ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויגש
"וַיֹּאמְרוּ לוֹ אֶחָיו הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ אִם מָשׁוֹל תִּמְשֹׁל בָּנוּ וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ עַל חֲלֹמֹתָיו וְעַל דְּבָרָיו:" (בראשית ל"ז ח)
ננסה להבין מדוע כבר אחרי חלום אחד נקטו האחים לשון ריבוי: חֲלֹמֹתָיו?
אחד הסימנים לכך שזו קושיא חזקה הוא ריבוי התירוצים. נביא חלק מהם ואז, בשולי גלימותיהם של הראשונים, נציע הסבר נוסף.
בדעת זקנים מבעלי התוספות הביאו שני תירוצים: "י"ל שנכתב המקרא על שם העתיד לספר להם חלום אחר. אי נמי בשביל שספרו להם תמיד, כתב חלומותיו".
שני התירוצים קשים כי אין סיבה לכתוב כבר עתה על שם העתיד, שיתפרש מיד בפסוק הבא. אין גם כל סיבה לקרא לחלום אחד שסופר פעמים רבות חלומות.
קושיא זו קשה גם על הסבריהם של הספורנו: "על פרטי החלום שספר"
ובעל אור החיים: "לפי מה שפירשתי שלא היה אלא חלום אחד טעם אומרו על חלומותיו לשון רבים. להיות שהיו בחלומו הרבה פרטים, קמה אלומתי א', וגם נצבה ב', והנה תסובינה וגו', לזה אמר ל' רבים".
רבי חיים פלטיאל ובעקבותיו הריב"א חידשו חידוש ותירצו: "וי"ל דלעיל כתיב ויחלום יוסף חלום ויספר לאחיו, ולא פרסמו הכתוב ונראה שחלם שי' נרות מסובבים נר אחד ואינם יכולים לכבותו" (דבריו מבוססים על המדרש המופיע בגמרא מגילה דף טז ע"ב שרש"י הביאו בפרשת ויחי, בראשית נ' כא).
הריב"א בשם חברו הר"ר אליקים חידש חידוש עוד יותר גדול: "שלכך לא פירש הכתוב החלום לפי שלא נתקיים כמו האחרים וזהו שנאמר ויוסיפו עוד שנוא אותו על חלומותיו ועל דבריו חלום זה שלא נתפרש וחלום האלומות הרי כאן ב' חלומות". לדבריו, יוסף חלם גם חלום שלא התקיים כלל ולכן הוא לא פורט בפסוקים, אבל האחים כן מנו אותו כסיבה לשנאה (במסגרת קצרה זו, לא נסביר את ההשלכות המרחיקות לכת שיש לפירוש זה, בע"ה, בלנ"ד, הדברים יתפרשו בקרוב בספרי צפנת שמואל).
המלבי"ם והנצי"ב בהעמק דבר פירשו: "על חלמתיו שזה מורה שמהרהר כל היום למלוך ולהשתרר עליהם, שאין מראין לו לאדם אלא מהרהורי לבו". על שניהם קשה שהרי אין זה חלומות אלא הרהורים ולמה כינו את ההרהורים חלומות.
לכן, נציע את הפירוש הבא: יוסף חלם את חלום האלומות פעמיים, כסימן לכך שמדובר בחלום אמיתי, שהוא נבואה שאמורה להתקיים, וגם סיפר לאחיו פרט זה. לכן, האחים שנאו אותו על חלמותיו שמוזכרים בלשון ריבוי. זה היה גם המקור לפרשנות של יוסף לחלומותיו של פרעה:
"וְעַל הִשָּׁנוֹת הַחֲלוֹם אֶל פַּרְעֹה פַּעֲמָיִם כִּי נָכוֹן הַדָּבָר מֵעִם הָאֱלֹהִים וּמְמַהֵר הָאֱלֹהִים לַעֲשֹׂתוֹ:" (בראשית מ"א לב).
כך זכינו לתרץ שני פסוקים תוך שימוש בעקרון אחד.
הבה נתפלל כי חלומותיו של יוסף יתגשמו במלואם
והעולם כולו ילמד במהרה את עקרונות הצדק והאמונה מבניו של יעקב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
