ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת האנציקלופדיה התלמודית
מתי מותר ליטול שכר עבור ביקורו של חולה?
וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא. (יח, א)
רש"י: לבקר את החולה. אמר רבי חמא בר חנינא: יום שלישי למילתו היה, ובא הקב"ה ושאל בשלומו.
חמדת האנציקלופדיה התלמודית (84)
רבנים שונים
37 - אבות- הפרשה באנציקלופדיה התלמודית
38 - ביקור חולים
39 - הפרשה באנציקלופדיה התלמודית אבן שתיה
טען עוד
וביארו בגמרא (ב"מ ל ב) שאף על פי שבקור חולים בכלל מצות גמילות חסדים, בכל זאת נצטוינו על בקור חולים במיוחד, ללמד שאפילו במקום שהמבקר יטול לעצמו קצת מהחולי - כגון שהוא בן גילו של החולה, שאמרו שהוא נוטל אחד מששים בחליו - אף על פי כן מצוה עליו לבקרו.
בספר הלכות גדולות (במנין מצוות עשה) נמנית מצות בקור חולים בכלל המצוות שמן התורה; אבל הרמב"ם (שם) כתב שאינה אלא מצות עשה מדבריהם, ובהקדמתו לספר המצוות (שורש שני) ביאר שהכוונה שבתורת מצוה מיוחדת של בקור חולים היא מדבריהם, אבל היא כלולה בכלל מצות התורה של 'ואהבת לרעך כמוך' (ויקרא יט יח). עוד אמרו: רמז לבקור חולים מן התורה מנין? שנאמר: 'אם כמות כל האדם ימתון אלה ופקדת כל האדם יפקד עליהם' (במדבר טז כט) – ש"פקודת כל אדם" משמע שבני אדם פוקדים ומבקרים אותם (רש"י שם). ביקור חולים נמנה בין הדברים שהאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קימת לו לעולם הבא (שבת קכז א).
נטילת שכר. אסור ליטול שכר בעד בקור חולים (נדרים לט א). שמצוה היא ויש לו לעשות בחינם (תוס' שם), או מפני שנראה כמבזה מצות בקור חולים (פירוש הרא"ש שם). במה דברים אמורים? כשמבקרו בעמידה; אבל בישיבה מותר ליטול שכר (גמרא שם). שהרי משום מצות בקור חולים היה די בעמידה (גמ' ור"ן שם). ויש מקומות שנהגו להחמיר שלא ליטול שכר אף על הישיבה, כדי שלא יבוא ליטול שכר על העמידה (גמ' ור"ן שם).
שיעורו. אמרו בברייתא (נדרים לט ב): ביקור חולים אין לו שיעור. ופירש אביי שאפילו גדול מבקר אצל קטן, ורבא פירש אפילו כמה פעמים ביום. הרמב"ם (שם ה"ד), הטור והשולחן ערוך (שם ב) פסקו את שני הפירושים להלכה. והוא בכלל מה שאמרו במשנה (פאה רפ"א): גמילות חסדים אין לה שיעור, ופירשו בירושלמי (שם) דהיינו גמילות חסדים שבגופו. וכתבו הרמב"ם (שם), הטור והשלחן ערוך (שם): וכל המוסיף הרי זה משובח, ובלבד שלא יטריח על החולה.
ועוד כתב הרמב"ם (שם על פי נדרים שם: נוטל אחד מששים בחליו): כל המבקר את החולה כאילו נוטל חלק מחליו והקל מעליו. ובגמרא (שם מ א) אמרו: כל מי שאינו מבקר הרי זה כאילו שופך דמים. בשיטה מקובצת (שם) אמרו, שחייב לבקר אפילו אם מתבטל על ידי כך ממלאכתו; אבל בשם הרא"ם הביאו שאינו חייב להתבטל ממלאכתו לבקור חולים, שהרי התירו ליטול שכר על הישיבה עם החולה, כמבור למעלה.
מהות הבקור. המבקר את החולה צריך לפקח בצרכי החולה (פי' הרא"ש שם מ א), בענייני מיטתו ובענייני המקום אשר הוא בו (שמ"ק שם). ומעשה ברבי עקיבא שנכנס לבקר תלמיד אחד, ועל פי ציוויו כיבדו וריבצו לפניו, וחיה; אמר לו: רבי החייתני (גמ' שם).
וצריך המבקר להתפלל עליו שיתרפא (שם). וזהו עיקר המצוה של בקור חולים – שיעשה לו צרכיו, וימצא נחת רוח עם חבריו, ויבקשו עליו רחמים (רמב"ן בתורת האדם שער המיחוש). והמבקר את החולה ולא ביקש עליו רחמים - לא המצוה (רמב"ן שם; רמ"א בשו"ע שםד). בנוסח התפלה: אמר ר' חנינא: מי שיש לו חולה בתוך ביתו, צריך שיערבנו בתוך חולי ישראל (שבת יב ב) שמתוך שכוללו עם האחרים תפילתו נשמעת בזכותם של רבים (רש"י). וכשמבקש עליו רחמים – אם הוא לפניו, יכול לבקש בכל לשון שירצה; ואם מבקש שלא בפניו, לא יבקש אלא בלשון הקודש (תורת האדם ע"פ שבת שם; טוש"ע שם ה).
ביקור חולים וניחום אבלים איזה קודם? נחום אבלים קודם לבקור חולים , שנחום אבלים הוא גמילות חסד עם החיים ועם המתים (רמב"ם שם ה"ז; רמ"א בשו"ע שם). אבל הב"ח והש"ך (שם) כתבו שהדברים אמורים דוקא כשאי אפשר לקיים שניהם. אבל כשאפשר לקיים שניהם; אבל כשאפשר לקיים שניהם, בקור חולים קודם, כדי שיבקש רחמים עליו ויעשה צרכיו שהוא כאילו מחייהו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
