ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
הכינוי דבק ב'מלאך', מפני שהיה קדוש עליון ופרש מענייני העולם. גם מראהו היה נורא הוד, והבריות היו מתייראים ממנו. פעם אחת, אמר רבי אברהם – 'ממלחמותיו של מלך פרוסיה למדתי דרך חדשה לעבודת הבורא. כדי להתקיף את האויב, אין צורך להתקרב אליו. אפשר ללכת מסביבו ולתוקפו מאחור עד שיהיה חייב להיכנע. כך, אין צורך להכות את הרע ישירות, אלא אפשר להיסוג אל עצם האלוקות, ולעוקפו משם, ולכופו ולהביאו לידי היפוכו'.
דמויות אלו של 'מלאכים', ולימוד חשוב זה של רבי אברהם המלאך עומדים בשורש עבודת יום הכיפורים, והם התשובה לשאלה המציקה לאנשים רבים - אמת, ביום הכיפורים אנו מתנהגים כמלאכים וכצדיקים אך בשאר השנה אנו בני אדם הנופלים וחוטאים, ואם כך – האם איננו 'משקרים' לאלוקים? ואם אנו משקרים, הכיצד מתכפרים לנו עוונות כל השנה?
התשובה נעוצה בשורש החטאים. אלו נובעים ממרוץ החיים הרגילים והחיצוניים שלנו. אנו שקועים בעולם החול והחומר ולכן נופלים לעיתים. אולם האמת היא, שהאדם מורכב משני קטבים, מבחוץ הוא חומרי ועלול ליפול בחטאים רבים, אולם בפנים הרי יש לו נשמה אלוקית קדושה וטהורה שלא שייכת לחטא כלל.
ביום הכיפורים אנו עוצרים ליום אחד את מסגרת החיים החומריים הרגילים, ונכנסים פנימה לנשמה הרוחנית והפנימית שלנו, וממילא – החטאים מתקלפים ונעלמים. כניסה זו לחלק הפנימי היא הכניסה למקום הפנימי שבו כל יהודי הוא – 'מלאך'.
מקור העניין הוא במדרש רבה (ויקרא כא, יב) המתקשה בציווי התורה על זמן עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים – "וכל אדם לא יהיה באוהל מועד בבואו לכפר בקודש עד צאתו", והרי היה שם אדם אחד הלא הוא הכהן הגדול בעצמו?
עונה המדרש – בשעה שהיה נכנס אל הקודש היו פניו בוערות כלפידים... כנאמר: "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו, כי מלאך ה' צבקות הוא". כלומר, באותה שעה – הכהן אינו אדם אלא מלאך.
והרי כידוע, הכהן הגדול לא נכנס בשם עצמו לקודש הקודשים, כי אם נכנס בשם כלל ישראל, כך שכולנו מלאכים. ואכן בפרקי דרבי אליעזר (מו) נמשלים כל ישראל ביום הכיפורים למלאכים, שאין בהם אכילה ושתיה ועוד. ביום כיפור, כולנו צמים ומשילים מעלינו את הגוף הגשמי. ביום כיפור, אנו נכנסים לקודש הקודשים הפנימי שלנו, ומגלים ששם מצויה נשמתנו האלוקית, העורגת ונכספת כל כולה לאלוקים. נשמה זו כלל לא רוצה לחטוא, וממילא אנו משילים מעלינו את מעמסת החטא, ושבים לאבינו שבשמיים.
וכך, עבודת יום הכיפורים המכוונת להפוך את כולנו ל'מלאכים', היא אותה עבודה עליה דיבר רבי אברהם המלאך. איננו מתעמתים עם הרע ישירות, אלא אנו 'נסוגים' אל עצם האלוקות הפנימית שבקרבנו – המקום הפנימי והקדוש שבקרבנו, ומשם אנו מכים את כל החטאים והרוע ומהפכים אותם לזכות.
ויהי רצון, שנזכה לראות את הכהן הגדול נכנס אל הקודש פנימה, כמלאך מיכאל משרת. ועימו, כולנו מגלים את נשמתנו הטהורה, משילים את הקליפות החיצוניות, ונחתם כולנו לשנה טובה ומתוקה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
