ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכות תלמוד תורה
- רמב"ם יומי – הלכות תלמוד תורה – 90 שניות על הרמב"ם היומי
האב מצווה ללמד את בנו תורה משיתחיל הבן לדבר. חיוב זה קודם לחיוב של הרב ללמד את תלמידו המצווה ללמד תורה שבעל פה בחינם ותורה שבכתב בשכר. החיוב של אדם ללמד עצמו קודם לכל (אא''כ בנו חכם יותר ממנו).
כל איש מישראל מצווה ללמוד תורה אף אם הוא עני ובעל יסורין עד יום מותו, אך מהראוי שילמד אדם תורה קודם שנשא אישה בזמן שדעתו פנויה. אישה אינה מצווה ללמוד תורה אך אם למדה יש לה שכר, ואין לאדם ללמד בתו תורה.
בתחילת למידתו על האדם לשלש לימודו שליש בתורה שבכתב, שליש בתורה שבע''פ ושליש בהעמקה ועיון. משיגדיל, עליו ללמוד בעיון כל ימיו ולעסוק בתורה שבכתב ובע''פ רק כדי שלא ישכח.
נקודות להרחבה:
1. הרמב''ם מתחיל את הפרק דווקא ממצוות לימוד התורה לאחרים ורק לאחר מכן עובר למצוות תלמוד תורה. האחרונים דייקו מכאן שיסוד לימוד התורה הוא העברת המסורת מדור לדור.
רמב"ם יומי – הלכות תלמוד תורה – 90 שניות על הרמב"ם היומי (8)
הרמב"ם היומי
7 - הלכות תלמוד תורה פרק ז' - הרמב"ם היומי
8 - לב הלימוד - הלכות תלמוד תורה
טען עוד
פרק ב:
חובה על כל עיר לייסד בית ספר. בית הספר מתחיל מגילאי שש- שבע ולומדים בו כל השנה (מלבד ימים טובים) כל היום ומקצת מן הלילה (ואפילו לבניין בית המקדש אין מבטלים אותם!). המלמד צריך להיות נשוי, ירא שמים ומהיר לקרוא ולדקדק. בכל כיתה לומדים עשרים וחמישה תלמידים. מעשרים וחמישה עד ארבעים מוסיפים סייע ויותר מארבעים מפצלים לשתי כיתות. תלמיד מוכשר מעבירים אותו למלמד יותר מוכשר באותה עיר, בתנאי שאין סכנה בדרכים. השכנים לא יכולים למחות במי שרוצה להיות מלמד ולא המלמד במתחרה שלו ''השם חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר''.
נקודה להרחבה:
חז''ל היו מהראשונים בעולם שייסדו מערכת של לימוד בגיל צעיר והדרכותיהם מיושמות עד היום בבתי הספר בארץ ובעולם (מלבד מספר שעות הלימוד וימי החופשה...).
פרק ג:
מצוות תלמוד תורה שקולה כנגד כל המצוות ממילא כל מצווה שיכולה להיעשות על ידי אחרים אינה דוחה תלמוד תורה. כתר תורה גדול מכתר כהונה ומלכות, אך בשביל לזכות לכתר תורה אין לרדוף אחרי העושר אלא להסתפק במועט, להסיר התאוות מליבו, ללמוד כל לילה ולהמית עצמו באהלה של תורה. אין להתפרנס מן התורה אלא עוסק במלאכתו כדי חייו ושאר יומו ולילו עוסק בתורה.
נקודה להרחבה:
הרמב''ם החמיר מאוד בעניין המתפרנס מהתורה וכתב דברים חריפים מאוד נגדו (''חלל את השם... ונטל חייו מן העולם הבא'') אך גם הרמב''ם התיר למלמדי תורה לקבל שכרם. רבים חלקו על דברי הרמב''ם וכבר העיר הכסף משנה במקום ''...וראינו כל חכמי ישראל קודם זמן רבינו ואחריו נוהגים ליטול שכרם מן הצבור וגם כי נודה שהלכה כדברי רבינו בפירוש המשנה אפשר שהסכימו כן כל חכמי הדורות משום עת לעשות לה' הפרו תורתך שאילו לא היתה פרנסת הלומדים והמלמדים מצויה לא היו יכולים לטרוח בתורה כראוי והיתה התורה משתכחת ח''ו ובהיותה מצויה יוכלו לעסוק ויגדיל תורה ויאדיר''.
פרק ד:
לצורך לימוד תורה יש צורך שגם התלמיד וגם הרב יהיו הולכים בדרך טובה אך אם לא- מחזירין אותן למוטב תחילה ואחר כך לומדים. סדר הלימוד שהרב באמצע והתלמידים סביבו, ואין לרב לכעוס על התלמידים שלא הבינו אא''כ התרשלו בלימודם. בעבר היה נהוג שהרב מלמד על ידי תורגמן המשמיע דברי הרב לרבים.
השואל את הרב שואל בדרך ארץ בעניין שהרב עוסק, אך הרב השואל את התלמידים כדי לבחון אותם יכול לשאול אותם מעניין אחר ואף להטעות אותם כדי לבחון אם הם זוכרים את מה שלמדו.
קדושת בית המדרש חמורה ולפיכך אין ישנים בו ומדברים בו רק בדברי תורה.
נקודה להרחבה:
היחס בין בית המדרש לבית הכנסת כפול- מצד אחד קדושת בית המדרש חמורה מקדושת בית הכנסת ואין הופכין בית מדרש לבית כנסת, אך מצד שני מכיוון שבית המדרש הוא ביתם של הלומדים התירו להם לאכול ולשתות בו בניגוד לבית הכנסת.
פרק ה:
התלמיד מצווה בכבוד רבו המובהק יותר מכבוד אביו וממילא מצווה בכל הלכות כיבוד אב גם ביחס לרבו. אסור לו להורות בפניו. אסור לו לקרות לרבו בשמו ולדבר אתו כדרך החברים אלא ביראה ובכבוד. לא יושב במקומו, לא נכנס עמו למרחץ, עומד בפניו ומשמש אותו כמו עבד לאדונו. הרב יכול למחול על כבודו בדינים אלו, ובכל זאת מצווה התלמיד לתת לו הידור למרות שמחל. גם הרב מצווה לכבד את תלמידיו ולאהבם שהם מוסיפים חכמתו ומהנים אותו בעולם הזה ולעולם הבא.
רבו שאינו מובהק מצווה לעמוד בפניו ולקרוע עליו טפח בלבד (עיין בפרק הבא).
לא כל אחד ראוי להורות אלא רק תלמיד הראוי להוראה והמלמד כשאינו ראוי מחריב את העולם ומכבה נרה של תורה.
פרק ו:
עומדים בפני כל חכם ובפני זקן המופלג בזקנה. עומדים מפניהם משיכנסו לתוך ארבע אמות עד שיעבור אלא אם כן מדובר בנשיא ובאב בית דין. תלמיד היושב לפני רבו עומד לפניו לא יותר מפעמיים ביום. תלמידי חכמים לא יוצאים לעבוד בצרכי העיר ומכבדים אותם במסחר ובבית הדין.
איסור חמור לבזות חכם או לשנוא אותם, וכל המבזה חכם בפני עדים מנדים אותו וקונסים אותו קנס כספי. על עשרים וארבעה דברים מנדים את האדם. דיני הנידוי והחרם יתבארו בפרק הבא.
נקודה להרחבה:
ההלכה שתלמידי חכמים לא יוצאים לעבודות העיר קשורה לפולמוס הגדול בעניין גיוס בחורי ישיבות לצבא. יש שלמדו מכאן לפטור בחורי ישיבות, אך רבים דחו שכאן אין המדובר במלחמת מצווה אלא בצורכי הציבור. אך יש ללמוד מכאן שאין לטעון כנגד בחורי הישיבות את טענת ה''שוויון בנטל'' הנשמעת, שהרי מהנטל הציבורי חכמים אכן פטרו אותם.
פרק ז:
אגב דין המבזה תלמידי חכמים החייב נידוי מובאים הלכות נידוי וחרם בפרק זה. הנידוי והחרם חלים על ידי אמירה ומותרים על ידי אמירה בשלושה הדיוטות או יחיד מומחה. המנודה שלא ביקש להתיר נידויו ששים יום- מחרימים אותו. המנודה אסור בתספורת וכיבוס ולא יושבים עמו בארבע אמות או מצרפים אותו לדברים שבקדושה. המוחרם חמור ממנו ואסור ללמד וללמוד מאחרים ולא סוחרים אתו אלא קצת בשביל פרנסתו. חכמים יכולים גם להחרים את כל מי שיעבור על דינים אלו. מי שנידו אותו בחלום צריך עשרה שיתירו לו את הנידוי. חכם שהתחייב נידוי לא מנדים אותו מיד אלא דנים בכך הרבה ומנדים אותו בצנעה. למרות שיש כוח לחכם לנדות לכבודו עדיף שיעלים עיניו וימחל על כבודו אלא אם כן הביזיון נעשה בפרהסיא שאז זהו בזיון לתורה כשמוחל ועליו לנקום ולנטור למבזה את התורה.
נקודה להרחבה:נושא חכם שסרח וההבדל הדק שבין צנעה לפרהסיא הפך בשנים האחרונות לצערנו לרלוונטי סביב נושא ''פורום תקנה'' ודומיו.
הרמב"ם היומי
רמב"ם יומי – הלכות גירושין – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות גירושין פרק א' - הרמב"ם היומי
מנחה: דן שפירא
רמב"ם יומי – הלכות תלמוד תורה – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות תלמוד תורה פרק ד' - הרמב"ם היומי
מנחה: דן שפירא
רמב"ם יומי – הלכות תלמוד תורה – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות תלמוד תורה פרק ז' - הרמב"ם היומי
מנחה: ישי לפידות
רמב"ם יומי – הלכות תלמוד תורה – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות תלמוד תורה פרק א' - הרמב"ם היומי
מנחה: גולן אזולאי
רמב"ם יומי – הלכות תלמוד תורה – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות תלמוד תורה פרק ג' - הרמב"ם היומי
מנחה: ישי לפידות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
