ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
הכינוי דבק ב'מלאך', מפני שהיה קדוש עליון ופרש מענייני העולם. גם מראהו היה נורא הוד, והבריות היו מתייראים ממנו. פעם אחת, אמר רבי אברהם – 'ממלחמותיו של מלך פרוסיה למדתי דרך חדשה לעבודת הבורא. כדי להתקיף את האויב, אין צורך להתקרב אליו. אפשר ללכת מסביבו ולתוקפו מאחור עד שיהיה חייב להיכנע. כך, אין צורך להכות את הרע ישירות, אלא אפשר להיסוג אל עצם האלוקות, ולעוקפו משם, ולכופו ולהביאו לידי היפוכו'.
דמויות אלו של 'מלאכים', ולימוד חשוב זה של רבי אברהם המלאך עומדים בשורש עבודת יום הכיפורים, והם התשובה לשאלה המציקה לאנשים רבים - אמת, ביום הכיפורים אנו מתנהגים כמלאכים וכצדיקים אך בשאר השנה אנו בני אדם הנופלים וחוטאים, ואם כך – האם איננו 'משקרים' לאלוקים? ואם אנו משקרים, הכיצד מתכפרים לנו עוונות כל השנה?
התשובה נעוצה בשורש החטאים. אלו נובעים ממרוץ החיים הרגילים והחיצוניים שלנו. אנו שקועים בעולם החול והחומר ולכן נופלים לעיתים. אולם האמת היא, שהאדם מורכב משני קטבים, מבחוץ הוא חומרי ועלול ליפול בחטאים רבים, אולם בפנים הרי יש לו נשמה אלוקית קדושה וטהורה שלא שייכת לחטא כלל.
ביום הכיפורים אנו עוצרים ליום אחד את מסגרת החיים החומריים הרגילים, ונכנסים פנימה לנשמה הרוחנית והפנימית שלנו, וממילא – החטאים מתקלפים ונעלמים. כניסה זו לחלק הפנימי היא הכניסה למקום הפנימי שבו כל יהודי הוא – 'מלאך'.
מקור העניין הוא במדרש רבה (ויקרא כא, יב) המתקשה בציווי התורה על זמן עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים – "וכל אדם לא יהיה באוהל מועד בבואו לכפר בקודש עד צאתו", והרי היה שם אדם אחד הלא הוא הכהן הגדול בעצמו?
עונה המדרש – בשעה שהיה נכנס אל הקודש היו פניו בוערות כלפידים... כנאמר: "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו, כי מלאך ה' צבקות הוא". כלומר, באותה שעה – הכהן אינו אדם אלא מלאך.
והרי כידוע, הכהן הגדול לא נכנס בשם עצמו לקודש הקודשים, כי אם נכנס בשם כלל ישראל, כך שכולנו מלאכים. ואכן בפרקי דרבי אליעזר (מו) נמשלים כל ישראל ביום הכיפורים למלאכים, שאין בהם אכילה ושתיה ועוד. ביום כיפור, כולנו צמים ומשילים מעלינו את הגוף הגשמי. ביום כיפור, אנו נכנסים לקודש הקודשים הפנימי שלנו, ומגלים ששם מצויה נשמתנו האלוקית, העורגת ונכספת כל כולה לאלוקים. נשמה זו כלל לא רוצה לחטוא, וממילא אנו משילים מעלינו את מעמסת החטא, ושבים לאבינו שבשמיים.
וכך, עבודת יום הכיפורים המכוונת להפוך את כולנו ל'מלאכים', היא אותה עבודה עליה דיבר רבי אברהם המלאך. איננו מתעמתים עם הרע ישירות, אלא אנו 'נסוגים' אל עצם האלוקות הפנימית שבקרבנו – המקום הפנימי והקדוש שבקרבנו, ומשם אנו מכים את כל החטאים והרוע ומהפכים אותם לזכות.
ויהי רצון, שנזכה לראות את הכהן הגדול נכנס אל הקודש פנימה, כמלאך מיכאל משרת. ועימו, כולנו מגלים את נשמתנו הטהורה, משילים את הקליפות החיצוניות, ונחתם כולנו לשנה טובה ומתוקה!
סוד המנורה וסוד החנוכיה
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
למה ללמוד גמרא?
עבודת ה' לחופש
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
