ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שבת בקראון פלזה עם הרב שמואל אליהו והרב יוני לביא ושבת שירה עם הרב סבתו
בית המדרש בית מדרש חמדת האנציקלופדיה התלמודית

כבוד מלכים

מבוסס על הערך: כבוד מלכים, שבכרך כו של האנציקלופדיה התלמודית
--- ---כסלו תשע"ט
לחץ להקדשת שיעור זה
"וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא אֶת יוֹסֵף וַיְרִיצֻהוּ מִן הַבּוֹר וַיְגַלַּח וַיְחַלֵּף שִׂמְלֹתָיו וַיָּבֹא אֶל פַּרְעֹה" (מא, יד)
רש"י: ויגלח - מפני כבוד המלכות:

עד כמה יש לכבד מלך של אומות העולם, או אף מלך רשע?

החיוב ומקורו: מלבד המצוה שנצטוו ישראל למנות להם מלך מישראל, ולהתנהג עמו באימה וביראה – שנאמר: שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ (דברים יז טו), ודרשו: שתהא אימתו עליך (משנה סנהדרין כב א) - נאמר אף חיוב לחלוק כבוד למלך, בתורת אדם שניתנה לו מלכות, ואף מלכי אומות העולם בכלל חיוב זה, והוא הנקרא כבוד מלכים (ברכות יט ב).

וכן דרשו את הכתוב: וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם וגו' (שמות ו יג), ציום לחלוק כבוד למלכות (מכילתא בא פי"ג). ועוד אמרו: לעולם תהא אימת מלכות עליך, שנאמר: וְיָרְדוּ כָל עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה אֵלַי וְהִשְׁתַּחֲווּ לִי לֵאמֹר וגו' (שמות יא ח), ולא אמר: וירדת אלי והשתחוית לי (ר' ינאי בזבחים קב א ובמנחות צח א). וכן דרשו באופן זה את הכתוב: פֶּן יִפְגָּעֵנוּ בַּדֶּבֶר אוֹ בֶחָרֶב (שמות ה ג), ולא אמר: פן יפגעך, ללמדך שחייב אדם לחלוק כבוד למלכות (שמות רבה פ"ה טו). במדרש אמרו: יְרָא אֶת יה' בְּנִי וָמֶלֶךְ (משלי כד כא), אמר הקב"ה: הוי מתיירא ממני ומן המלכות, והוי חולק כבוד למלכות (דברים רבה) – ליברמן – עמ' 64). ורבני בחיי (בכד הקמח ע' יראה) כתב, שהיראה מפני המלך הוא בכלל יראת ה', כי הוא ציוה על כך.

במלכי אומות העולם. חיוב זה לנהוג כבוד אף במלכי אומות העולם, כתב החתם סופר (אורח חיים סי' קנט) שהוא מן התורה, שהרי למדו כן מן הכתוב שהזהיר הקב"ה למשה על כך.

אבל דעת המצית השקל (על המגן אברהם סי' רכד ס"ק ז) שאינו אלא ממידת דרך-ארץ, לפי שהקב"ה חפץ לכבדם, שכן אמרו: אפילו ריש גרגותא - הממונה על החופרים חפירות למלאותם מים (רש"י) - מן שמיא מנו ליה (ברכות נח א; ב"ב צא ב).

במלך רשע. אף מלך רשע, כתב מהרש"א (זבחים שם) שראוי לחלוק לו כבוד, שהרי למדו חיובו ממה שאמרו כן במלכים רשעים. והטעם כמו שאמרו: מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא (עי' ברכות נח א), והמזלזל בכבודו כאילו פוגע בכבוד המקום. אבל התומים (סי' יז ס"ק ג) כתב שמלך רשע אין חיוב לכבדו, שכן דרשו: וְנָשִׂיא בְעַמְּךָ לֹא תָאֹר (שמות כב כז) בעושה מעשה עמך (בבא בתרא ד א), ופירש המהרש"ם (בקונטרס זכור זאת ליעקב בסוף דעת תורה יורה דעה ח"א סי' יב) בדעתו, שלא אמרו שיש לכבד מלך רשע אלא ממדת חסידות.

מי נחשב מלך? בכלל מלך, שאמרו שחייבים בכבודו, כתב החתם סופר (שם) שהוא כל שליט או שר שמברכים עליו בראייתו (היינו, כל שלטון שדן והורג במשפט ואין מי שמשנה דבריו), ואפילו הוא במדינה אחרת.

הכבוד: מכלל כבוד המלך – ל קום מפניו, וכן דרשו מה שנאמר: וַיַּגֵּד לְיַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הִנֵּה בִּנְךָ יוֹסֵף בָּא אֵלֶיךָ וַיִּתְחַזֵּק יִשְׂרָאֵל וַיֵּשֶׁב עַל הַמִּטָּה (בראשית מח ב),שנתחזק ועמד וישב (פסיקתא רבתי פ"ג), כדי לחלק כבוד למלכות (מכילתא בא פי"ג), שאמר: אף על פי שהוא בני, מלך הוא ואחלוק לו כבוד (רש"י בראשית שם).

וכן הנכנס לפני המלך, הדרך לברכו בכניסתו וביציאתו (לקח טוב [פסיקתא זוטרתא] שם מז י), וכן נאמר ביעקב כשבא לפני פרעה: וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת פַּרְעֹה (בראשית מז יז), וכן כשיצא: וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת פַּרְעֹה וַיֵּצֵא מִלִּפְנֵי פַרְעֹה (שם שם י) כדרך הנפטרים מלפני שרים, שמברכים אותם ונוטלים רשות (רש"י שם). וכן מה שנאמר ביוסף שאמר: אֱלֹהִים יַעֲנֶה אֶת שְׁלוֹם פַּרְעֹה (בראשית מא טז), דרשו: שחלק כבוד למלכות (מכילתא שם).

אף לבוא לפני המלך בצורה מכובדת, הוא מכבוד המלכות, וכן דרשו מה שנאמר ביוסף: וַיְגַלַּח וַיְחַלֵּף שִׂמְלֹתָיו וַיָּבֹא אֶל פַּרְעֹה (כאן) - לחלוק כבוד למלכות (בראשית רבה פ"ט ט). וכן מה שנאמר: כִּי אֵין לָבוֹא אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ שָׂק (אסתר ד ב), פירש האבן עזרא שהוא דרך בזיון למלכות.
עוד בנושא חמדת האנציקלופדיה התלמודית
שאל שאלה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il