ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- האבילות על החורבן
לכל בעל לב מרגיש, ימים אלו שאחרי תשעה באב מורכבים הם. במוצאי יום הכיפורים, מתחלפת אווירת היראה של הימים הנוראים, בפרץ אדיר של שמחה והודיה לה', שוודאי שמעת תפילותינו וחתם את ישראל לשנה טובה ומתוקה. אולם, במוצאי תשעה באב, הרי עבר קציר כלה קיץ ועדיין לא נושענו, וכיצד נתנחם?
ואולי התשובה נעצה בסיפור הבא. פעמים רבות גלה ישראל מירושלים עיר קודשנו ותפארתנו. חורבן ראשון, חורבן שני, מסעי הצלב ועוד ועוד. הפעם האחרונה בה גלו יהודים מירושלים הייתה ב... תש"ח. עת נכבש הרובע היהודי של העיר העתיקה במלחמת השחרור, ותושביו נאלצו ליטול את מקל הנדודים ל- 19 שנה עד שובנו ב"ה בששת הימים.
סיפור מפעים, שכולו גלות ונחמה, מסופר על רגעי גלות זו (מספרת הרבנית פועה שטיינר - 'ההר הטוב הזה'). רבני העיר העתיקה באותם ימים היו – הרב האשכנזי - הרב ישראל זאב מינצברג, והרב הספרדי – הרב בן ציון חזן. הרובע נכתש כולו בהפגזות ומתקפת הלגיון, ורגע לפני שנפל בקרב – הוחלט להיכנע ולהציל את התושבים מטבח. הניפו הרבנים דגל לבן, ובסיכון עצמי יצאו אל חיילי הלגיון.
הלגיון דרש, שלכניעה יצטרף המפקד הצבאי, והרב בן ציון חזן שב לקרוא לו. בשעה הרת גורל זו, נשאר הרב מינצברג לבדו במפקדת הלגיון. והנה, מבחין מפקד הלגיון, שהרב פותח ספר ומעיין בו. התפלא המפקד ושאל- בשעת סכנה זו, אתה מעיין בספר?
ענה הרב – דווקא בשעה זו, אני לומד בספר. היום יום שישי, והלילה ליל שבת. עדתי תיאלץ, כנראה, לגלות מכאן, ובוודאי יתעוררו שאלות הלכתיות הכרוכות בכך, ועלי להשיב לשואלים. אני מעיין בספר כדי לדעת מה להשיב.
התפעל המפקד מתשובת הרב, הבין שאדם קדוש לפניו, וביקש ממנו ברכה. דרש הרב שהמפקד יבטיח, שלא יאונה לעדתו כל רע. הבטיח המפקד, והרב בירכו בברכה שלא תזיק לאיש מישראל – תעלה בדרגה בקרוב. (הברכה התקיימה).
בסיפור זה מעורבים גלותם ונחמתם של ישראל. כשנחרב הבית השני, ביקש רבן יוחנן בן זכאי את יבנה וחכמיה. ידע, שהתורה היא הערובה לנצחיות ישראל. התורה היא נצחית, ומי שחי על פיה מחובר לנצח. אדם זה, משתחרר מכבלי המציאות העכשווית העגומה, וכל כולו חי בעולם רוחני עליון ונצחי.
ואכן, מאותו יום נדודים, השתמר גם סיפור על אחיינו של הרב מינצברג, הלא הוא – הרב מן ההר, המבטא רעיון זה ('ההר הטוב הזה'). באותה שבת, נלקח הרב מן ההר בשבי מירושלים למחנה שבויים בירדן. אותה שעה, טרודות היו מחשבותיו בשאלה – כיצד עליו לנהוג על פי ההלכה. מה מותר לטלטל ומה אסור ועוד.
לימים, סיפר, שאותה שעה נעלמו לו כל נקודות העוגן של אדם רגיל. הוא הורחק ממשפחתו, מביתו, מרכושו ומכל העולם הסובב ומעגן את חיי האדם. אולם, באותה שעה, נותר עולם יציב אחד שעיגן וייצב אותו, היה זה – עולם ההלכה. התורה וההלכה הציבו לו תמרורים – כיצד עליו לנהוג, ועולם זה השאירו קשור ומחובר.
ואולי, זהו עומק דברי חז"ל – "משחרב בית המקדש, אין לקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה". כשאין בית מקדש, המקום המייצב את ישראל הוא עולם ההלכה.
אכן, התורה הופכת אותנו לעם הנצח. אך עדיין אין זו נחמה בשלמות, שהרי זו מציאות של 'בדיעבד'. זה המצב "משנחרב בית המקדש".
דומה, שהנחמה השלימה דורשת מאיתנו בדורינו זה לעלות קומה נוספת. נקודה נוספת יש בתורה שלאחר החורבן. מבחינה מעשית כבר קרוב ל2000 שנה לא מקריבים קרבנות, אך בלימוד התורה – ממשיכים ללמוד כל העת את כל התורה השלימה של ישראל, כולל – קודשים וטהרות. כך ממשיכים ישראל לחיות בתודעתם את המקדש.
ואכן, בימינו, אל לנו להסתפק ב'לשרוד' את הגלות. עלינו להתעורר, ולהפוך מחדש את המקדש לנושא חי בקרבנו. עלינו לעסוק גם בענייני בית המקדש, ומתוך כך לפעול להשבת מקדש למכונו.
עתידה התורה לשוב ולהתלבש בלבוש מעשי – בבניין המקדש, השבת הסנהדרין, ובזה נחמתינו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
