ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת האנציקלופדיה התלמודית
מתי מותר ליטול שכר עבור ביקורו של חולה?
וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא. (יח, א)
רש"י: לבקר את החולה. אמר רבי חמא בר חנינא: יום שלישי למילתו היה, ובא הקב"ה ושאל בשלומו.
חמדת האנציקלופדיה התלמודית (84)
רבנים שונים
37 - אבות- הפרשה באנציקלופדיה התלמודית
38 - ביקור חולים
39 - הפרשה באנציקלופדיה התלמודית אבן שתיה
טען עוד
וביארו בגמרא (ב"מ ל ב) שאף על פי שבקור חולים בכלל מצות גמילות חסדים, בכל זאת נצטוינו על בקור חולים במיוחד, ללמד שאפילו במקום שהמבקר יטול לעצמו קצת מהחולי - כגון שהוא בן גילו של החולה, שאמרו שהוא נוטל אחד מששים בחליו - אף על פי כן מצוה עליו לבקרו.
בספר הלכות גדולות (במנין מצוות עשה) נמנית מצות בקור חולים בכלל המצוות שמן התורה; אבל הרמב"ם (שם) כתב שאינה אלא מצות עשה מדבריהם, ובהקדמתו לספר המצוות (שורש שני) ביאר שהכוונה שבתורת מצוה מיוחדת של בקור חולים היא מדבריהם, אבל היא כלולה בכלל מצות התורה של 'ואהבת לרעך כמוך' (ויקרא יט יח). עוד אמרו: רמז לבקור חולים מן התורה מנין? שנאמר: 'אם כמות כל האדם ימתון אלה ופקדת כל האדם יפקד עליהם' (במדבר טז כט) – ש"פקודת כל אדם" משמע שבני אדם פוקדים ומבקרים אותם (רש"י שם). ביקור חולים נמנה בין הדברים שהאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קימת לו לעולם הבא (שבת קכז א).
נטילת שכר. אסור ליטול שכר בעד בקור חולים (נדרים לט א). שמצוה היא ויש לו לעשות בחינם (תוס' שם), או מפני שנראה כמבזה מצות בקור חולים (פירוש הרא"ש שם). במה דברים אמורים? כשמבקרו בעמידה; אבל בישיבה מותר ליטול שכר (גמרא שם). שהרי משום מצות בקור חולים היה די בעמידה (גמ' ור"ן שם). ויש מקומות שנהגו להחמיר שלא ליטול שכר אף על הישיבה, כדי שלא יבוא ליטול שכר על העמידה (גמ' ור"ן שם).
שיעורו. אמרו בברייתא (נדרים לט ב): ביקור חולים אין לו שיעור. ופירש אביי שאפילו גדול מבקר אצל קטן, ורבא פירש אפילו כמה פעמים ביום. הרמב"ם (שם ה"ד), הטור והשולחן ערוך (שם ב) פסקו את שני הפירושים להלכה. והוא בכלל מה שאמרו במשנה (פאה רפ"א): גמילות חסדים אין לה שיעור, ופירשו בירושלמי (שם) דהיינו גמילות חסדים שבגופו. וכתבו הרמב"ם (שם), הטור והשלחן ערוך (שם): וכל המוסיף הרי זה משובח, ובלבד שלא יטריח על החולה.
ועוד כתב הרמב"ם (שם על פי נדרים שם: נוטל אחד מששים בחליו): כל המבקר את החולה כאילו נוטל חלק מחליו והקל מעליו. ובגמרא (שם מ א) אמרו: כל מי שאינו מבקר הרי זה כאילו שופך דמים. בשיטה מקובצת (שם) אמרו, שחייב לבקר אפילו אם מתבטל על ידי כך ממלאכתו; אבל בשם הרא"ם הביאו שאינו חייב להתבטל ממלאכתו לבקור חולים, שהרי התירו ליטול שכר על הישיבה עם החולה, כמבור למעלה.
מהות הבקור. המבקר את החולה צריך לפקח בצרכי החולה (פי' הרא"ש שם מ א), בענייני מיטתו ובענייני המקום אשר הוא בו (שמ"ק שם). ומעשה ברבי עקיבא שנכנס לבקר תלמיד אחד, ועל פי ציוויו כיבדו וריבצו לפניו, וחיה; אמר לו: רבי החייתני (גמ' שם).
וצריך המבקר להתפלל עליו שיתרפא (שם). וזהו עיקר המצוה של בקור חולים – שיעשה לו צרכיו, וימצא נחת רוח עם חבריו, ויבקשו עליו רחמים (רמב"ן בתורת האדם שער המיחוש). והמבקר את החולה ולא ביקש עליו רחמים - לא המצוה (רמב"ן שם; רמ"א בשו"ע שםד). בנוסח התפלה: אמר ר' חנינא: מי שיש לו חולה בתוך ביתו, צריך שיערבנו בתוך חולי ישראל (שבת יב ב) שמתוך שכוללו עם האחרים תפילתו נשמעת בזכותם של רבים (רש"י). וכשמבקש עליו רחמים – אם הוא לפניו, יכול לבקש בכל לשון שירצה; ואם מבקש שלא בפניו, לא יבקש אלא בלשון הקודש (תורת האדם ע"פ שבת שם; טוש"ע שם ה).
ביקור חולים וניחום אבלים איזה קודם? נחום אבלים קודם לבקור חולים , שנחום אבלים הוא גמילות חסד עם החיים ועם המתים (רמב"ם שם ה"ז; רמ"א בשו"ע שם). אבל הב"ח והש"ך (שם) כתבו שהדברים אמורים דוקא כשאי אפשר לקיים שניהם. אבל כשאפשר לקיים שניהם; אבל כשאפשר לקיים שניהם, בקור חולים קודם, כדי שיבקש רחמים עליו ויעשה צרכיו שהוא כאילו מחייהו.
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך עושים קידוש?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איפה מדליקים נרות חנוכה בבניין?
איך להתכונן לחגים?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
הלכות קבלת שבת מוקדמת
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
למה יש כיסויים מיוחדים למשכן בזמן מסעות בני ישראל?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
