ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- תפילות יום הכיפורים
- ספריה
- אמונה
- ארץ מול שמים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
"ומתפלל תפילה קצרה בבית החיצון, ולא היה מאריך בתפילתו, שלא להבעית את ישראל".
הכהן הגדול לא היה רשאי להתמהמה בתפילתו, כדי שלא ייבהלו ישראל, שמא אירע לו אסון באותו מקום, כמו שאירע לבני אהרן בקָרבתם לפני ה' וימותו. כי מסורת הייתה ביד חכמינו שכהן גדול המשנה דבר בעבודת הקטורת - לא היה יוצא חי משם. ומסופר בתלמוד (יומא נג, ע"ב) על אחד הכהנים שהאריך בתפילתו, והיה הדבר קשה בעיני אחיו הכהנים, וענה להם: שהתפלל עליהם ועל בית המקדש שלא יחרב, והשיבו לו שלא יהא רגיל בכך, שהרי למדנו במשנה: "לא היה מאריך בתפלתו, כדי שלא להבעית את ישראל". עד כדי כך הגיעו הדברים, שהזהירוהו שלא ירגיל עצמו בכך, ועל מה בסך הכל מדובר באריכות תפילתו? על בית המקדש שלא יחרב!
מהי אם כן תפילתו הקצרה, המקובלת הרצויה:
"יהי רצון מלפניך ה' א-לוהינו שתהא שנה זו גשומה, ואם שחונה - תהא גשומה".
הנה בתפילתו הקצרה לא הזכיר מאומה מהצרכים הרוחניים של ישראל, כמו: לימוד תורה, יראת שמים או משהו מקיום המצוות, וכן לא הזכיר משהו מן הצרכים הקיומיים כמו: 'שלא תעבור חרב מלחמה בארצנו', או חס וחלילה 'שלא תבוא מגיפה לגבולינו' וכדומה. כל מה שניתן לו לומר באותם רגעים ספורים שהיה שם - תפילה קצרה על הגשמים. מתפילה קצרה זו, ניתן ללמוד עד כמה יקרים וחשובים הם לנו הגשמים, וקודמים הם לשאר הבקשות והמשאלות של חיינו.בתלמוד ישנה הרחבה לתפילתו הקצרה בשלוש בקשות נוספות, שבעצם הן נובעות וקשורות לשאלת הגשמים, והן:
א. "לא יעדי עביד שולטן מדבית יהודה" - שלא יסור שבט מבית יהודה.
ב. "שלא יהיו עמך ישראל צריכים לפרנס זה מזה".
ג. "שלא תכנס לפניך תפילת עוברי דרכים".
(יומא נג, ע"ב. ורמב"ם, עבודת יוה"כ ד, א)
הבה וניתן את דעתנו על הרחבה משולשת זו.ב. "שלא יהיו עמך ישראל צריכים לפרנס זה מזה".
ג. "שלא תכנס לפניך תפילת עוברי דרכים".
(יומא נג, ע"ב. ורמב"ם, עבודת יוה"כ ד, א)
הבקשה האחת, על מלכות בית יהודה שלא תיבטל, מלמדת אותנו מה גדולה היא מעלתה של המלכות וחשיבותה לקיומם של ישראל. היא מהווה כלי להרבה ברכות שיחולו עליה ויימשכו ממנה ומכוחה. אנו עדים בדורנו להרבה תופעות של התמוטטות מלכויות, מה קורה לאזרחי מדינה ללא שלטון מרכזי? על חורבותיה משתלטים הרעב וההפקרות. ללא מוראהּ - איש את רעהו חיים בְּלעוֹ. הנה כאן יסודה העתיק של התפילה לשלום המלכות!
לאחר הדאגה הכללית לקיומם של ישראל, באה הבקשה השנייה, הפרטית: "ולא יהיו עמך ישראל צריכים לפרנס זה מזה". כי תקנת הכלל קודמת לצרכים הפרטיים, כחומה זו השומרת על כלל העיר, שיש להקדים בחיזוקה ולתמוך בה, לפני שמתקנים את המבצרים הפרטיים. כי מי שלא נותן יד לביצורה, מסכן את ביתו שלו (ריה"ל, כוזרי מאמר ג, יט). שתי הבקשות הללו הן הרחבה לבקשת הגשמים של הכהן הגדול בדאגה לקיום הגשמי של הכלל והפרט בישראל.
מה שלא מובנת לנו היא הבקשה השלישית: "שלא תִּכָּנֵס לפניך תפילת עוברי דרכים"! היכן מצינו בקשה על דרך השלילה? בקשה התובעת לסתום תפילתו של הזולת? נקשיב לשאלתו ולתשובתו של אחד מגדולי חכמי הלב, האדמו"ר ר' שמעון שלום מאמשינוב זצ"ל. הוא הקשה: מי הם עוברי הדרכים הללו, האם הם צדיקים? וכי תעלה על דעתך שיתפללו הצדיקים שלא ירד מטר על הארץ בשעה שהאדמה זקוקה למים? ואם הם רשעים, וכי תעלה על דעתך שתפילת רשעים תתקבל בשמים, ויימנע הגשם בעבורם? אם כך הוא הדבר, שאין דרך הצדיקים לבקש שלא ירד הגשם, ובקשת הרשעים אינה נשמעת בשמים, אם כן במה מדברים חכמינו? כנגד מי מתכוין הכהן הגדול בתפילתו? והוא השיב: המדובר בגמרא, ביהודי שכל היום עמל לפרנסתו, ועתה הוא שב לביתו ויורדים הגשמים והדרך מתמלאת בבוץ, ועגלתו שוקעת והוא תקוע באמצע הדרך, ובהיותו רטוב כולו הוא זועק: אוי! איך אגיע הביתה?... זעקתו כל כך נוגעת ללב והיא תובעת מענה! על כגון זה מבקש הכהן הגדול שלא תיכנס תפילתו, כי ישראל עמך צריכים לגשמים והם משוועים אל ה', שעליו הם נשענים ובוטחים, ו'כלל ישראל' קודמים ל'רֶבּ ישראל'!
כאן נבין את תפקידו של הכהן הגדול - להסדיר את תפלות עמך בית ישראל לפני המקום. לפני פמליא של מעלה מגיעות הרבה תפילות - חלקן רוויות בדמעות, שלפעמים הן סותרות זו את זו! מי יכריע איזו תפילה תיכנס תחילה, ואיזו תידחה?... כאן ניצב הכהן הגדול במרום הקודש ב'לפני ולפנים', במקום הֵיעלוֹת תפילתם של ישראל לשמים, משם הוא משקיף על כל צורכיהם של ישראל והוא קובע את סדר ההדרגה והעדיפויות של צורכי ישראל, בתפילה נכונה הערוכה לפני המקום בסדר הקדימויות של התפילות והבקשות, ותפילתו הקצרה מהווה תמצית ועיקר צורכיהם של ישראל! על כן בעיצומו של היום הקדוש, בפגישה עם הקודש הפנימי, ב'לפני ולפנים' של המקום, ועל דעת המקום, הוא שוטח תפילתו שם ואומר: "שלא תכנס לפניך תפילת עוברי דרכים"!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
