ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- יום טוב
שאלה: מותר לבשל ביום טוב את סעודות החג, אך אסור לבשל אוכל שאינו לצורך החג. כלומר אסור לבשל מיום טוב לחול, מיום אחד של ראש השנה ליום השני או מיום טוב לשבת (כשלא הניח עירוב תבשילין). השאלה היא האם אדם המבשל ביום טוב את סעודת החג יכול להוסיף ולבשל כמות גדולה יותר מהנצרך לו ליום טוב, על מנת שיוכל לאכול מהאוכל לאחר יום טוב? האם הדבר מותר או שהוא הכנה האסורה מיום טוב לחול או לשבת?
תשובה: בברייתא בגמרא (ביצה יז א) כתוב: "ממלאה אישה כל הקדירה בשר אע"פ שאינה צריכה אלא לחתיכה אחת, ממלא נחתום חבית של מים אע"פ שאינו צריך אלא לקיתון אחד, ממלאה אשה כל התנור פת מפני שהפת נאפה יפה" כלומר מותר ביום טוב להרבות בכמות הבישול והאפיה מעבר לכמות הנצרכת ליום טוב עצמו וכך נפסק להלכה בשו"ע (תקג א ב).
הראשונים דנים מדוע מותר להרבות בשיעורים ביום טוב? מדוע לא לאסור זאת משום מכין מיום טוב לחול ?
מדברי הגמרא והראשונים עולה שיש שני תנאים שאם אחד מהם מתקיים יהיה מותר להוסיף בכמות ההכנה,
א: ההוספה מועילה לאוכל המתבשל לצורך היום טוב עצמו. ב: אין טרחה (מלאכה) נוספת בהוספת הכמות.
להלן נבאר תנאים אלו:
היתר להוסיף כשמועיל לאוכל הנצרך ליום טוב עצמו
למדנו שמותר למלא את התנור בפת למרות שצריך ליום טוב רק פת אחת. הגמרא בעצמה מנמקת את ההיתר בכך שהפת הנצרכת ליום טוב נאפת יפה בזכות ריבוי הפת בתנור, ממילא יוצא שמילוי התנור בפת הוא צורך יום טוב עצמו. כך הסבירו חלק מהראשונים את ההיתר לבשל בשר בקדירה יותר מהכמות הנצרכת ליום טוב, ריבוי הבשר בסיר מוסיף טעם לבשר המתבשל ביום טוב עצמו.
היתר להוסיף כשאין טרחה נוספת בהוספת הכמות
למדנו שמותר להרתיח כמות גדולה של מים למרות שדי לו במעט מים ליום טוב. רש"י כתב שההיתר נובע מכך שהמבשל טורח טרחה אחת בלבד למרות הכמות הגדולה של המים אותה הוא מרתיח. וצריך להבין מה משמעות התנאי שלא להוסיף בטרחה, בהערות איש מצליח (הערה 4 על מ"ב ס"ק יד) הוכיחו שהאיסור להרבות טרחה הכוונה להרבות בעשיית מלאכה נוספת, כלומר פעולה המוגדרת כמלאכה במלאכות שבת ויום טוב. לכן כל עוד הסיר לא מונח על האש מותר להוסיף לו מים אעפ"י שיש טרחה בהוספה, מכל מקום אין בה תוספת מלאכה. אך כשהסיר מונח כבר על האש אין להוסיף מים שלא נצרכים לאותו היום משום שבכל תוספת הוא טורח במלאכת בישול. לפי רש"י זו סיבת ההיתר לבשל כמות בשר גדולה מהרגיל, כאמור לעיל, משום שהמבשל לא טורח טרחא נוספת בבישול הבשר.
הלכה למעשה בדין תוספת בישול ביום טוב
א: כשמבשל את סעודת החג מותר להוסיף כמות בבישול אעפ"י שאינו צריך לה ביום טוב בהתקיים אחד משני תנאים, 1: לא מוסיף מלאכה בעקבות ריבוי הכמות, למשל מותר להרתיח מים בכמות גדולה ביום טוב אע"פ שצריך ליום טוב רק לכוס אחת בלבד, ומדובר שמוסיף את המים לסיר לפני שהסיר מונח על האש. (שהרי אם מוסיף מים כשהסיר על האש בכל תוספת ותוספת הוא מבצע מלאכת בישול). מאידך המטגן שניצלים וכדו' אין לו לטגן מעבר לנצרך ביום טוב, שהרי בכל טיגון של שניצל יש טרחה (מלאכה) נוספת האסורה ביום טוב.
2: ההוספה מועילה לאוכל המתבשל ביום טוב עצמו. כגון המבשל בשר או דגים וכדו', וריבוי בשר וירקות בסיר יועיל להשביח את טעם האוכל, מותר להוסיף על הכמות הנצרכת ליום טוב. כאמור מותר להוסיף בבישול אם אחד מתנאים אלו מתקיים.
ב: מותר להוסיף אעפ"י שמתכוין בהוספה לצורך הלילה! מכל מקום לא יאמר בפיו בפירוש שהוא לצורך הלילה, (מ"ב ס"ק ו' טו').
ג: אם כבר אכל סעודת יום טוב ורוצה לבשל לצורך חול, אסור להערים ולבשל ולאכול משהו מהתבשיל ביום טוב כאילו שמבשל לצורך החג, (תקג א). זוהי הערמה אסורה! משום שניכר שאינו צריך ליום טוב את הבישול. בדיעבד אם הערים בצורה כזו אסור לאכול את האוכל בשבת (תקכז כד), אך ביום חול מותר (תקג א).
ד: כשעדיין לא אכל את סעודת החג, אך אינו צריך את הבישול לסעודת יום טוב כלל, אלא לאחר יום טוב, ומבשל ביום טוב וטועם ממנו מעט על מנת להתיר את הבישול ביום טוב, יש מחלוקת בין הפוסקים האם הערמה כזו מותרת (תקג מ"ב ס"ק ז). כמו כן אם מבשל כמה קדירות של סוגים שונים של אוכל ואינו צריך לאוכלם ביום טוב אך טועם מהם ביום טוב על מנת להתיר את הבישול, נחלקו הפוסקים בהערמה זו האם היא מותרת, (תקג א ברמ"א, תקכז כא י"א בשו"ע).
ה: אם עבר ובישל בשוגג או במזיד, (ללא הערמה) מותר לאכול את האוכל לאחר יום טוב (תקכז כג, תקג א).
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך ללמוד אמונה?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
סודו החינוכי של חודש שבט
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך ללמוד גמרא?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
אנחנו קודש למענך
איך עושים קידוש?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
הנאה ממעשה שבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
