ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- יום טוב
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
נהגו להתיר נדרים בער"ה אחר תפילת שחרית.
עירוב תבשילין
יש לעשות עירובי תבשילין בער"ה (יום רביעי), ע"מ להתיר לעשות ביום ב' של ר"ה (היינו ביום שישי, אך לא ביום חמישי- א' של ר"ה) מלאכות המותרות ביו"ט לצורך השבת. ובכלל זה להניח על הפלטה את התבשיל לשבת, הכנת הנרות, רחיצה לכבוד שבת וכו'.
לכתחילה יש לסיים את ההכנות והבישולים ביום שישי לכבוד שבת מבעוד יום, שיהיה ראוי להשתמש בו ביו"ט, ולכן אין להכין חמין שהולך ומתבשל במהלך השבת אלא א"כ יהיה מבושל כל צרכו עוד ביו"ט (משנב"ר תקכ"ז).
איסור הכנה מיו"ט לחבירו
אין להכין מיו"ט ראשון ליו"ט שני. ובכלל זה בישול, חימום האוכל, שטיפת כלים וכו', אלא רק לאחר צאת הכוכבים ועוד מעט תוספת זמן (שו"ע תק"ג, השנה תשע"ח בשעה 19:10). אבל מותר להוציא מן המקפיא אוכל ביו"ט ראשון ליו"ט שני ועדיף שיפשיר מוקדם ביו"ט ראשון, ע"מ שיהיה כבר ראוי לאכילה ביו"ט ראשון.
אם בישל בשוגג מיו"ט ראשון לשני האוכל מותר בדיעבד באכילה.
מלאכה ביום טוב
כל מלאכה האסורה בשבת אסורה ביום טוב, חוץ ממלאכת אוכל נפש. ואף על גב דהותרה מלאכת אוכל נפש מן התורה, מכל מקום התירו חז"ל בפת רק ממלאכת לישה ואילך, והנצרך לבישול סעודות יו"ט.
טחינה:השש"כ (פ"ז ב'-ג') מחלק בין סוגי האוכלים:
אוכלים שהם גידולי קרקע שיתקלקלו אם יטחנם מעיו"ט, כגון בננות, תפוח"ע ובצלים, מותר בלי שינוי.
אוכלים שהם גידולי קרקע שלא יתקלקלו אם יטחנם מעיו"ט, אבל טעמם יפוג אפילו במקצת, כגון קפה, חזרת ותבלין צריך שינוי, ובכל מקרה מותר אפילו בכלי המיוחד לכך.
אוכלים שהם גידולי קרקע שלא יתקלקלו וגם טעמם לא יפוג אם יטחנם מעיו"ט, כגון אגוזים ומלח, מן הדין צריך לטחון אותם קודם יו"ט, ורק בדיעבד יוכל לטוחנם ביו"ט, ואפילו בכלי המיוחד לכך, אבל צריך ע"י שינוי.
אוכלים שאינם גידולי קרקע, כגון ביצים בשר ודגים, מותר לכתחילה לטחון אותם במזלג ביו"ט בלי שינוי. ואם רגיל לטוחנם במטחנה ידנית, עדיף להכינם מבעו"י, אך אם לא עשה כן מותר בשינוי.
ובפניני הלכה כתב: מותר לרסק ירקות וגבינה במגרדת, מפני שהמגרדת מיועדת בד"כ לטחינת מאכלים לצורך אותו היום. אמנם כאשר נצרכים לרסק לצורך יו"ט מאכלים שלעיתים מרסקים לצורך כמה ימים, יש לשנות מעט, כגון שיהפוך את המגרדת, או שאם הוא רגיל לרסק ע"ג צלחת ירסק ע"ג מגש.
(הערה: הגר"מ אליהו זצ"ל החמיר ואסר לטחון או לרסק ביו"ט על ידי מטחנת יד או מגרדת אפילו בשינוי, ואפילו יפוג טעם המאכל אם יעשהו בעריו"ט. אבל לטחון בשינוי במכתשת או על ידי מזלג מותר).
קילוף:כתב השש"כ (פ"ד, י"א) קליפות שאינן ראויות למאכל (כגון תפוחי אדמה וכד'), מותר לקלף כדרכו בקולפן בלא שינוי, וכ"כ בפניני הלכה.
(הערה: הגר"מ אליהו זצ"ל החמיר לקולפם סמוך לבישול ולאכילה, ושלא יקלוף בקולפן אלא יקלוף בשינוי).
ברירה:ביו"ט להבדיל משבת דין ברירה אינו צריך להיות לאלתר אלא אפילו לבו ביום, ומותר לברור אורז או קטניות ביו"ט, וכשבורר ביו"ט, לא יברור כדרך שהוא בורר ביום חול במגש וכד' (שו"ע תק"י, ב', שש"כ פ"ד, ג').
בישול ביו"ט
לכתחילה מה שאפשר לבשל מעיו"ט יכין בעיו"ט לצורך יו"ט. אם לא הספיק לבשל, יבשל ע"י שינוי במקצת. היה אנוס, יבשל בלי שינוי. וע"י עירוב תבשילין יכול להכין כדרכו ביום שישי כל צרכי שבת (שש"כ פ"ג י"ב).
הכנת הנרות
הדבקת נרות - אסור להדביק נרות בשעוה בפמוטים שלהם ביו"ט, אך מותר לנקות הכלי ע"מ לשים נרות חדשים.
רחיצה ביום טוב
מי שרגיל בכל יום להתרחץ ומצטער, יכול להקל ולרחוץ במקלחת כל גופו ביו"ט שני, במים חמים שהוחמו מעצמם ע"י דוד שמש. ולספרדים הנוהגים ע"פ השו"ע גם ביו"ט ראשון מותר (שו"ע ורמ"א תקי"א, ב').
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
"בזאת התורה" - איזו תורה?
חג החירות
תורה מן השמים
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איך עושים קידוש?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
האם מותר לפנות למקובלים?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
