ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
"וַיָּבֹא הַפָּלִיט וַיַּגֵּד לְאַבְרָם הָעִבְרִי וְהוּא שֹׁכֵן בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא הָאֱמֹרִי אֲחִי אֶשְׁכֹּל וַאֲחִי עָנֵר וְהֵם בַּעֲלֵי בְרִית אַבְרָם" (בראשית י"ד יג).
רב הסתום על המפורש בפסוק זה. נשתדל לעמוד על שתי שאלות:
א. מי הוא הפליט וממה פלט? ב. מה הקשר בין החלק הראשון של הפסוק לחלקו השני?
חז"ל זיהו את הַפָּלִיט עם עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן, שמשה רבנו נלחם בו והביסו (במדבר כ"א לג ועוד).
למה הוא מכונה פליט?
לדעת רבי יוחנן: "זה עוג שפלט מדור המבול (שברח לא"י - רש"י, אומנם עיינו זבחים דף קיג ע"ב, שם משמע שנצמד לצידי התיבה)" (נדה דף סא ע"א).
במדרש לעומת זאת הסבירו: "עושה אותו שירים שנאמר 'כִּי רַק עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים' (דברים פרק ג' יא) (במדבר רבה פרשת חקת פרשה יט). כלומר, אמרפל וחבריו הצליחו לחסל את הענקים שגרו בעבר הירדן המזרחי, אבל עוג הצליח להינצל, לא נהרג ולא נפל בשבי, לכן הצליח להגיע לאברהם ולבשר לו על נפילת אחיינו בשבי.
לפני שמשה נלחם בעוג מלך הבשן, הקב"ה היה צריך לחזקו ולעודדו. וז"ל הכתוב:
"... וַיֵּצֵא עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן לִקְרָאתָם הוּא וְכָל עַמּוֹ לַמִּלְחָמָה אֶדְרֶעִי: וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה אַל תִּירָא אֹתוֹ כִּי בְיָדְךָ נָתַתִּי אֹתוֹ וְאֶת כָּל עַמּוֹ וְאֶת אַרְצוֹ" (במדבר כ"א לג-לד).
שואלים חז"ל ממה חשש משה? ועונים "א"ר יוחנן אר"ש בן יוחי: אמר: שמא תעמוד לו זכות של אברהם אבינו, שנאמר ויבא הפליט ויגד לאברם העברי" (נדה שם).
לכאורה, העיקר חסר מן הספר, הגמרא הסבירה לנו שמשה חשש שמא תעמד לזכותו של עוג הטובה שעשה עם אברהם, שעזר לו להציל את לוט, אך אין כל הסבר מדוע זכה עוג להינצל מן המבול, או להינצל מאמרפל- נמרוד הגיבור, וחבריו?
לא זו אף זו, לדעת חז"ל עוג עזר לאברהם כחלק ממזימה שפלה, וז"ל המדרש: "ויבא הפליט אמר ר"ל משום בר קפרא: פליט היה שמו ולמה נקרא שמו עוג? שבא ומצא את אברהם עסוק במצות בעוגות הפסח, ולא בא לשם שמים אלא לשם נויה של שרה, אמר בלבו הריני מבשר אותו והגדוד הורגו ונוטל אני את שרה אשתו" (דברים רבה (וילנא) פרשת דברים פרשה א), אם זו כוונתו, מה זכות יש לו?
ברשות הקוראים, נציע את ההסבר הבא שיתרץ גם את השאלה השניה שעסקה בשאלת הקשר, בין שני חלקי הפסוק.
כבר בסוף פרשת בראשית, מפגישה אותנו התורה עם שחיתות נוראה, שפשתה בעיקר בין בעלי הכח והשררה, שניצלו את כוחם כדי לחמוס את נשותיהם היפות של החלשים. בפרשת נח, התורה מספרת לנו כי השחיתות התפשטה, בכל הרבדים של החברה "וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים" (בראשית ו' יא) ופירשו חז"ל (ורש"י בעקבותיהם) "ותנא דבי רבי ישמעאל: בכל מקום שנאמר השחתה אינו אלא דבר ערוה" (סנהדרין נז ע"א), (עיינו בדברינו לפרשיות נח ולך לך תשע"א.)הבעיות ממשיכות גם בפרשת לך לך, כשאברהם פחד שירצחו אותו כיון שיש חשש שפרעה יחמוד וייקח את שרה אשתו, כפי שאכן קרה:
"וְהָיָה כִּי יִרְאוּ אֹתָךְ הַמִּצְרִים וְאָמְרוּ אִשְׁתּוֹ זֹאת וְהָרְגוּ אֹתִי וְאֹתָךְ יְחַיּוּ:...וַיְהִי כְּבוֹא אַבְרָם מִצְרָיְמָה וַיִּרְאוּ הַמִּצְרִים אֶת הָאִשָּׁה כִּי יָפָה הִוא מְאֹד: וַיִּרְאוּ אֹתָהּ שָׂרֵי פַרְעֹה וַיְהַלְלוּ אֹתָהּ אֶל פַּרְעֹה וַתֻּקַּח הָאִשָּׁה בֵּית פַּרְעֹה" (שם, י"ב יב-טו).
בעולם עם "סולם ערכים" שכזה, מזימתו של עוג מקבלת משמעות הרבה פחות חמורה ואולי אפילו העניקה לו נקודות זכות, שהרי חבריו הנפילים היו הרבה יותר גרועים ממנו:
"וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם כִּי טֹבֹת הֵנָּה וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ:... הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵם" (בראשית ו' ב-ד). (עיינו עוד במהרש"א חידושי אגדות מסכת נדה, שם, אודות דרכו המושחתת של אביו של עוג ואכמ"ל).
הדרך להתמודדות עם בעיות מסוג זה, היא הברית שהקב"ה כרת עם אברהם ובניו בפרשתנו, היא ברית המילה שהחליפה את הברית עם כל בשר.
ההתגלות האלקית בדבר בְרִית המילה והבשורה על זרעו משרה, הייתה דווקא בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא, בַּעֲל בְרִית אַבְרָם המופיע בחלק השני של פסוקנו.
לכן חשש משה, אבל בזכות שמירת הברית, נפל עוג בידי זרעו של אברהם, בימי משה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
