ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכות תלמוד תורה
- רמב"ם יומי – הלכות תלמוד תורה – 90 שניות על הרמב"ם היומי
האב מצווה ללמד את בנו תורה משיתחיל הבן לדבר. חיוב זה קודם לחיוב של הרב ללמד את תלמידו המצווה ללמד תורה שבעל פה בחינם ותורה שבכתב בשכר. החיוב של אדם ללמד עצמו קודם לכל (אא''כ בנו חכם יותר ממנו).
כל איש מישראל מצווה ללמוד תורה אף אם הוא עני ובעל יסורין עד יום מותו, אך מהראוי שילמד אדם תורה קודם שנשא אישה בזמן שדעתו פנויה. אישה אינה מצווה ללמוד תורה אך אם למדה יש לה שכר, ואין לאדם ללמד בתו תורה.
בתחילת למידתו על האדם לשלש לימודו שליש בתורה שבכתב, שליש בתורה שבע''פ ושליש בהעמקה ועיון. משיגדיל, עליו ללמוד בעיון כל ימיו ולעסוק בתורה שבכתב ובע''פ רק כדי שלא ישכח.
נקודות להרחבה:
1. הרמב''ם מתחיל את הפרק דווקא ממצוות לימוד התורה לאחרים ורק לאחר מכן עובר למצוות תלמוד תורה. האחרונים דייקו מכאן שיסוד לימוד התורה הוא העברת המסורת מדור לדור.
רמב"ם יומי – הלכות תלמוד תורה – 90 שניות על הרמב"ם היומי (8)
הרמב"ם היומי
7 - הלכות תלמוד תורה פרק ז' - הרמב"ם היומי
8 - לב הלימוד - הלכות תלמוד תורה
טען עוד
פרק ב:
חובה על כל עיר לייסד בית ספר. בית הספר מתחיל מגילאי שש- שבע ולומדים בו כל השנה (מלבד ימים טובים) כל היום ומקצת מן הלילה (ואפילו לבניין בית המקדש אין מבטלים אותם!). המלמד צריך להיות נשוי, ירא שמים ומהיר לקרוא ולדקדק. בכל כיתה לומדים עשרים וחמישה תלמידים. מעשרים וחמישה עד ארבעים מוסיפים סייע ויותר מארבעים מפצלים לשתי כיתות. תלמיד מוכשר מעבירים אותו למלמד יותר מוכשר באותה עיר, בתנאי שאין סכנה בדרכים. השכנים לא יכולים למחות במי שרוצה להיות מלמד ולא המלמד במתחרה שלו ''השם חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר''.
נקודה להרחבה:
חז''ל היו מהראשונים בעולם שייסדו מערכת של לימוד בגיל צעיר והדרכותיהם מיושמות עד היום בבתי הספר בארץ ובעולם (מלבד מספר שעות הלימוד וימי החופשה...).
פרק ג:
מצוות תלמוד תורה שקולה כנגד כל המצוות ממילא כל מצווה שיכולה להיעשות על ידי אחרים אינה דוחה תלמוד תורה. כתר תורה גדול מכתר כהונה ומלכות, אך בשביל לזכות לכתר תורה אין לרדוף אחרי העושר אלא להסתפק במועט, להסיר התאוות מליבו, ללמוד כל לילה ולהמית עצמו באהלה של תורה. אין להתפרנס מן התורה אלא עוסק במלאכתו כדי חייו ושאר יומו ולילו עוסק בתורה.
נקודה להרחבה:
הרמב''ם החמיר מאוד בעניין המתפרנס מהתורה וכתב דברים חריפים מאוד נגדו (''חלל את השם... ונטל חייו מן העולם הבא'') אך גם הרמב''ם התיר למלמדי תורה לקבל שכרם. רבים חלקו על דברי הרמב''ם וכבר העיר הכסף משנה במקום ''...וראינו כל חכמי ישראל קודם זמן רבינו ואחריו נוהגים ליטול שכרם מן הצבור וגם כי נודה שהלכה כדברי רבינו בפירוש המשנה אפשר שהסכימו כן כל חכמי הדורות משום עת לעשות לה' הפרו תורתך שאילו לא היתה פרנסת הלומדים והמלמדים מצויה לא היו יכולים לטרוח בתורה כראוי והיתה התורה משתכחת ח''ו ובהיותה מצויה יוכלו לעסוק ויגדיל תורה ויאדיר''.
פרק ד:
לצורך לימוד תורה יש צורך שגם התלמיד וגם הרב יהיו הולכים בדרך טובה אך אם לא- מחזירין אותן למוטב תחילה ואחר כך לומדים. סדר הלימוד שהרב באמצע והתלמידים סביבו, ואין לרב לכעוס על התלמידים שלא הבינו אא''כ התרשלו בלימודם. בעבר היה נהוג שהרב מלמד על ידי תורגמן המשמיע דברי הרב לרבים.
השואל את הרב שואל בדרך ארץ בעניין שהרב עוסק, אך הרב השואל את התלמידים כדי לבחון אותם יכול לשאול אותם מעניין אחר ואף להטעות אותם כדי לבחון אם הם זוכרים את מה שלמדו.
קדושת בית המדרש חמורה ולפיכך אין ישנים בו ומדברים בו רק בדברי תורה.
נקודה להרחבה:
היחס בין בית המדרש לבית הכנסת כפול- מצד אחד קדושת בית המדרש חמורה מקדושת בית הכנסת ואין הופכין בית מדרש לבית כנסת, אך מצד שני מכיוון שבית המדרש הוא ביתם של הלומדים התירו להם לאכול ולשתות בו בניגוד לבית הכנסת.
פרק ה:
התלמיד מצווה בכבוד רבו המובהק יותר מכבוד אביו וממילא מצווה בכל הלכות כיבוד אב גם ביחס לרבו. אסור לו להורות בפניו. אסור לו לקרות לרבו בשמו ולדבר אתו כדרך החברים אלא ביראה ובכבוד. לא יושב במקומו, לא נכנס עמו למרחץ, עומד בפניו ומשמש אותו כמו עבד לאדונו. הרב יכול למחול על כבודו בדינים אלו, ובכל זאת מצווה התלמיד לתת לו הידור למרות שמחל. גם הרב מצווה לכבד את תלמידיו ולאהבם שהם מוסיפים חכמתו ומהנים אותו בעולם הזה ולעולם הבא.
רבו שאינו מובהק מצווה לעמוד בפניו ולקרוע עליו טפח בלבד (עיין בפרק הבא).
לא כל אחד ראוי להורות אלא רק תלמיד הראוי להוראה והמלמד כשאינו ראוי מחריב את העולם ומכבה נרה של תורה.
פרק ו:
עומדים בפני כל חכם ובפני זקן המופלג בזקנה. עומדים מפניהם משיכנסו לתוך ארבע אמות עד שיעבור אלא אם כן מדובר בנשיא ובאב בית דין. תלמיד היושב לפני רבו עומד לפניו לא יותר מפעמיים ביום. תלמידי חכמים לא יוצאים לעבוד בצרכי העיר ומכבדים אותם במסחר ובבית הדין.
איסור חמור לבזות חכם או לשנוא אותם, וכל המבזה חכם בפני עדים מנדים אותו וקונסים אותו קנס כספי. על עשרים וארבעה דברים מנדים את האדם. דיני הנידוי והחרם יתבארו בפרק הבא.
נקודה להרחבה:
ההלכה שתלמידי חכמים לא יוצאים לעבודות העיר קשורה לפולמוס הגדול בעניין גיוס בחורי ישיבות לצבא. יש שלמדו מכאן לפטור בחורי ישיבות, אך רבים דחו שכאן אין המדובר במלחמת מצווה אלא בצורכי הציבור. אך יש ללמוד מכאן שאין לטעון כנגד בחורי הישיבות את טענת ה''שוויון בנטל'' הנשמעת, שהרי מהנטל הציבורי חכמים אכן פטרו אותם.
פרק ז:
אגב דין המבזה תלמידי חכמים החייב נידוי מובאים הלכות נידוי וחרם בפרק זה. הנידוי והחרם חלים על ידי אמירה ומותרים על ידי אמירה בשלושה הדיוטות או יחיד מומחה. המנודה שלא ביקש להתיר נידויו ששים יום- מחרימים אותו. המנודה אסור בתספורת וכיבוס ולא יושבים עמו בארבע אמות או מצרפים אותו לדברים שבקדושה. המוחרם חמור ממנו ואסור ללמד וללמוד מאחרים ולא סוחרים אתו אלא קצת בשביל פרנסתו. חכמים יכולים גם להחרים את כל מי שיעבור על דינים אלו. מי שנידו אותו בחלום צריך עשרה שיתירו לו את הנידוי. חכם שהתחייב נידוי לא מנדים אותו מיד אלא דנים בכך הרבה ומנדים אותו בצנעה. למרות שיש כוח לחכם לנדות לכבודו עדיף שיעלים עיניו וימחל על כבודו אלא אם כן הביזיון נעשה בפרהסיא שאז זהו בזיון לתורה כשמוחל ועליו לנקום ולנטור למבזה את התורה.
נקודה להרחבה:נושא חכם שסרח וההבדל הדק שבין צנעה לפרהסיא הפך בשנים האחרונות לצערנו לרלוונטי סביב נושא ''פורום תקנה'' ודומיו.
הרמב"ם היומי
רמב"ם יומי – הלכות מתנות עניים – 90 שניות על הרמב"ם היומי ספר זרעים הלכות מתנות עניים ב'
מנחה: גולן אזולאי
רמב"ם יומי – הלכות עדות – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות עדות פרק ח' - הרמב"ם היומי
מנחה: גולן אזולאי
רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות תפילה וברכת כוהנים פרק ז' - הרמב"ם היומי
מנחה: גולן אזולאי
רמב"ם יומי – הלכות תלמוד תורה – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות תלמוד תורה פרק ז' - הרמב"ם היומי
מנחה: ישי לפידות
רמב"ם יומי – הלכות תלמוד תורה – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות תלמוד תורה פרק ה' - הרמב"ם היומי
מנחה: גולן אזולאי
רמב"ם יומי – הלכות תלמוד תורה – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות תלמוד תורה פרק ו' - הרמב"ם היומי
מנחה: נתי רביץ
רמב"ם יומי – הלכות תלמוד תורה – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות תלמוד תורה פרק ב' - הרמב"ם היומי
מנחה: נתי רביץ
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מה המשמעות הנחת תפילין?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך מותר לנקות בגדים בשבת?
מה זה אומר בחזקת בשרי?
איך ללמוד אמונה?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
אנחנו קודש למענך
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
