ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
רבנו אשר נחפז לדלת, ושליח הקיסר תחב לידו צו מלכותי- "בפקודת הקיסר, עליך לשלם סך 20,000 מארק, עליהם התחייבת באופן אישי...".
נדהם מהרשעות, צפו ועלו הזיכרונות המרים בראשו של רבנו אשר (הלא הוא הרא"ש, שההילולא שלו תחול ב- ט' חשוון), והוא חזר בדמיונו לרגעים ההם בבית הכלא. היה זה בשנת ה' מ"ו, רבם של יהודי אשכנז, המהר"ם מרוטנבורג, נכלא באשמת בריחה מגרמניה. תלמידו הגדול רבנו אשר אסף את דמי הכופר שדרש הקיסר בעבור שחרורו של המהר"ם, ואף ערב באופן אישי על הסכום הנ"ל, אך הכול השתנה באותו ביקור.
רבנו אשר זכה לבקר את המהר"ם בתא הכלא, ולתדהמתו סירב המהר"ם שיפדוהו בסכום כה גבוה, בנימוק ש"אין פודים את השבוי יתר על כדי דמיהן" (משנה גיטין ד, ו), וכדי למנוע נסיונות סחיטה נוספים מצד השליטים. רבנו אשר נשמע כמובן לפסק רבו, והמהר"ם נותר בכלא עד לפטירתו. מאז, נעשה רבנו אשר לראש רבני אשכנז, והנה מגיעה לפתחו הדרישה המופרכת לשלם את סכום הכופר לפדיון רבו, למרות שהרב כלל לא נפדה.
המחשבות המשיכו לרוץ בראשו של הרב, אסור לו לשקוע בזיכרונות, הוא נתון בסכנת מאסר מיידית. דרישתו של הקיסר תספק את התירוץ לכלוא את הרב, ולדרוש כופר נוסף מקהילות ישראל. עליו להימלט, אך – לאן?
האם ימלט לספרד? הרי שיטת הפסיקה בספרד שונה, המנהגים שונים, וכיצד יפיץ שם את תורתו ושיטת פסיקתו השונה משיטת הפסיקה הנהוגה במקום?
והנה, צף ועולה בראשו, צו ה' לאבי האומה – "לך לך מארצך ומולדתך...". גם הוא, כאבי האומה, חייב ללכת. והנה, מבטיח ה' לאברהם – "ואגדלה שמך...", ומפרש שם רש"י: "לפי שהדרך... ממעטת את ה'...הבטיחו...על השם". בעזרת ה', תתקיים גם בו ברכת ה' לאברהם, והוא יזכה להפיץ תורה גם במקום אליו הוא הולך....
לסיפור זה הוספתי נופך דמיוני, אך הפרטים ההיסטוריים בו מבוססים. הרא"ש, ראש רבני אשכנז, נלמד לספרד בעקבות דרישת הקיסר הנ"ל. בהגיעו לספרד, התקבל בכבוד גדול על ידי ראשי הקהילות, ובמיוחד ע"י הרשב"א מגדולי הראשונים. קהילת טולידו מינתה את הרא"ש לראש בית הדין ולראש הישיבה. זוהי נקודה מיוחדת, שבה רואים את אחדות התורה בישראל ואת אהבת גדולי ישראל זה לזה, שעל אף שיטות הפסיקה השונות והמחלוקות ההלכתיות, שרתה אהבה ביניהם.
כך מתוך גזירות הגויים, התעצם עם ישראל והתעצמה התורה. ואכן, מבחינה תורנית, בריחת הרא"ש לספרד מהווה אבן דרך חשובה בתולדות הפסיקה ההלכתית, ומשפיעה על מעשינו עד היום.
הרא"ש, ואחריו בנו – רבי יעקב בעל הטורים, מהווים חוליה שמחברת את הפסיקה האשכנזית והספרדית. ראש רבני אשכנז הפך לרב חשוב בספרד, והכיר את שתי שיטות הפסיקה. מתוך כך, צמחו פסקי הרא"ש על הש"ס וספר הטור.
בהמשך, כשכתב רבי יוסף קארו את הבית יוסף ואת השולחן ערוך – ספר הפסיקה המרכזי של עם ישראל, הוא בנה את פסיקתו כמנהג יהודי ספרד על שלושת עמודי ההוראה: הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש. הרי"ף והרמב"ם ספרדים והרא"ש אשכנזי. כך שולבו הפסיקות זו בזו.
ולנו, מהווה פרשיה היסטורית זו, אבן דרך ותמרור חשוב להבנה שתורתנו אחת היא, ובסוף תמיד מתגלה, שתלמידי חכמים מרבים שלום ושלימות בעולם!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.















