ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- פיתוח האישיות ותיקון המידות
- העצמה אישית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
חז"ל מלמדים אותנו שאין אדם חוטא אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות. במילים אחרות, האדם לא נמצא באיזון נפשי - פנימי, ומה שמנחה אותו זו לא התבונה וההכרה – זו 'רוח שטות'. מערכת קבלת ההחלטות שלו נפגעת והוא בוחר לחטוא – לעצמו ולאחרים. לו היה עוצר האדם לרגע, מאזן את עצמו, ואוחז בתבונה בהגה קבלת החלטותיו, בוודאי היה בוחר בטוב.
פעמים רבות אנו חווים תחושה של פספוס גדול לאחר שבחרנו לא טוב. לאחר שהרגענו את עצמינו וחזרנו לאיזון, אנו לא מבינים איך בכלל הגענו למצב טיפשי כל כך, בו בחרנו לא טוב. אילו רק היינו משקיעים מעט מחשבה ולא נותנים ל'רוח שטות' להוביל אותנו... 'סוף מעשה במחשבה תחילה' משמעותו פעולה מתוך מצב של איזון, בו השכל יושב בראש 'משולש החיים' ומנהל את העניינים.
פעמים יושבת לה מילה על קצה הלשון שאני מאוד רוצה לומר. אם רגש הכעס יגבר ויפר את האיזון החשוב כל כך, אמצא את עצמי מצטער על דברים שאמרתי, שאני כבר לא יכול להחזיר אותם. עיכוב של שניה אחת בלבד, לחזור למצב של איזון, יגרום לי לשקול ולהחליט בתבונה אם כדאי בכלל לומר את הדברים, ואם כן מה יהיה הניסוח המתאים ובאיזה טון. מעתה, המילים לא ישלפו מה'בטן' בצורה לא מאוזנת, אלא יאמרו מתוך איזון פנימי וביישוב הדעת.
לא בכדי הברכה הראשונה בברכות השחר היא 'הנותן לשכוי בינה' ובתפילת העמידה היא 'אתה חונן לאדם דעת'. האדם האידאלי, יודע להימצא כמעט תמיד במצב של איזון נפשי בו ההכרה והדעת הם המנוע המרכזי שלו.
לא בכדי פתח הרמ"א את הערותיו לשולחן ערוך בכלל הגדול בתרה ובמעלות הצדיקים: "שִויתי ה' לנגדי תמיד". במצב של איזון נפשי - פנימי, האדם מכיר בעובדה שבכל רגע ובכל מעשה שלו הוא עומד לפני ה'. זה מביא אותו לידי יראת שמים, ומונע ממנו את אותה 'רוח שטות' המביאה אותו לידי חטא.
איזון זה גם מזכיר לו שהוא עצמו מ.ל.ך ובנו של מלך מלכי המלכים, והוא מתנהג בהתאם וממילא לא חוטא. כאמרה הנאמרת בשם הצדיק רבי אהרן מקרלין זצ״ל, "החטא הנורא ביותר שיהודי עלול לחטוא הוא – לשכוח שהוא בן מלך", ובשם הצדיק רבי שלמה קרלינער זי״ע, ״עיקר יצר הרע הוא – לשכוח שהוא בן מלך״.
ככל שנתאמן ונרבה להימצא יותר במצב של איזון, כך נמנע את כניסתה של 'רוח השטות' אל קרבנו ונשמיט בכך את יסוד החטא. בכך נשוב בתשובה שלימה ואמיתית לא רק מהחטאים של העבר אלא ובעיקר מכך שנרכוש לעצמו כלי חשוב להימנע מחטאים אלה ואחרים בעתיד.
והבא להיטהר ה' מסייע לו.
הארות והערות, שאלות ורעיונות לנושאים שמעניינים אתכם, יתקבלו בשמחה: [email protected]
העצמה אישית (48)
הרב יוסף שריקי
12 - הגיע הזמן למלוך!
13 - מה מפיל אותנו?
14 - דיאטה מנצחת!
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
