ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ברכות
- סעודה וברכות הנהנין
תשובה: אכן אנו מברכים לפני שאנו אוכלים וגם לאחר האכילה. התפקיד והמשמעות של כל ברכה שונה, כפי שנבאר להלן-
הברכה לפני האכילה היא נטילת רשות להנות מהאוכל, כשם שאדם לא נוטל חפץ מחבירו ללא רשותו, כך בברכה לפני האכילה אנו מכירים בעובדה, שהעולם הוא יצירתו של הקב"ה ומשלו אנו אוכלים. אמרו חז"ל האוכל בלא לברך כאילו גוזל את הקב"ה. מעבר לנימוס הרגיל המחייב להודות, הודאה מכובדת יותר נעשית באופן שהאדם המודה מפרט בפני מיטיבו על מה בדיוק הוא מודה לו, כך תקנו חז"ל ברכה ספציפית לכל סוג מאכל משום שכך ההודאה מכובדת יותר.
בברכה שלאחר האכילה, המיוחד הוא, שאנו מודים גם כשאנו שבעים, פעמים רבות אדם זוכר את מי שמיטיב עימו בזמן שהוא חסר או רעב, אך בשעת השבע והשלמות, אדם נוטה לשכוח את מיטיבו, בברכה שלאחר המזון אנו מודים לה' גם כשאנו שבעים. זהו לימוד גדול! להכיר טובה גם כשכבר איננו חשים את החיסרון, אנו זוכרים את הקב"ה המיטיב עימנו גם במצב זה. כוונה זו של ברכת המזון כתובה כמעט במפורש בפרשת השבוע שלנו, התורה אומרת "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלוהיך" זוהי המצווה לברך אחר האכילה ובפסוקים לאחר מכן אומרת התורה "השמר לך פן תשכח את ה' אלוהיך...פן תאכל ושבעת...ושכחת את ה' אלוהיך.." כלומר ברכת המזון מלמדת אותנו לא לשכוח את ה' בעת השבע..
לברכה לאחר האכילה יש תפקיד ומשמעות נוספת, בעת הרעב והחיסרון, אדם מחפש להשלים את הצרכים הבסיסיים שלו, זה מה שמעסיק אותו, הוא לא עסוק בשאלות הגדולות והחשובות של החיים משום שראשו לא פנוי לעסוק בהם. ברכת המזון מלמדת אותנו שאמנם הצרכים הבסיסיים של חיינו חשובים מאד, אך לא יתכן שהם יהיו תכלית הכל! לאחר האכילה, בעת השבע אנו מברכים ברכת המזון ומתפללים עבור רעיונות גדולים, ירושת הארץ בנין ירושלים ועוד, כלומר איננו מסתפקים במילוי הצרכים הבסיסיים של חיינו אלא רואים בהם הכנה חשובה הכרחית ונעימה לקראת מימוש הרעיונות הנשגבים אליהם אנו שואפים (ראה עין איה ברכות פרק ז פסקא ז).
אם נעמיק עוד במשמעות ברכת המזון נבין, שדוקא לאחר האכילה, לאחר העצמת הצד הגשמי באדם, לאחר התרחבות חייו של האדם, ברכת המזון נותנת משמעות וכיוון לכל העולם הגשמי שהתפתח בנו לאחר האכילה.
כמו כן, לפעמים אדם הנתון בעצבות, נכשל באכילה יתירה, תחושת חיסרון וריק פנימי מביאים אותו להשלים את החיסרון באכילה מיותרת, אכילה כזו מביאה על האדם תוספת צער ותחושת מגושמות מיותרת, ומבאר הרב קוק בספר מידות ראי"ה (העלאת ניצוצות סעיף ו) שגם את האכילה המיותרת ותחושת העצבות יכול האדם להפוך לשמחה! באמצעות ברכת המזון, אדם מעורר בעצמו לאחר האכילה רצונות ורעיונות טובים, כל אישיותו מתעלה, וגם האכילה המיותרת מגיעה לתיקונה, כמובן עם הזהירות להבא לאכול בשמחה לשובע נפשו ולא להוסיף אכילה מיותרת. (בכתיבת רעיונות אלו נעזרתי בפניני הלכה של הרב מלמד שליט"א).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
