ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת האנציקלופדיה התלמודית
כיצד זה שאיסור אשת אח הופך להיות מצוה כשאין בנים לאח?
האם מצות יבום נהגה לפני מתן תורה?
המצוה וגדרה: אשה שמת בעלה ולא הניח זרע, מצות עשה מן התורה על אחי המת שייבם אותה – כלומר, שיבא עליה (רמב"ם יבום פ"א ה"א) ויקחנה לו לאשה (ספר המצוות לרמב"ם מ"ע רטז; החינוך מצוה תקצח) – שנאמר: 'כי ישבו אחים יחדו ומת אחד מהם ובן אין לו וגו' יבמה יבא עליה ולקחה לו לאשה ויבמה' (דברים כה ה. רמב"ם שם; טור ושו"ע אה"ע קנו א). בגדר מצות יבום נחלקו ראשונים:
חמדת האנציקלופדיה התלמודית (84)
רבנים שונים
42 - הפרשה באנציקלופדיה התלמודית- חנופה
43 - הפרשה באנציקלופדיה התלמודית - יבום
44 - הפרשה באנציקלופדיה התלמודית יהרג ואל יעבור
טען עוד
ב) ויש שכתבו שעיקרה של מצות יבום הוא משום פריה ורביה (שו"ת הרשב"א ח"א סי' יח)
ג) ויש חולקים וסוברים שאין צריך שתהא הביאה ראויה להקמת שם, שאף בהעראה ובביאה שלא כדרכה שאינה ראויה להתעבר בהן, קיים מצות יבום (תוס' ותוס הרא"ש יבמות כ א), שמצות יבום אינה אלא שיקח את יבמתו לו לאשה (סהמ"צ והחינוך שם). וכן כתבו אחרונים שמצות יבום היא הקנין שקונה אותה לו לאשה על ידי הביאה (ברכת שמואל יבמות סי' ב; חי' רבי שמעון יהודה הכהן שם בי' ב, ועוד), היינו שיפטרנה מזיקתה על ידי היבום או החליצה (אמרי משה סי' ו אות יג).
דחית איסור אשת אח. אף על פי שאשת אחיו אסורה לו, וחייב עליה כרת, ואין עשה דוחה לא תעשה שיש בו כרת, התירה תורה איסור אשת אח במקום יבום (עי' יבמות ז א -- ח ב ורש"י ז ב ד"ה והואיל). בגדר ההיתר, נחלקו ראשונים:
• מדברי התוס' (שם ד א ד"ה לא וה ב ד"ה כולה) נראה שההיתר הוא מדין עשה דוחה לא תעשה, שגזירת הכתוב היא שהעשה של יבום ידחה את הלאו של אשת אח אף על פי שיש בו כרת, לפי שמצותו בכך, שאי אפשר לקיים מצות יבום אלא באשת אח; ואם לא יידחה האיסור תתבטל מצות יבום לגמרי.
• אבל היד רמה (סנהדרין נג ב, וכעי"ז בתורת האדם לרמב"ן ענין הכהנים). סובר שאין ההיתר מדין דחייה, כמו כל עשה דוחה לא תעשה, אלא שכיון שלא מצינו יבום אלא באשת אח, אנו למדים שלא אסרה תורה אשת אח אלא שלא במקום יבום, כגון שיש לו בנים; אבל כשמת בלא בנים לא אסרה תורה כל עיקר, שהרי אפילו ביאה שניה, שאין בה מצות יבום, מותרת.
קודם מתן תורה. קודם מתן תורה לא היתה מצות יבום נוהגת (עי' יבמות ה ב שאי אפשר ללמוד שמצות יבום דוחה איסור אשת אח ממילה ותמיד משום שהן ישנן לפני הדיבור מה שאין כן יבום, ופירש רש"י שר"ל קודם מתן תורה, וכן כתבו הריטב"א והמאירי שם שיבום לא נהג אז), וזה שנאמר בספר בראשית: 'ויאמר יהודה לאונן בא אל אשת אחיך ויבם אותה והקם זרע לאחיך', (בראשית לח ח) –
• לא בתורת מצוה היה, אלא בתורת מנהג (רמב"ן על התורה שם; ריטב"א ומאירי שם, וכעי"ז במורה נבוכים ח"ג פמ"ט), שהיו האבות מקיימים מצות יבום, כדרך שקיימו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה (עי' יומא כח ב. ריטב"א יבמות שם).
• או שחכמים הקדמונים היו יודעים שיש תועלת גדולה ביבום על ידי אחי המת, ואפילו על ידי שאר קרובים שהם יורשי נחלתו, והיו נוהגין שישא האח או האב או קרוב אחר הראוי לרשת, את אשת המת; וכשניתנה תורה ונאסרו נשות קרובים - ונתחדשה מצות יבום - לא התירה תורה מפני היבום אלא את אשת האח, לפי שבאח יש תועלת גדולה יותר מביבום של שאר קרובים (רמב"ן שם).
וחכמי ישראל הנהיגו לפנים בישראל שכל יורש נחלה, באותם שלא אסרה תורה באיסורי קורבה, שתהא נוהגת בהם כעין מצוה זו, וזהו ענין בועז עם רות (רמב"ן שם).
אולם במדרש (שיר השירים רבה פ"א וילקוט שמעוני סוף משלי) אמרו: יהודה נצטוה על היבום, ורב סעדיה גאון (על התורה בראשית עמ' קע) מנה יבום בכלל מצוות שניתנו לבני נח קודם מתן תורה. והרשב"א (יבמות צח א) כתב שתמר היתה מותרת ליהודה, אף אם בן נח נאסר בכלתו, לפי שקודם מתן תורה היה יבום נוהג אף בשאר קרובים. אבל הריטב"א (יבמות צז ב). כתב, שאף אם בא עליה יהודה בתורת יבום, לא מצינו שהותרה לבני נח איסור ערוה משום מצות יבום, אלא כלתו מותרת לבן נח.
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
הלכות שטיפת כלים בשבת
בריאת העולם בפרשת לך לך
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך עושים קידוש?
ט"ו בשבט - השקעה לטווח ארוך!
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
