ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
וזה לשונו: "הָעִקָּר לְהוֹצִיא מִזֶּה כָּל אֶחָד עֵצוֹת לְעַצְמוֹ שֶׁאֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא, יָבִין מִזֶּה עֵצוֹת לְהִתְחַזֵּק עַל יְדֵי שֶׁיְּסַלֵּק וְיַשְׁכִּיחַ מִדַּעְתּוֹ בְּכָל פַּעַם כָּל מַה שֶּׁעָבַר. וְיֵדַע וְיַאֲמִין שֶׁה' יִתְבָּרַךְ עוֹשֶה חֲדָשׁוֹת בְּכָל עֵת וְאֵין יוֹם דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ, וּבִפְרָט בְּכָל שָׁנָה שֶׁאָנוּ מְקַבְּלִים קְדֻשַּׁת רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם כִּפּוּר עַד שִמְחַת תּוֹרָה, וְאָז מְסַיְּמִין הַתּוֹרָה וְחוֹזְרִין וּמַתְחִילִין אוֹתָהּ, וְנִגְמָר בְּכָל שָׁנָה תִּקּוּנִים חֲדָשִׁים לְכָל אֶחָד בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל כָּל אֶחָד לְהִתְחַדֵּשׁ לְטוֹבָה תָּמִיד".
מפורסם המשל של המגיד מדובנא זיע"א על הפסוק "צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי וַתִּשְׁכַּח אֵל מְחֹלְלֶךָ" (דברים לב, יח), לאדם אחד ששקע בחובות עצומים, וחברו שגם הלווה לו סכום כסף הציע לו שבכל פעם שמגיע אליו בעל חוב לגבות את חובו, יעשה את עצמו כמשוגע. ובאמת, עצה זו עזרה לו, מכיוון שבכל עת שהגיע הנושה הוא הבין שבעל החוב יצא מדעתו, והתייאש מלראות את הכסף בחזרה.
יום אחד, הגיע אותו חבר שנתן לו את העצה. ראה בעל החוב שהחבר הגיע, וכהרגלו החל להתנהג בשיגעון. החבר הסתכל עליו ואמר לו, הרי אני הוא זה שנתן לך את העצה להשתגע בפני בעלי החוב, ואיך אתה מעז להשתמש בעצה הזו נגדי.
כך היא, מסביר המגיד מדובנא, התוכחה של משה לעם ישראל "צור ילדך תשי" – הקב"ה ילד אותך עם תכונת השכחה, כדי שלא תזכור כל הזמן את השלילי בחיים שלך, אבל "ותשכח א-ל מחוללך", זו תוכחה לעם ישראל שמשתמשים בתכונה זו נגד ה׳ יתברך.
כותב בעל ספר 'הלקח והלבוב' (בראשית) בשם ה'שם משמואל' זיע"א, שחודש חשון הוא כנגד שבט מנשה, מנשה נקרא על שם השכחה, כי בחודש הזה יש כוח השכחה.
בחודשי אלול תשרי חזרנו בתשובה, בראש השנה ויום כיפור התפללנו רבות בבית הכנסת, ישבנו בסוכה ושמחנו עם התורה הקדושה. אחרי כל זה, שבים אל החיים הרגילים ועלולה להיות סכנה שהאדם ישוב להרגלו הראשון כפי שהיה לפני אלול ותשרי, ויחזור למעשיו הקודמים.
כותב רבנו הקדוש רבי נחמן מברסלב זיע"א (שיחות הר"ן כו): "אצל העולם השכחה היא חסרון גדול בעיניהם. אבל בעיני יש בהשכחה מעלה גדולה. כי אם לא היתה שכחה, לא היה אפשר לעשות שום דבר בעבודת ה'. אם היה זוכר כל מה שעבר, לא היה אפשר לו להרים את עצמו לעבודתו יתברך בשום אופן. גם היו מבלבלים את האדם מאד כל הדברים שעוברים עליו. אבל עכשיו, על ידי השכחה, נשכח מה שעבר. וענין זה הוא דרך עצה טובה גדולה מאד בעבודת ה'".
לכן, צריך האדם להאמין שהקב"ה נתן לו כוח השכחה, לשכוח מהרגלי מעשיו הראשוניים ולהתחיל מחדש. ועוד, יש להאמין שיש בכוחו להמשיך קדושת ימי תשרי כל השנה, כנרמז בזמירות שבת 'דתשרי על עמיה' שישאר חודש תשרי על כל השנה.
כתוב בספרי (האזינו פיסקא שיט) 'ותשכח אל מחוללך'- 'אל שמוחל לך על כל עונותיך', ופירש ה'אמרי אמת' זיע"א, שעל ידי שאדם זוכר חסד ה' עליו שמחל לו על עוונותיו, האדם מתמלא בבושה מלפני ה' שעשה לו חסד גדול כזה, למחול עוונות גדולים כאלו, ועל ידי הבושה הוא בוש מלחטוא עוד.
כותב רבנו הקדוש זיע"א בספרו ליקוטי מוהר"ן (חלק א, עח) על הפסוק (ירמיהו לא, יט) "כי מדי דברי בו זכור אזכרנו", שלדיבור יש כוח להזכיר לאדם את האמת והתכלית, ובפרט להזכיר ליהודי איך הקב"ה מחל לו על עוונותיו, להזכיר לעצמו את ההתעלות של ימים קדושים אלו, ההשתוקקות, הכיסופים והרצון הטהור שלו לדבוק באביו שבשמים.
ועל דרך זו, אמר הרבי רבי בונם מפרשיסחא זיע"א, ששם חודש 'מרחשון' מורה על זה שעדיין מרחשות השפתיים מימי התפילה של חודש תשרי, כי נמשך כוח התפילה מחודש תשרי לחודש חשון וכך להפוך את המר למתוק.
אנו יוצאים מימים קדושים ונעלים של חגי תשרי, ימים שנקראים ירח האיתנים, שבהם עם ישראל איתנים במצוות. הקב"ה הגבהנו משפלות לאור באור החיים. יהודי מרגיש שהוא התקדש והתרומם. איך ניתן לשמור על הרמה הרוחנית וקרבת ה', כשחוזרים לשטף החיים.
בתפילות החג אמרנו את נוסח הברכה "אתה בחרתנו מכל העמים וכו' ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת". ה'חידושי הרי"מ' זיע"א, מפרש באופן מיוחד את הפסוק במשלי (יב, א) "וּזְכֹר אֶת בּוֹרְאֶיךָ בִּימֵי בְּחוּרֹתֶיךָ": בזכות אותם ימים שאומרים 'אתה בחרתנו' יש יכולת לשאוב להמשך השנה זיכרון, שבכל מה שיעבור עליו יחזיק מעמד על ידי שיזכור את מעלתו וערכו אשר שם שמים חל עליו- 'ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת'.
עוד אמרנו בתפילות החג "והשיאנו ה' אלוקינו את ברכת מועדיך", כותב הרב הקדוש רבי אהרן מקרלין זיע"א בספרו 'בית אהרן': "והשיאנו - יטעננו". שימים אלו נועדו להיטען בהכרה ש'אתה ה' אלוקינו', וזו 'ברכת מועדיך'. בזכות סגולת ימים אלו, יש לאדם את היכולת להיטען בחיבור בבורא עולם, להרגיש בעוצמה רבה את הקשר שלו אל 'ה' אלוקינו', ומתוך כך, לצבור כוחות חדשים שיהיו מונחים לפניו עבור הימים הבאים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
