ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- תפילות יום הכיפורים
- ספריה
- אמונה
- ארץ מול שמים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
"ומתפלל תפילה קצרה בבית החיצון, ולא היה מאריך בתפילתו, שלא להבעית את ישראל".
הכהן הגדול לא היה רשאי להתמהמה בתפילתו, כדי שלא ייבהלו ישראל, שמא אירע לו אסון באותו מקום, כמו שאירע לבני אהרן בקָרבתם לפני ה' וימותו. כי מסורת הייתה ביד חכמינו שכהן גדול המשנה דבר בעבודת הקטורת - לא היה יוצא חי משם. ומסופר בתלמוד (יומא נג, ע"ב) על אחד הכהנים שהאריך בתפילתו, והיה הדבר קשה בעיני אחיו הכהנים, וענה להם: שהתפלל עליהם ועל בית המקדש שלא יחרב, והשיבו לו שלא יהא רגיל בכך, שהרי למדנו במשנה: "לא היה מאריך בתפלתו, כדי שלא להבעית את ישראל". עד כדי כך הגיעו הדברים, שהזהירוהו שלא ירגיל עצמו בכך, ועל מה בסך הכל מדובר באריכות תפילתו? על בית המקדש שלא יחרב!
מהי אם כן תפילתו הקצרה, המקובלת הרצויה:
"יהי רצון מלפניך ה' א-לוהינו שתהא שנה זו גשומה, ואם שחונה - תהא גשומה".
הנה בתפילתו הקצרה לא הזכיר מאומה מהצרכים הרוחניים של ישראל, כמו: לימוד תורה, יראת שמים או משהו מקיום המצוות, וכן לא הזכיר משהו מן הצרכים הקיומיים כמו: 'שלא תעבור חרב מלחמה בארצנו', או חס וחלילה 'שלא תבוא מגיפה לגבולינו' וכדומה. כל מה שניתן לו לומר באותם רגעים ספורים שהיה שם - תפילה קצרה על הגשמים. מתפילה קצרה זו, ניתן ללמוד עד כמה יקרים וחשובים הם לנו הגשמים, וקודמים הם לשאר הבקשות והמשאלות של חיינו.בתלמוד ישנה הרחבה לתפילתו הקצרה בשלוש בקשות נוספות, שבעצם הן נובעות וקשורות לשאלת הגשמים, והן:
א. "לא יעדי עביד שולטן מדבית יהודה" - שלא יסור שבט מבית יהודה.
ב. "שלא יהיו עמך ישראל צריכים לפרנס זה מזה".
ג. "שלא תכנס לפניך תפילת עוברי דרכים".
(יומא נג, ע"ב. ורמב"ם, עבודת יוה"כ ד, א)
הבה וניתן את דעתנו על הרחבה משולשת זו.ב. "שלא יהיו עמך ישראל צריכים לפרנס זה מזה".
ג. "שלא תכנס לפניך תפילת עוברי דרכים".
(יומא נג, ע"ב. ורמב"ם, עבודת יוה"כ ד, א)
הבקשה האחת, על מלכות בית יהודה שלא תיבטל, מלמדת אותנו מה גדולה היא מעלתה של המלכות וחשיבותה לקיומם של ישראל. היא מהווה כלי להרבה ברכות שיחולו עליה ויימשכו ממנה ומכוחה. אנו עדים בדורנו להרבה תופעות של התמוטטות מלכויות, מה קורה לאזרחי מדינה ללא שלטון מרכזי? על חורבותיה משתלטים הרעב וההפקרות. ללא מוראהּ - איש את רעהו חיים בְּלעוֹ. הנה כאן יסודה העתיק של התפילה לשלום המלכות!
לאחר הדאגה הכללית לקיומם של ישראל, באה הבקשה השנייה, הפרטית: "ולא יהיו עמך ישראל צריכים לפרנס זה מזה". כי תקנת הכלל קודמת לצרכים הפרטיים, כחומה זו השומרת על כלל העיר, שיש להקדים בחיזוקה ולתמוך בה, לפני שמתקנים את המבצרים הפרטיים. כי מי שלא נותן יד לביצורה, מסכן את ביתו שלו (ריה"ל, כוזרי מאמר ג, יט). שתי הבקשות הללו הן הרחבה לבקשת הגשמים של הכהן הגדול בדאגה לקיום הגשמי של הכלל והפרט בישראל.
מה שלא מובנת לנו היא הבקשה השלישית: "שלא תִּכָּנֵס לפניך תפילת עוברי דרכים"! היכן מצינו בקשה על דרך השלילה? בקשה התובעת לסתום תפילתו של הזולת? נקשיב לשאלתו ולתשובתו של אחד מגדולי חכמי הלב, האדמו"ר ר' שמעון שלום מאמשינוב זצ"ל. הוא הקשה: מי הם עוברי הדרכים הללו, האם הם צדיקים? וכי תעלה על דעתך שיתפללו הצדיקים שלא ירד מטר על הארץ בשעה שהאדמה זקוקה למים? ואם הם רשעים, וכי תעלה על דעתך שתפילת רשעים תתקבל בשמים, ויימנע הגשם בעבורם? אם כך הוא הדבר, שאין דרך הצדיקים לבקש שלא ירד הגשם, ובקשת הרשעים אינה נשמעת בשמים, אם כן במה מדברים חכמינו? כנגד מי מתכוין הכהן הגדול בתפילתו? והוא השיב: המדובר בגמרא, ביהודי שכל היום עמל לפרנסתו, ועתה הוא שב לביתו ויורדים הגשמים והדרך מתמלאת בבוץ, ועגלתו שוקעת והוא תקוע באמצע הדרך, ובהיותו רטוב כולו הוא זועק: אוי! איך אגיע הביתה?... זעקתו כל כך נוגעת ללב והיא תובעת מענה! על כגון זה מבקש הכהן הגדול שלא תיכנס תפילתו, כי ישראל עמך צריכים לגשמים והם משוועים אל ה', שעליו הם נשענים ובוטחים, ו'כלל ישראל' קודמים ל'רֶבּ ישראל'!
כאן נבין את תפקידו של הכהן הגדול - להסדיר את תפלות עמך בית ישראל לפני המקום. לפני פמליא של מעלה מגיעות הרבה תפילות - חלקן רוויות בדמעות, שלפעמים הן סותרות זו את זו! מי יכריע איזו תפילה תיכנס תחילה, ואיזו תידחה?... כאן ניצב הכהן הגדול במרום הקודש ב'לפני ולפנים', במקום הֵיעלוֹת תפילתם של ישראל לשמים, משם הוא משקיף על כל צורכיהם של ישראל והוא קובע את סדר ההדרגה והעדיפויות של צורכי ישראל, בתפילה נכונה הערוכה לפני המקום בסדר הקדימויות של התפילות והבקשות, ותפילתו הקצרה מהווה תמצית ועיקר צורכיהם של ישראל! על כן בעיצומו של היום הקדוש, בפגישה עם הקודש הפנימי, ב'לפני ולפנים' של המקום, ועל דעת המקום, הוא שוטח תפילתו שם ואומר: "שלא תכנס לפניך תפילת עוברי דרכים"!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
