ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבועות
- עניני החג
- ספריה
- מועדים
- ביכורים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
משמעותה הייחודית של התורה מיטשטשת במידה רבה, בשל שימוש באנלוגיות בלתי נכונות. כל הרואה את התורה בבחינת ספר החוקים של שיטה דתית, מעוות על-ידי כך את תפיסת היהדות, וממילא גם את הבנתה של מהות התורה. רק בשל כך יתכן שיווצרו שימושי לשון כגון: "תורת היחסות" או "תורת הבישול", הנוטלים מן התורה נקודת יסוד שבה: את היותה דבר מיוחד לעצמו, שהגדרתו היא מעצמו, ואשר משום-כך יש לו רק שימוש אחד - לתורה בלבד.
דת היא מסגרת אידאית ומעשית, הבאה להסדיר חלק מן החיים - את אותו חלק שיש לו שייכות עם עבודת האל. אולם היהדות, כפי שהיא מתבטאת בתורה, אינה יכולה ואינה מסוגלת להצטמצם בתוך מסגרת חלקית שכזו. עצם מהותה היא בתפיסת כל החיים כמערכת אחידה, מערכת הכוללת את כל דרכי ופרטי חייו של העם היהודי בתבנית מיוחדת. לפיכך התורה איננה כוללת בתוכה רק חלקים של פולחן ("בין אדם למקום") והסדרת חיי החברה ("בין אדם לחברו"), אלא גם היסטוריה ושירה, הדרכות מוסריות ודברי נבואה, קביעות מוצקות החלטיות ודברי תהיה ופקפוק.
יתר על-כן, כל המרכיבים הללו אינם באים כחלקים מיוחדים המצטרפים זה עם זה, אלא כמהות אחת שאין בה חלוקה. כדי להבחין באופי מיוחד זה, אין צורך לעבור על "כל התורה כולה"; אפילו קטע מייצג, כגון עשרת הדברות, כולל בתוכו כה רבים מהם. מצד זה התורה בנויה כחיים עצמם; שגם הם אינם נבנים כמדורים נפרדים שלכל אחד מהם דמות ואופי לעצמו. במובן זה התורה היא כמהותו של האדם, שאין בו גדרות ותחומים העוסקים רק ביחסים מיוחדים ובאספקטים מיוחדים. האדם וחייו הם לעולם תערובת של הכל יחד, של כל העולם כולו על כל צדדיו. ודאי, לצרכים מסוימים עושה אדם לעצמו מחיצות מלאכותיות בתוך הווייתו ותוחם בהן תחומים, אולם תיחום זה הוא טכני ומלאכותי. על-פי האמת, אין דבר שאינו ניזון ואינו יונק מכל שאר חלקי מהותו ברב או במעט.
התורה היא, אפוא, חלק מן ההוויה האמיתית, ומשום-כך אף היא איננה מתוחמת. פרשת קדושים (שלדעת החוקרים היא כבבואה של עשרת הדברות) עוברת בלא כל חציצה מכבוד ההורים לדיני הקרבנות, ממתנות עניים ל"ואהבת לרעך כמוך" 1 , מאיסור נקימה ונטירה לאיסור לבישת שעטנז. שהרי משום-כך היא תורה - משום שהיא מורה ומייסדת דרך של חיים עבור עם. מכלולם של החיים מצוי ומתכוון על ידי התורה. משני אלה יחד - מן העם היהודי ומן התורה, נוצרת המהות הקרויה יהדות.
הכנסתה של התורה למסגרת של דת (בין כשהיא נעשית על-ידי הכופרים בה או על-ידי המקיימים אותה) היא היא הריסתה, דחיית היותה תורה והפיכתה לדבר-מה שונה לחלוטין - לאחת מן הדתות והאמונות שבעולם. תפיסתה של התורה כדת משמעה - כליאתה בתוך תחום מוגדר, ויתר על-כן: הפקעת החיים במלואם ממנה. אם אדם מישראל הוא "דתי", הריהו שולל לפיכך את היות התורה מה שהיא. שהרי התורה תובעת ממנו להיות יהודי - לבנות את כל חייו בתוך אופי מיוחד, אשר בתוכו הכל הוא תורה.
כל משמעותה של נתינת התורה לאחר יציאת מצרים היא להשלים את יצירתו של העם, את תבניתו ואופיו שלו בכל פרטי וחלקי הוייתו. אכן, כדבריו של הרבי מקוצק, חג השבועות הוא חג מתן התורה, והחלק האחר, החשוב לא פחות, הוא המאורע האישי או הלאומי שאין לו זמן ומקום קבוע - זמן קבלת התורה, הזמן שבו התורה נעשית באמת תורת חיים.
^ 1 ויקרא יט,יח.

האם מותר לפנות למקובלים?

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

מה אכפת לך?

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

איך מגדירים כללי מלחמה?

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

למה עובדים כל כך קשה לפני פסח?

איך ללמוד אמונה?

מה המשמעות הנחת תפילין?

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















