זה לעלות קומה נוספת. נקודה נוספת יש בתורה שלאחר החורבן. מבחינה מעשית כבר קרוב ל2000 שנה לא מקריבים קרבנות, אך בלימוד התורה – ממשיכים ללמוד כל העת את כל התורה השלימה של ישראל, כולל – קודשים וטהרות. כך ממשיכים ישראל לחיות בתודעתם את המקדש.
ואכן, בימינו, אל לנו להסתפק ב'לשרוד' את הגלות. עלינו להתעורר, ולהפוך מחדש את המקדש לנושא חי בקרבנו. עלינו לעסוק גם בענייני בית המקדש, ומתוך כך לפעול להשבת מקדש למכונו.
עתידה התורה לשוב ולהתלבש בלבוש מעשי – בבניין המקדש, השבת הסנהדרין, ובזה נחמתינו!
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
הלכות שטיפת כלים בשבת
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
אנחנו קודש למענך
איך עושים קידוש?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איך ללמוד אמונה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
