ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת האנציקלופדיה התלמודית
על פי כרך א של האנציקלופדיה התלמודית, ערך אבר מן החי, פרק ז
אַךְ בָּשָׂר בְּנַפְשׁוֹ דָמוֹ לֹא תֹאכֵלוּ. (ט, ד)
רש"י: אסר להם אבר מן החי, כלומר: כל זמן שנפשו בו, לא תאכל הבשר.
חמדת האנציקלופדיה התלמודית (84)
רבנים שונים
33 - ביכורים- הפרשה באנציקלופדיה התלמודית
34 - אבר מן החי
35 - גורל
טען עוד
האם ייתכן שדבר שנאסר לבני נח מותר לישראל?
האסור ומקורו. אבר מן החי אסור באכילה, שנאמר: ולא תאכל הנפש עם הבשר (דברים יב כג) – זה אבר מן החי (ספרי ראה עז; חולין קב ב). והוא גם משבע מצוות בני נח (סנהדרין נו א).
יש שלמדו מהפסוק (בראשית ב טז): מכל עץ הגן אכל תאכל, העומד לאכילה ולא אבר מן החי; שבהמה בחייה אינה עומדת לאכילה (סנהדרין נו א). יש שלמדו מהפסוק: אכל תאכל (בראשית ב טז) – העומד לאכילה ולא אבר מן החי, שבהמה בחייה אינה עומדת לאכילה (סנהדרין שם ב ורש"י). לפי זה כבר נאסרו באבר מן החי מאדם הראשון. ויש שלמדו מהפסוק שנאמר לנח: אך בשר בנפשו דמו לא תאכל (כאן. סנהדרין נז א; רמב"ם מאכ"א פ"ה ה"א). ולפי זה לא נאסר אבר מן החי אלא מנח ואילך (רמב"ם מלכים פ"ט ה"א).
גדר האיסור בישראל ובבן נח. ביסוד האיסור של אבר מן החי לבני נח, הגדיר הר"י רבינוביץ מפוניבז' (בשו"ת נאות יעקב סי' יב) שהוא שונה מאיסורו לישראל - בישראל האיסור הוא מפני שאבר זה מת בלי שחיטה, וכשם שמיתת כולה אוסרת, לישראל כך מיתת מקצתה אוסרת. ולכן אמרו בתוספתא (חולין פ"ז): אבר מן החי חייב משום נבלה, ופירושו: גדר האיסור של אבר מן החי הוא בתורת נבלה. אבל בבני נח, שהנבלה מותרת להם, גדר איסור אבר מן החי הוא להיפך, מפני שבא מן החי ולא מן המת.
אבר הפורש מבהמה טמאה כשהיא עדין מפרכסת ששחטה ישראל או מבהמה טהורה מפרכסת ששחטה בן נח, נחלקו אמוראים אם יש בו משום אבר מן החי לבני נח, שרבי יוחנן (חולין קכא ב) אומר: מפרכסת הרי היא כחיה, ואין כאן שחיטה המתרת; וחזקיה אומר שיצאה מכלל חיה, ואין בן נח מוזהר עליה משום אבר מן החי. הלכה כדעה הראשונה (רמב"ם מלכים פ"ט הי"ב). ואף בהמה טהורה ששחטה ישראל דעת רב אחא בר יעקב (חולין לג א) שמכיון שאין לבני נח דין שחיטה, ומיתה היא המתרת להם, הרי כל זמן שהיא מפרכסת היא חיה, ואבר הפורש ממנה הוא אבר מן החי, וכן פסק הרמב"ם (שם). אבל רב פפא (שם, וכן מבואר בברייתא שם) סובר שכיון שהותרה על ידי השחיטה לישראל הותרה גם לבני נח: "מי איכא מידי דלישראל שרי ולעכו"ם אסור", וכן פסקו הרשב"א (בתורת האדם בית ב ש"ג) והטור (יו"ד סי' כז). וכן נחלקו אם בני נח מותרים באכילת בני-מעיים - שכיון שנשחטו שני הסימנים, בני המעיים התלויים בהם הם כאילו נתלשו מן הבהמה ("כמונח בדיקולא") בעודה חיה, שהרי עדיין היא מפרכסת (חולין שם).
אסור לישראל להושיט אבר מן החי לבן נח משום: ולפני עור לא תתן מכשול (ויקרא יט יד; פסחים כב ב)). ונחלקו הראשונים אם אבר המדולדל, שאינו אסור אלא מדרבנן, מותר להושיטו לבן נח (עי' ש"ך נה ס"ק יא מחלוקת הרשב"א והר"ן עם הסמ"ק).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
