ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
הכינוי דבק ב'מלאך', מפני שהיה קדוש עליון ופרש מענייני העולם. גם מראהו היה נורא הוד, והבריות היו מתייראים ממנו. פעם אחת, אמר רבי אברהם – 'ממלחמותיו של מלך פרוסיה למדתי דרך חדשה לעבודת הבורא. כדי להתקיף את האויב, אין צורך להתקרב אליו. אפשר ללכת מסביבו ולתוקפו מאחור עד שיהיה חייב להיכנע. כך, אין צורך להכות את הרע ישירות, אלא אפשר להיסוג אל עצם האלוקות, ולעוקפו משם, ולכופו ולהביאו לידי היפוכו'.
דמויות אלו של 'מלאכים', ולימוד חשוב זה של רבי אברהם המלאך עומדים בשורש עבודת יום הכיפורים, והם התשובה לשאלה המציקה לאנשים רבים - אמת, ביום הכיפורים אנו מתנהגים כמלאכים וכצדיקים אך בשאר השנה אנו בני אדם הנופלים וחוטאים, ואם כך – האם איננו 'משקרים' לאלוקים? ואם אנו משקרים, הכיצד מתכפרים לנו עוונות כל השנה?
התשובה נעוצה בשורש החטאים. אלו נובעים ממרוץ החיים הרגילים והחיצוניים שלנו. אנו שקועים בעולם החול והחומר ולכן נופלים לעיתים. אולם האמת היא, שהאדם מורכב משני קטבים, מבחוץ הוא חומרי ועלול ליפול בחטאים רבים, אולם בפנים הרי יש לו נשמה אלוקית קדושה וטהורה שלא שייכת לחטא כלל.
ביום הכיפורים אנו עוצרים ליום אחד את מסגרת החיים החומריים הרגילים, ונכנסים פנימה לנשמה הרוחנית והפנימית שלנו, וממילא – החטאים מתקלפים ונעלמים. כניסה זו לחלק הפנימי היא הכניסה למקום הפנימי שבו כל יהודי הוא – 'מלאך'.
מקור העניין הוא במדרש רבה (ויקרא כא, יב) המתקשה בציווי התורה על זמן עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים – "וכל אדם לא יהיה באוהל מועד בבואו לכפר בקודש עד צאתו", והרי היה שם אדם אחד הלא הוא הכהן הגדול בעצמו?
עונה המדרש – בשעה שהיה נכנס אל הקודש היו פניו בוערות כלפידים... כנאמר: "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו, כי מלאך ה' צבקות הוא". כלומר, באותה שעה – הכהן אינו אדם אלא מלאך.
והרי כידוע, הכהן הגדול לא נכנס בשם עצמו לקודש הקודשים, כי אם נכנס בשם כלל ישראל, כך שכולנו מלאכים. ואכן בפרקי דרבי אליעזר (מו) נמשלים כל ישראל ביום הכיפורים למלאכים, שאין בהם אכילה ושתיה ועוד. ביום כיפור, כולנו צמים ומשילים מעלינו את הגוף הגשמי. ביום כיפור, אנו נכנסים לקודש הקודשים הפנימי שלנו, ומגלים ששם מצויה נשמתנו האלוקית, העורגת ונכספת כל כולה לאלוקים. נשמה זו כלל לא רוצה לחטוא, וממילא אנו משילים מעלינו את מעמסת החטא, ושבים לאבינו שבשמיים.
וכך, עבודת יום הכיפורים המכוונת להפוך את כולנו ל'מלאכים', היא אותה עבודה עליה דיבר רבי אברהם המלאך. איננו מתעמתים עם הרע ישירות, אלא אנו 'נסוגים' אל עצם האלוקות הפנימית שבקרבנו – המקום הפנימי והקדוש שבקרבנו, ומשם אנו מכים את כל החטאים והרוע ומהפכים אותם לזכות.
ויהי רצון, שנזכה לראות את הכהן הגדול נכנס אל הקודש פנימה, כמלאך מיכאל משרת. ועימו, כולנו מגלים את נשמתנו הטהורה, משילים את הקליפות החיצוניות, ונחתם כולנו לשנה טובה ומתוקה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
