ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- וידעת היום
בעל התניא (מא) אומר שאהבה ויראה הן שתי הכנפיים שאיתם האדם יכול להתרומם, עם כנף אחת אי אפשר להתרומם, ואפילו לא עם הכנף הימנית שהיא יותר חזקה מהכנף השמאלית. צריך אהבה ויראה, אהבה בשביל קיום מצוות העשה בצורה הכי שלמה שאפשר, ויראה בשביל הימנעות ממצוות הלא תעשה. זוהי ההדרכה הבסיסית, ראשית כול לדעת ששלמות העבודה היא אהבה ויראה.
מתוך כך - תורה ומצוות. זו הנשמה של קיום התורה והמצוות, הכוונה היא הנשמה של המעשה, אדם שעושה מעשה עושה פעולה, וכשהוא מכוון במעשה הוא נתן למעשה נשמה. תפילה ללא כוונה היא כגוף בלא נשמה, וגם מצווה ללא כוונה היא כגוף בלא נשמה, לעשות את המעשים באופן כזה שהם ינבעו מעומקא דליבא. אור החיים (ויקרא יח, ד) מביא מהזוהר (תקוני זוהר כט) שהאותיות של המילה מצווה, מ' צ' בא"ת ב"ש זה י', ה', והאותיות האחרונות הן ו', ה'. אם כן, במילה מצווה האותיות ו', ה' גלויות, והאותיות י', ה' כמוסות בצורה של א"ת ב"ש. זאת משום שהאותיות י', ה' זו הכוונה, והאותיות ו', ה' הן התורה והמצוות. ניתן לומר שהם שישה סדרי משנה וחמישה חומשי תורה, הצד הגלוי בהופעה של שם ה'. הצד הפנימי הוא נסתר, האותיות הראשונות, היראה והאהבה.
עבודת ה' השלימה היא עם כל הכוונות, עם כל הלב האוהב והירא וזה לא תרתי דסתרי. במבט פשוט, שתי המידות האלו הן תרתי דסתרי; כשאדם אוהב מישהו הוא רוצה להתחבר, להידבק בו ולהתקרב אליו. לעומת זאת, אדם שירא לא מנסה להתקרב, הוא נרתע. אם כן, איך האדם יכול להיות גם ירא וגם אוהב? הרמב"ם בהלכות יסודי התורה מדבר על זה (פ"ב, הל' א- ב) ואומר שכאשר האדם מתבונן בגדולה האלוקית, רואה את הגודל האלוקי, את גודל מעשי הבריאה, הוא משתוקק להתקרב אל ה', להיות קרוב אל הגודל הזה ואל השלמות הזאת; אך כשהוא מתבונן בעומק הנפלא הזה הוא נרתע, מרגיש כל כך אפסי כלפיו, ירא להתבונן ולא מעז להתקרב.
זאת אומרת, ששתי הרגשות הללו באות מאותה מציאות של התבוננות בגדולת ריבונו של עולם. מצד אחד ההתבוננות הזאת מושכת מאוד להתקרב אל הקב"ה, אל הטוב והשלמות, ומצד שני האדם מסתכל על עצמו ורואה כמה הוא בטל ואפסי לגביו, ומיהו שיפנה ויתקרב אל ריבונו של עולם.
אולם האדם רואה שהוא לא יכול אחרת, הוא חייב להתקרב אל הקב"ה, מין מצב כזה של 'רצוא ושוב'. נמשך אבל חרד, ועוד פעם נמשך ועוד פעם חרד, תנועה בריאה כזאת של התבוננות אמיתית ונכונה מכל הצדדים בגדולה האלוקית.
אין לחשוב שמי שאוהב מאוד את ה' לא יכול להיות ירא, יראה היא לא התרחקות ופחד ואילו האהבה היא התקרבות. המידות האלו לא סותרות, אדרבה הן משלימות! הערצה גדולה כלפי ריבונו של עולם, ידיעת הגודל שלו גורמת ליראה, אך היא גם גורמת למשיכה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה וזאת הברכה שמיני עצרת ושמחת תורה תשפז
מה הטעם שמסיימים ומתחילים את התורה ביום אחרון של חג הסוכות ולא בראש השנה שהוא היום הראשון של השנה. מה הטעם שברכת יוסף היא הארוכה ביותר ונתברך שתתרבה נחלתו יותר משאר השבטים. אַף חֹבֵב עַמִּים כׇּל קְדֹשָׁיו בְּיָדֶךָ - קשה במה שהזכיר לשון אַף, שהרי במקום חִבָּה היינו חֹבֵב לא שייך אַף שהוא לשון קֶצֶף. חמשה זוגות נקברו במערת המכפלה, ג' נגלות וב' נסתרות. מנין התיבות שבסוף חמשה חומשי תורה כמנין אֲנִי בִינָה.

רביבים תנו כבוד לתורה
מצוות תלמוד תורה שקולה כנגד כל שאר המצוות | שכרה של מצוות תלמוד תורה שקול כנגד שכרן של כל המצוות | כל אדם מישראל שעוסק בתורה מקיים את העולם | גם הדעות החולקות שלא נפסקו להלכה מבטאות צד אמיתי בתורה | ריבוי הדעות מביא לשלום, שכן ישנן בתורה ובעולם פנים שונות וממילא דעות שונות | חידושי תורה, שנולדים מתוך התעמקות בתורה או מתוך שאלות שעולות מהחיים בארץ, מפתחים ומקדמים את העולם

סוכות סוכות – ובגוים לא יתחשב
החשבון הנוגע למעשי ישראל אינו פשטני שטחי וחיצוני כמו באשר לאומות העולם וזהו העומק העצום שמסתתר בסיפורו של יונה הנביא

מאמרים אקטואליים מינוי נוכרים במדינת היהודים
מה עמדת התורה באשר למינוי גר תושב לתפקיד של שררה שלטונית במדינה היהודית? כיצד מתמודדים עם זה במדינה שעדיין לא אימצה את חוקי התורה?

מידות הראי"ה מקומה של הביקורת בעולם האמונה
אמונה כ"ו -כ"ח
השיעור עוסק בתפקידה של הביקורת ושל הכפירה כמנגנון שנועד לזקק את עולם האמונה משיבושים ומהגשמה שגויה. מתוך כך מוסבר כיצד הבירור הביקורתי עשוי לחשוף את הפנימיות והאמת העמוקה של האמונה, במקום להישאר רק בביטויים החיצוניים שלה.

הלכות יום הכיפורים עבודת יום הכיפורים וכוח הכפרה
דרשת שובה ושיחת מוצ"ש פרשת האזינו
השיעור עוסק במהותו של יום הכיפורים כיום כפרה וסליחה, תוך בירור מחלוקות חז"ל והרמב"ם לגבי התנאים הנדרשים לכפרת היום ושעיר המשתלח – עם תשובה או בלעדיה. בנוסף, מודגשת החשיבות של עבודת השם מתוך שמחה ואהבה, לצד הדרכים הנכונות לביצוע וידוי כנה, מחילה ופיוס בין אדם לחברו.



















